שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

מקהלת החזן

ש: אצלנו בבית-הכנסת יש מקהלה שמלווה את החזן בימים נוראים. האם גם הם צריכים להיות גדולי תורה כמו החזן, שו"ע או"ח תקפא א, או כל אחד יכול להיות?

ת: עליהם להיות יהודים כשרים ויראי שמים. שו"ת חת"ס (סי' רה).

ש"ץ מסוכסך עם אשתו

ש: האם אדם מסוכסך עם אשתו יכול להיות שליח ציבור בימים נוראים?

ת: ודאי לא. הרי צריך אדם צדיק. פס"ת תקפא 52.

בעל תקיעה

ש: האם כמו ששליח ציבור צריך להיות גדול בתורה, שו"ע או"ח תקפא א, כן הוא בעל תקיעה?

ת: עוד יותר, כי הוא מוציא ידי חובה. פס"ת שם 39.

תקיעת שופר לנשים לא צנועות

ש: בבית-הכנסת שלנו באות נשים בלבוש לא צנוע, שמאוד פוגע בשאר המתפללות. דיברנו איתן והן מתעקשות. מותר להודיע להן שביקשנו מבעל התקיעה שיתכוון לא להוציא אותן ידי חובה?

ת: כן. עם אישור רב בית-הכנסת. פס"ת תקפא 63.

מנהגים בתקיעת שופר

ש: אני ספרדי המתפלל בבית-כנסת אשכנזי בו תוקעים שברים כמקובל שבור (טו-או-טו) ואנו ספרדים תוקעים בקול נמשך (טו-טו). וכן הם תוקעים בחזרת הש"ץ ואנו בתפילה בלחש. האם אני יוצא ידי חובה?

ת: כן. כל זה לא מעכב. הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה מועדים ב יג. ועיין שו"ת יחוה דעת ו לז). אבל ראוי בסוף התפילה להשלים תקיעות בקול נמשך. הגרשז"א (שלמה מועדי פ"י. וכן מועדים וזמנים א ה).

ישוע שר הפנים

ש: במחזור שלי ביהי רצון של תקיעת שופר, כתוב: ישוע שר הפנים. מה זה??

ת: אין מלאך כזה במלאכי עליון לרב ראובן מרגליות. זה הוכנס בדפוס על ידי מיסיונרים. שערים מצויינים בהלכה קכט טז.

מנגל בראש השנה

ש: האם ראוי לאכול "על האש" בסעודה שניה של ראש השנה? ת: לא. זה יום רציני, יום קדוש, יום חשבון נפש, יום תשובה, ולא יום בילוי.

הרגשה בראש השנה

ש: מהי ההרגשה שאנו צריכים להרגיש בראש השנה?

ת: אמר רבנו הרב צבי יהודה: "גילו ברעדה" (תהלים ב, יא) – "ברעדה" מיום הדין, אך "גילו" כי אנו יודעים שד' יסלח לנו.

ראש השנה שחל בשבת

ש: האם יש לומר "שלום עליכם" כשראש השנה חל בשבת?

ת: אין הבדל [יש לומר כבכל שבת].

אכילה לפני שופר

ש: האם מותר לאכול לפני תקיעת השופר?

ת: קיימת מחלוקת בין האחרונים. יש האוסרים כמו במצוות אחרות כדי לא לשכוח לקיים את המצוה, ויש המתירים כיוון שיש על האדם את אימת יום הדין וודאי לא ישכח לקיים את מצוות תקיעת שופר, וגם לא מצינו איסור בדבר. לכן, מי שצריך לאכול לפני תקיעת שופר יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

שינה

ש: יש מנהג לא לישון בראש השנה. ואם אני מאוד עייף?

ת: מותר. אגב, אין הבדל בין ישן לבין יושב בטל. משנה ברורה (תקפג ט).

ימים נוראים

ש: איפה מוזכר המושג ימים נוראים בתנ"ך או בחז"ל?

ת: לא מוזכר גם לא הראשונים. רק החל מהאחרונים כגון עקידת יצחק או סדר היום.

למה יומיים

ש: למה יש יומיים ראש השנה? האם מלבד הספר שהיה בעבר לגבי התאריך, יש גם טעם עמוק?

ת: הכול עמוק. מידת הדין הקשה וצידת הדין הרכה. ספר הזוהר.

סימנים לפני או אחרי המוציא

ש: האם לאכול את סימני ראש השנה לפני המוציא או לאחר ברכת המוציא?

ת: כל אחד יעשה כמנהג עדתו. מי שאין לו מנהג, יש לו לאכלם לאחר ברכת המוציא, מפני שברכות שמברכים לפני ברכת המוציא מכניסות את המברך בספקות, כגון האם ברכת המזון פוטרת את המאכל או לא. אמנם מי שאוכל את הסימנים לפני המוציא, יש לו על מי לסמוך.

