שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ראש חודש - תפילה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־06:08, 17 בנובמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] '''ולכפרת פשע''' ש: האם הרב אומר "ולכפרת פשע" בתפילת מוסף של ראש...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


ולכפרת פשע

ש: האם הרב אומר "ולכפרת פשע" בתפילת מוסף של ראש חודש בשנת מעוברת עד אדר ב' או כל השנה? יש מחלוקת במשנה ברורה בעניין (תכג סק"ו).

ת: יש שלוש דעות במשנה ברורה. והמנהג הוא עד אדר ב ולא ניסן. המנהג בלוח א"י – מ"צ).

[כתב בערוך השולחן (שם ס"ה) שיש לומר "ולכפרת פשע" במשך כל שנת העיבור. וכן מובא בכף החיים תכג אות יח, אך מוסיף שאין למחות באלו הנוהגים לומר זאת רק עד חודש ניסן או בחודש אדר בלבד. והגרי"י קניבסקי היה אומר במשך כל שנת העיבור (אורחות רבנו ח"א עמ' קעז). אמנם בשו"ת רבבות אפרים (ה, דש) כתב הג"ר אפרים גינבלט: "כשהיה מורי ורבי הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל בביקור בביתי, ידידי ר' מרדכי אריה יורמרק זצ"ל שאל לו: 'רבי, עד מתי אומרים ולכפרת פשע?' וענה לו: 'עד חודש ניסן'". וכן נהג החזו"א (דינים והנהגות ממרן החזו"א עמ' פה). ועיין עוד בנטעי גבריאל (פי"ג סק"ח) ובס' 'פורים וחודש אדר' של הרב צבי כהן (עמ' כט אות ה).

הטעם לאמירת "ולכפרת פשע" הוא משום חשש שהשנה אינה מעוברת ונמצא שאוכלים חמץ בפסח (מובא בס' טעמי המנהגים עמ' קצז בקונטרס אחרון). בעל תורה תמימה כתב כעין זה בספרו ברוך שאמר על תפילות השנה (עמ' שלה): "ואפשר לפרש עפ"י הגמרא בראש השנה (כה, א) בענין עיבור החודש, שגם אם שגו בית דין לעבר את החודש בעת שלא היה צריך לזה (כי כמה סיבות יש שרק בשבילן צריך לעבר החודש, כמבואר בגמרא סנהדרין יא, ב), אעפ"כ הוא מעובר, וסמכו זה על לשון התורה, ויען כי ע"י טעותם אפשר לבא לכמה מכשולים במשך השנה, כמו לענין חמץ בפסח ולענין תענית ביהכ"פ שעפ"י העיבור יודחו חדשי ניסן ותשרי עוד לשלושים יום ואם יטעו במעשיהם אלה, הלא יבואו פסח ויוהכ"פ שלא בזמנם הנכון, והוצאות מזה גדולות מאוד הנוגעות בעיקרי מצות התורה – ולכן מבקשים שתגן תפילתנו לכפרת פשע זאת. ועל כן תתייחס תפלה זו רק לחודש העיבור, והוא חודש אדר, אשר כידוע מעברין רק אותו ולא חודש אחר, מפני כמה טעמים המבוארים בגמרא סנהדרין שם. וגם אפשר לתת רמז וסימן לזה את לשון הפסוק באסתר (ג, ז): 'לחודש שנים עשר הוא חודש אדר', ומתבאר כי תמיד חודש אדר הוא החודש השנים עשר, ואם יעברו חודש אחר הלא יהיה חודש אדר החודש השלשה עשר”. עיין ס' תפלה כהלכתה (פרק כב אות מ) שמביא הטעם בשם הגר"י הוטנר ע"פ הגמרא בסנהדרין (יב, ב) לענין חזקיהו המלך שעיבר ניסן בניסן ולא הסכימו עמו חכמים, והתפלל וביקש "ד' הטוב יכפר בעד", מכאן הלשון "ולכפרת פשע” – רשם מ"צ.]


מוסף עם תפילין

ש: אם בטעות התפללתי מוסף עם תפילין בראש חודש, עליי לחזור?

ת: לא. אגב, כאשר הניחו תפילין כל היום, לא ברור שהורידו למוסף (מ"ב כה ס"ק סא. ועי' שם תכג סק"י).


יעלה ויבוא

ש: אם התעורר לי ספק אם אמרתי יעלה ויבוא בראש חודש, צריך לחזור?

ת: כן. הולכים על פי חזקה (מ"ב תכב י).


אשה בראש חודש

ש: אשה ספרדיה יכולה להתפלל מוסף בראש חודש?

ת: כן (חזון עובדיה על הלכות שבת ח"ב עמ' רד).