שיעורי הרב שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר נולד בצרפת לפני 75 שנים, בעיצומה של השואה. הוריו והוא התחבאו כדי שלא יילקחו למחנה ההשמדה. כשבגר היה לחניך, למדריך ולמרכז סניף בתנועת הנוער בני עקיבא, ולבסוף אף היה חבר בהנהלת בני עקיבא צרפת. "הייתי מדריך עד גיל 23. בבני עקיבא בתפוצות מדברים על אותם דברים שמדברים בבני עקיבא בישראל, אבל גם על עלייה, על ארץ ישראל ועל צבא. אני זוכר את התקופה הזו בתור תקופה טובה. הגלות היא גיהינום, ובני עקיבא זה גן עדן".

בגיל צעיר החל הרב ללמוד מדעים, והוא התמיד בלימודיו שבע שנים מתוך מחשבה שיעסוק במקצוע מדעי בארץ ישראל. "חשבתי מה יכול לעזור לעם ישראל היושב בציון. הייתי מאוהב בזה אהבת נפש. עד היום הזה אני מאוהב, אבל יש לי אהבה יותר גדולה מזה – אהבת התורה".

הרב מדגים מאהבתו למדעים שנשארה במלוא עוצמתה: "בפורים האחרון שמעתי בחדשות שמדענים ישראלים גילו הוכחות לחומר האפל. זה כל כך הרשים אותי ,שמיד אחרי התפילה לקחתי נייר וכתבתי מאמר ארוך כדי להסביר מהו החומר האפל ולדון אם הוא באמת קיים".

בסיום הלימודים היה הרב למהנדס אלקטרוניקה, השתלם במחקר גרעיני ואף התחיל דוקטורט בצרפת, אולם מסלול החיים שבנה לעצמו השתנה: "עליתי לארץ עם גרעין בני עקיבא לקיבוץ שדה אליהו, שאותו ואת אנשיו אני אוהב מאוד עד היום. הבנתי אז שאם המדע הוא בניין גוף האומה והתורה היא בניין נשמת האומה, הנשמה חשובה יותר. לכן אחרי השירות הצבאי, שכלל גם את מלחמת ששת הימים, הלכתי ללמוד תורה".

הרב שקד על תלמודו בישיבת 'מרכז הרב' והיה לאחד התלמידים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוא אף ערך בהוראתו חוברות של שיחותיו שהיו לאחר מכן לסדרת הספרים 'שיחות הרב צבי יהודה'.

בעת האחרונה, הוא פרסם מאמר בו הוא כותב שאם לא מאפשרים לחייל לשרת ביחידה נפרדת הוא צריך להימנע מלשרת ביחידה מעורבת, כי "אין עושים מצוות צבא על ידי עבירה". תגובות של רבנים אחרים מהציונות הדתית למאמרו זה של הרב הביאו את סוגיית השירות המשותף ושירות נשים בכלל לקדמת הבמה הציבורית בראיונות בתקשורת הכללית ובהפצת סרטוני מחאה למיניהם.

הרב, איך הנוער העומד לפני גיוס אמור להתייחס לכל המאבק על השירות המעורב בצה"ל?

"יש כלל גדול בהלכות תשובה לרמב"ם: כל דבר נידון על פי רובו. רובו של צה"ל הוא נפלא, ועל הדברים האלה צריכים לשמוח ולהודות לד'. אבל כמו בכל דבר בעולם ,יש כמה דברים שאינם תקינים. זה שיש בצה"ל נשים זה לא דבר חדש, אבל זה לא הופך אותו להיות תקין. כל גדולי ישראל והרבנות הראשית פסקו שגיוס בנות אינו תקין.

"בזמן האחרון המצב נעשה קשה יותר: נעשה פחות צנוע בצה"ל, הן ביחידות הקרביות הן בעורף. ביחידות הקרביות מקימים עוד ועוד גדודים מעורבים, וביחידות העורף מערבים יותר בפועל. הבעיה היא לא רק המציאות שהשתנתה אלא המגמה".מקריאת הפרסומים של צה"ל אנו למדים על מגמה מוצהרת לערבב את הבנים ואת הבנות ככל האפשר ולתת לנשים תפקידים גבריים מתוך אידיאל.

