שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רבנו הרב צבי יהודה על כניסה להר הבית (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:58, 19 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף רבנו הרב צבי יהודה על כניסה להר הבית ל־רבנו הרב צבי יהודה על כניסה להר הבית (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

רבנו הרב צבי יהודה על כניסה להר הבית

[באהבה ובאמונה]


"בירור דברים בעניין הר הבית כל החומרה הגדולה ההלכתית, של איסור הכניסה אליו, מפני היותנו עוד, על פי ההלכה, במצב של טומאה, איננה נוגעת, פוגעת וגורעת, במשהו בערך הבעלות הקניינית שלנו על שטח המקום הנאדר בקודש הזה. זכה כבוד הרמטכ"ל שלנו, מר מרדכי גור, ואיתו ועליו כבוד מורנו ורבנו הגאון רבי שלמה גורן, ראש רבני ישראל, ועל ידם שוחרר המקום הזה משלטונות הגויים, והנהו גם הוא, ככל שטחי מקומות ארץ-חיי-קודשנו, ברשותנו ובבעלותנו. ברשותנו ובבעלותנו הם מסדרים להם שם סדרי תפילותיהם ביום השישי. קבוצות חיילינו, הנמצאים שם, שומרים ומשגיחים עליהם בפקודת שלטונותינו. גם אם אנחנו נזהרים בכניסה שמה, כפי מידת ההלכה, גם בתוך כך ומתוך כך קבועה וקיימת בכל תוקפה בעלותנו על כל שטח המקום הזה, ורשותנו למציאותם זאת של הגויים שם, שאינם בשום אופן בעלי המקום הזה "(לנתיבות ישראל ב קיח).

---

"בעניין הכניסה להר הבית, הדברים מפורשים בספר משפט כהן של אדוני אבי מורי ורבי הרב זכר צדיק לברכה, סימן צו. וגם אם מעוכבת לנו הכניסה שמה מפני קדושת המקום, ששכינה אינה בטלה, וקיימת גם באין בניין המקדש, כדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ו טז), אין זה משנה במאומה את הערך הממשי של 'הר הבית בדינו' (כלשון ושם ספרו של רמטכ"לנו מרדכי גור)" (שם).

---

"זקופים וחזקים עומדים פה טורי האבנים האלה (=של הכותל), וכמצבת-חיים מודיעים הם: פה חי עם ישראל, פה גנוז אור חייו, עוז כוחו וגאון קודשו, ומופיע ועולה, מתוך שארית פליטת הגלות, בדבר ד' אשר בקרבו לכל העמים, לכל האדם, לכל באי עולם.

עומדת ומסוככת היא מצבת חיים זו בפני הר החמדה, ואסירי תקווה, חלושי גולה וצופי גאולה, עומדים הבנים ומתדפקים על מסך האורה, מייחלים להיטהרם מטומאת גלותם ומגיעולי אוויר ארצות העמים, בהיגלות האור הבהיר, בקום החיים השלמים, בהיבנות העולם המלא עם השם המלא, אשר אך אז ימלאם לבם, תישאם נפשם ותכשירם רוחם, וכל הגויים יביאום אז, לעלות ההרה ולבוא אל המקום פנימה בהינשא פתחי עולם להדר מלך הכבוד, חי העולמים, אשר ימלא את כל הארץ.

שומרים הם על טורי חומת הר ירושלים זאת, הר היכל ד' זה, אלהי אבותיהם, אשר את שמו הנקרא עליהם יזכירו תמיד, שומרים ומייחלים, ובגבורת תוחלתם ובעוז שמירתם את חומתם, ואותם עצמם, ליום היותם ראויים לעלות בה ולהיכנס לפנים ממנה, בהופעת אור טוהר הקודש הישראלי האלהי"(לנתיבות ישראל א כג).

---

כאשר נודע לרבנו שנערכות חפירות בתוך הר הבית, הוא הביע צער עמוק ופרץ בבכי, ובשיחתו ב-ג' באלול תשכ"ח אמר: "יש לזכור את ההלכות העובדתיות והמעשיות של קדושת מקום מקדשנו וקדושת הר הבית המוזכרות בסוף מסכת ברכות:

'לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו... ורקיקה מקל וחומר'... מצוות עשה של 'מקדשי תיראו' מתפשטת למדרגות הקדושה שמסביב להר הבית... 'סחור סחור, לכרמא לא תקרב'. יש להתהלך בחרדה ופחד מסביב להר הבית. כל המחקרים וכל החיטוטים, בין אלה המכונים מדעיים בין אלה המכונים הלכתיים, הרי הם נכללים ב'רקיקה מקל וחומר'. רק מתוך אחיזה ב'מקדשי תיראו', נזכה להמשך קידוש השם על כל ישראל, להמשך הבניין של: 'ילכו מחיל אל חיל, יראה אל אלהים בציון'" (שיחות רבנו, תלמוד תורה א, סע' 3).

---

בערוב ימיו כאשר נשאל אם יש לדרוש ששמירת שערי הר הבית תהיה מופקדת בידי צה"ל ולא בידי גויים, לא ראה עניין רב בבעיה זו והשיב: "קמעא קמעא".

שוב נשאל: האם עלינו לדרוש נוכחות של צבאנו על הר הבית, ושוב צינן במבטו מה שהחשיב כהתלהבות לא טהורה, ואמר בקפידא: "קמעא קמעא". אז נשאל: האם עלינו לדרוש שיונף דגל מדינת ישראל על הר הבית. הוא הסתכל על השואל במבט נורא הכאב והתמיהה שכה הושפל עד כדי שאילת שאלות מעין אלו, ואמר בתוקף: "בשם אלהינו נדגול!"

חזר השואל: "ודאי בשם אלהינו נדגול, אבל, דרך דגל מדינת ישראל?!" רבנו חזר על הראשונות בסבלנות: "אמרתי לך: בשם אלהינו נדגול", בשלילתו המוחלטת כל השוואה בין כל הנוגע לקדושת הר הבית לבין העניינים הכלליים של ארץ ישראל.

---

כאשר תלמיד חכם הביא לרבנו מחקרים על הר הבית, במטרה לסמן את הגבולות שלפי דעתו מותר להיכנס אליהם בלי חשש לפגוע במקום המקדש עצמו, אמר לו רבנו: "בשביל מה כל זה?" הוא דימה זאת לאותו רב שאסף עשרות הוכחות על מציאות ד', ואמר האדר"ת זצ"ל על אותו ספר :"מה לנו צורך בהוכחות? אנו מאמינים בד' מעל כל ההוכחות". וכן הוא בענייננו: הרי הר הבית תחום מסביב על ידי חומה. איננו עוברים אותה, ואין לנו צורך במחקרים.

---

כאשר נודע לרבנו שנעשות חפירות מתחת להר הבית, הגיב בצער גדול: "בשביל מה כל זה? בשביל מה לחטט שם?"

---

כאשר באו אחרי מלחמת ששת הימים תלמיד חכם אחד ופרופסור אחד אל רבנו ושאלוהו למה לא לגשת עכשיו לבניין בית המקדש, השיב: "מצוות בניין מלכות ישראל קודמת, כדברי הרמב"ם בתחילת הלכות מלכים". אכן נתבארו באריכות הדברים על ידי רבנו במאמר "מאחר כותלנו", בו הוא אומר שרק אחרי השכלול הגדול של בניין המדינה, הן המעשי והן הרוחני, ניכנס פנימה אל הקודש והמקדש.


  • פורסם בשאילת שלמה 375