ישנם ספרדים שבכל שבת אוכלים מיני מאכלים לפני ברכת המוציא בכדי לברך על כל סוג: בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, בורא מיני מזונות ושהכל נהיה בדברו. מדוע נהגו כך, הרי לכאורה זו ברכה שאינה צריכה? נהגו מנהג זו על מנת להשלים מאה ברכות בשבת.

קדימות לתפוח

ש: למה לברך קודם על תפוח לפני הפרות האחרים, הרי קודם צריך לברך על פירות משבעת המינים, כתמר ורימון? מדוע כתוב בסידורים מסוימים שיש לברך קודם על התפוח, כמו שכתוב בסידור עולת ראיה? (ח"א עמ' שיט).

ת: יש אומרים שהאשכנזים היו עניים ובקושי היה להם תפוח. לא היו תמרים ורימונים, לכן בירכו על התפוח. אכן, אם יש פירות משבעת המינים צריך לברך עליהם קודם התפוח. וכן כתוב בלוח ארץ ישראל של הגרי"מ טוקצינסקי בשם הג"ר יוסף חיים זוננפלד (וכן אמר הג"ר שלמה זלמן אוירבך, מובא בס' חכו ממתקים ח"א עמ' רחצ). אמנם יש הרבה מקומות שנוהגים כך, לברך על התפוח לפני כל שאר הפירות, וכן מודפס בסידורים. מהי הסיבה לכך? כיוון שנהגו לאכול קודם את התפוח, אם כן התפוח הוא החביב, וחביב קודם לשבעת המינים (עיין שו"ע או"ח ריא, א-ב). המנהג עושה שהתפוח הוא החביב. לכן, מי שנהג להקדים את אכילת התפוח לשאר המינים, יש לו על מי לסמוך.

שנה טובה ומתוקה ע"י אכילת תפוח

ש: האם משום שאתה אוכל תפוח יהיה לך שנה טובה ומתוקה? משום שאתה אוכל תמר יתמו שונאינו? האם אין כאן איסור "לא תנחשו" (ויקרא יט, כו)? 'ניחוש' כוונתו, עשיית פעולה סמלית תוך מחשבה שהפעולה הסמלית מצילה (סנהדרין, סה, ב). זה איסור דאורייתא!

ת: בלשון הגמרא (הוריות יב, א וכריתות ו, א) הדבר נקרא 'סימנא מלתא', לא חושבים באמת שרק בגלל שאוכלים תפוח בדבש תהיה שנה טובה ומתוקה.

סימנא מלתא, עושים חופה תחת כיפת השמים כדי שיהיה טוב (רמ"א אה"ע ס, א, ועיין שו"ת איגרות משה אה"ע ח"א ס' צג ופניני הרב עמ' ריח-ריט על הגרי"ד סולוביצ'יק). עושים חופה ביום שלישי כי נכתב בו פעמיים "כי טוב". אנחנו לא באמת חושבים שזה גורם הבלעדי, אבל זה סימן טוב.

מה זה סימן טוב? מסביר החיי אדם (כלל קלט, ו) בשם הרמב"ן שמשום שאתה מתכוון, זה מעורר למעלה, וזה חל עליך. ברם, המאירי אומר: ככה נהגו, לא לריב על מנהגים. אנשים שומרים את המנהגים ואם אתה אומר להם שלא לנהוג ככה, אתה הורס את חייהם. אם ה"מנהג" הינו מנהג איסור, אין מה לעשות. אבל אם אין בו איסור, לא אומרים דבר.

לשיטת המאירי עיקר עניין הסימנים בראש השנה הוא לעשות תשובה. תעשה תשובה כאשר אתה אוכל כל פרי ופרי ותהיה לך שנה טובה ומתוקה. זה דומה למה שכתוב בגמרא במסכת ראש השנה (טז, ב) ששינוי שם קורע גזר דינו של אדם. האם עלה בדעתך שאם קוראים לאדם בשם פישל והוא שינה את שמו לאפרים כל בעיותיו תפטרנה? הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ד) מבאר שאם הוא עושה תשובה גדולה, הוא אדם אחר, לכן הוא משנה את שמו. וכן לפי הר"ן (ראש השנה ג,ב בדפי הרי"ף), אדם משנה את שמו משום שהוא החליט להיות אדם אחר, וכל פעם שהוא נזכר בשם החדש שלו זה מעורר אותו לעשות תשובה. אין ערך בעצם שינוי השם, העיקר הינה עשיית התשובה. וכן עניין הסימנים, לעורר אותנו לתשובה.