"אמנם זהו נושא המצוי במחלוקת בחברה הישראלית. מותר שיהיה ויכוח באומה, אבל צה"ל לא צריך להיות צד בזה. צה"ל הוא צבא של כולם, וכולם צריכים להרגיש בו טוב. צה"ל לא יכול לקדם עניינים תרבותיים, לכאן ולכאן. קצין דתי לא יכול להכריח את חייליו לקרוא קריאת שמע, וקצין אתאיסט לא יכול להרצות על אתאיזם".

הרמטכ"ל טוען שההחלטות האלה לא נובעות מאג'נדה של פמיניזם רדיקלי אלא ממחסור בכוח אדם.

"אני לא דן במה שהרמטכ"ל טוען. אם קוראים את מה שכתבו יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ונציב קבילות החיילים, רואים שזה לא כך. אם חייל קובל על שמכריחים אותו להשתתף בשבוע בילוי לחיילים על שפת הים, והנקח"ל אומר לו שאי אפשר לפטור אותו כי צריך לגבש את הבנות והבנים יחד – אתה מבין שיש מגמת עירוב. זו לא הבעיה של חיסרון בכוח אדם".

האם הפתרון הוא שלא יהיו נשים בצה"ל בכלל?

"הגאולה היא קמעה-קמעה. האידיאל הוא באמת שלא יהיו נשים בצה"ל בכלל, אבל אנחנו מבינים שאי אפשר לתקן הכול בבת אחת. בשלב הזה צריך לבטל את הגדודים המעורבים ולהקפיד בעורף על צניעות כפי שהייתה לפני כן.

"עם רצון טוב אפשר לסדר את המציאות הנוכחית בצבא, אבל בשביל זה צריך לשנות את המגמה האידאולוגית של העירוב, כך שיתאפשר לחייל שלא לעבור עבירות. אני לא מחדש חידוש תורני גדול ,אני בסך הכול אומר שאסור לעשות עבירות בחיים בכלל, ועוד יותר בצה"ל – 'והיה מחניך קדוש'. מי שמחליש את צה"ל ברוח מחליש אותו גם בקרב".

המאמר של הרב נגד גיוס ליחידות מעורבות כולל גם את יחידות העורף?

"חייל בעורף צריך לומר מראש וגם תוך כדי השירות: 'מפקד יקר שלי, אני אוהב את הצבא ומוכן למסור את נפשי. בבקשה אל תשים אותי לשרת עם בנות'. זהו לא סירוב פקודה, מכיוון שעניינים תרבותיים וחברתיים אינם פקודה צבאית,זה סירוב אג'נדה תרבותית."

אבל צה"ל יגיד שמדובר בפקודה על החייל לשרת היכן שמציבים אותו.

"אם צה"ל פוקד על חייל לשרת עם בנות, הוא חורג מסמכותו, וזה חמור מאוד. אני מקווה שהוא לא עושה זאת".

מלחמת תרבות כוללת

לאחר פרסום המאמר, הודיע שר הביטחון בתקשורת כי הנחה את הצבא שהרב אבינר לא ישתתף באירועי צה"ל : "לא מתכוון לתת להם במה בתוך הצבא עד שלא יחזרו בהם".

"זה מאוד שימח אותי, מהעובדה הפשוטה שמעולם לא הוזמנתי לדבר בצה"ל, זה מזכיר את הסיפור על האדמו"ר ששמע שמטיחים בו עלבונות, וציווה את חסידיו לזרוק את העולב מהבית. כשאמרו לו חסידיו שהמקלל נמצא בחוץ ענה האדמו"ר: 'אם כן, הכניסו אותו לבית, ואז תזרקו אותו'. אם שר הביטחון רוצה לאסור עליי להופיע בצה"ל, עליו קודם לבקש ממני לדבר בצה"ל, ורק אז לאסור זאת עליי".

גם לגופו של עניין הרב רואה סימן טוב בדברי שר הביטחון. "כלל גדול: סתימת פיות מוכיחה שאין לסותם מה לומר. כבר כתב ג'ון סטיוארט מיל שאפילו אם אתה צודק ,אסור לך לחסום את חופש הדיבור, שהרי איך תדע שאתה צודק? ואולי השני גם צודק קצת? ואם אתה צודק, למה שלא תענה לו? כנראה מי שסותם פיות אין לו מה לומר".

הרב חושב שהמאבק על דמותו של צה"ל הוא חלק ממלחמת תרבות כוללת?

