שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רבנות ראשית אמיתית

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־22:57, 13 בדצמבר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ש: יש אופנה חדשה: דרישה שרבנים יהיו מסבירי פנים, מחייכים, ידידותיים, מכילים, מקילים. היא גם מתפשטת ויש טוענים קשות נגד הרבנות הראשית שהיא אינה רוצה להסביר פנים על פי הלכה.

ת: זה סתם בזיון תלמידי חכמים. כל הרבנים הם מסבירי פנים, כולם מוסרים נפשם על עם ישראל, בין שהם חרדים, בין שהם לאומיים-דתיים. והם סופגים עלבונות מכל הכיוונים, וזו סתם כפיות טובה נוראה.


ש: בכל זאת כתוב שכח דהיתרא עדיף?

ת: אין הכוונה שתמיד יש להקל. אדרבה בספר מסילת ישרים פרק ה' כתוב שכל קולא צריכה בדיקה, ואם היא אמיתית, מה טוב, אך לכתחילה יש לחשוד בה שהיא מוכתבת על ידי היצר הרע. גם זו אופנה לתת באופן אוטומטימשקל דווקא לדעה המקילה , כאשר באמת כללי ההכרעה בהלכה מורכבים ולא שייכים לכל אדם אלא לגדולי הפוסקים. כבר אמרו חכמים: "אפיקורוס... המבזה תלמידי חכמים... כגון הני דאמרי: מאי אהנו לן רבנן... לא שרו לן עורבא..." (סנהדרין צט ב). מה מועילים לנו החכמים... הם לא התירו לנו עורב. כלומר אינם רפורמים.


ש: ובכל זאת יש חלקים של התורה שהם קשים על האדם?

ת: יתכן. אז מה יעשו הרבנים הראשיים? חלילה ימחקו אותם?! אלא צריך גבורה. איזהו גיבור, הכובש את יצרו. אכן התורה ניתנה לעם גיבור ולא לעם סמרטוט. בדורות האחרונים יש במערב אידיאל להיות סמרטוט: "אני רוצה להיות אני", "קבל אותי כמו שאני", "תכיל אותי", "אני חייב לעצמי". לכן יש להוסיף גבורה ולא חלילה למחוק חלקים של התורה.


ש: אבל הם טוענים שאם נגיש לציבור רק חלקים של תורה שמתיישבים בנפשם, אז הם יתקרבו לתורה?

ת: טענה ידועה. טענה ישנה. זה כאילו אדם אומר לאשה: אנו נהיה יחד רק למחצה, לשליש ולרביעי, בדברים שנוחים לי. זו לא חתונה אלא זנות. חז"ל אומרים על הפסוק: "רועה זונות יאבד הון" (משלי כט ג): "כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה" (עירובין סד א). רש"י מפרש: "הונה: כבודה של תורה". אין לו יחס מכובד אל התורה אלא יחס של זנות. אז מה רוצים אותם אנשים?! רבנות-ראשית-זנות?! חלילה וחס וחלילה!


ש: אבל איפה שאפשר להקל, למה לא להקל?

ת: וכי הרבנות הראשית לא יודעת את זה?! ואגב, גם בזה יש להיזהר, כמו שמסביר הרמב"ן על הפסוק "למען ספות הרווה את הצמאה" שמריבוי חיפוש הנאה בהיתר, יגיעו להנאות באיסור. כמובן, אנו לא אומרים זאת בקשר לרבנות הראשית אלא לעצמנו. כלומר, ביחס ליצר הרע, מרעיבו שבע, מרעיבו שבע (סוכה נב ב). אדם צריך להתרומם. יש שני סעיפים בשולחן ערוך אורח חיים על התרוממות: סעיף רל"א וסעיף ר"מ. על זה אמרו דרך צחות שאליהו הנביא מוכיח אותנו: עד מתי אתה פוסחים על שתי הסעיפים, סעיף רל"א וסעיף ר"מ...


ש: הם טוענים שהרבנות הראשית צריכה להתחשב במציאות היסטורית, כלומר לפרש את ההלכה על פי המציאות. זה לא רפורמי.

ת: נכון, זה לא רפורמי, זה "רק" קונסרבטיבי. לקונסרבטיבים יש גישה "פוזיטיבית-היסטורית", כלומר התורה היא מן השמים, אך הפירוש הוא שלנו כפי המציאות ההיסטורית. התוצאה כמעט זהה: לא תורה אלהית אלא אנושית. פעם אמר לי ראביי קונסרבטיבי: הסעיפים אלה ואלה בשולחן ערוך אינם רלוונטיים. עניתי לו בנימוס: הם כן רלוונטיים, ואתה לא רלוונטי...


ש: גם לי נאם ראביי קונסרבטיבי: יש שתי גישות ביהדות: בית הלל ובית שמאי, אז למה לא ללכת על פי שיטת בית הלל: הוי מקבל כל אדם פנים יפות...

ת: אז אמור לו שיש לו טעות בהבנת הנקרא. מי שאמר הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, זה לא הלל, אלא שמאי בפרקי אבות פרק א. סבר פנים - כן. גילוי פנים - לא. אגב, כל הטענות האלה גם בעולם המודרני אינן חדשות. הם מגיעות אלינו מאמריקה בפיגור של ארבעים שנה. הגרי"ד סולוביצ'יק טיפל בהן בבהירות, כנגד הרפורמים שעבורם התורה אינה יותר מאשר סוג של שלוות נפש - Peace of Mind (איש ההלכה).


ש: ובסיכום?

ת: לאהוב את ד', לאהוב את התורה, לאהוב את המצוות, לאהוב את הרבנות הראשית, לכבד את הרבנות הראשית, לירא בחרדת קודש את הרבנות הראשית.


  • פורסם בשאילת שלמה 406

==




















==