"כן ,רוצים לקדם אג'נדה של טשטוש ההבדלים בין איש ואשה. בוודאי שצריך שוויון בין המינים, אבל שוויון בתוך השונות הקיימת. יש תפקידים וכישרונות שונים לגברים ולנשים, וזו טעות לטשטש זאת – טעות אנושית, מהותית, תורנית. עוד יותר חמור שמשתמשים בצה"ל כדי לקדם אג'נדה כזו או אחרת. צה"ל מאוחד סביב ערך אחד: מסירות הנפש".

איך נאבקים במאבק התרבותי הזה?

"מוסיפים אור בדיבור ובכתיבה, והאור ינצח".

חלק נכבד מהמאבק בטשטוש בין המינים מתנהל גם ביחס לבעלי נטיות הפוכות.

האם יש לקבל בני זוג חד-מיניים לבית הכנסת למשל, להעלות אותם לתורה וכו'?

"מי שחוטא ומתבייש בכך שהוא לא מתגבר על היצר, אנחנו כמובן מקבלים אותו. חז"ל אומרים שכל העובר עבירה ומתבייש מוחלים לו. תמיד היו בעם ישראל אנשים שחטאו בזה, אבל הם לא אמרו שזה מותר. אם זוג מצהיר שזה בסדר לנהוג כך, לא צריך לקבל אותו. אתה לא יכול לבוא לבית הכנסת ולהגיד ברבים את ההפך ממה שכתוב בתורה שקוראים בבית הכנסת".

הרב אבינר מספר על ארגון 'עצת נפש', שהוא קשור אליו זה שנים רבות: "הקו הזה עוזר להרבה אנשים להיחלץ מן המצר" . הוא מעודד ומחזק אותם, מפנה אותם לטיפול ובעיקר נותן להם המון כוח. לפני שבועות מספר הקמנו קו מקביל לנשים שנקרא 'נפשך'.

"הרבה אנשים שפנו לקו החלו תהליך שבסופו הם התחתנו, והם מאוהבים בנשותיהם מאוד. יום אחד הייתי בכותל וניגשה אליי איה עם שני תינוקות בזרועותיה, ואמרה לי: 'בעלי יצא מזה בזכות ההכוונה של "עצת נפש", שגרמו לו להאמין שהוא יכול לצאת מזה'. בארץ יש כבר מאות זוגות כאלה, בארצות הברית אלפים – ושם גם עושים כנס מרגש בכל שנה. לפעמים לצאת מזה לוקח פחות זמן ולפעמים יותר; זה לא פשוט אבל זה שווה".

מדוע הסתדרות הפסיכולוגים מסתייגת מהטיפול בנטיות הפוכות?

"יש לבעלי נטיות הפוכות שדולה חזקה מאוד שהפסיכולוגים מפחדים ממנה. הפסיכולוגים שעושים את הטיפולים מבקשים שלא לפרסם את שמם מחשש שירדפו אותם. השאלה היא על אותה שדולה: אם אתם ליברלים, ויש אנשים שרוצים לטפל בנטיות האלה, למה אתם מפריעים להם? גם אם אתם רוצים לחטוא – למה אתם כופים על אחרים לחטוא?"

"מדי פעם יש בעיתונות מאמרים חריפים נגד 'עצת נפש'. תמיד למחרת יש פניות רבות ל'עצת נפש'. אנשים יודעים שהמאמרים האלה הם הבל, ולכן הם דווקא פונים."

גם נערים פונים ל'עצת נפש'?

"כן. הרבה פעמים יש נער שמסתכל על חבר ו חושב: 'איך הבחור הזה יפה, איך הוא מוצא חן בעיניי', ואז הוא נבהל שמא יש לו נטיות הפוכות. הוא מצלצל ל'עצת נפש', ושם אומרים לו שזה נורמלי להרגיש כך לפעמים, והוא נרגע".

התורה – אושר גדול

מהי הדרך לייצר 'מהפכת התרבות של הנוער'?

"ב'מאמר הדור' מסביר מרן הרב קוק שהדור הזה הוא דור אידיאליסט, ובימינו הנוער עוד הרבה יותר אידיאליסט ממה שהיה בימי מרן הרב. הנוער שמח להתגייס לצבא בכלל וליחידות קרביות בפרט; גיוס המילואים הוא גיוס יתר. "אם כן, הבעיה היא לא באידיאליסטיות אלא בהבנת התרבות. הנוער לא תמיד מבין שהתרבות הכללית היא תרבות מזיקה, מקולקלת, שחומסת מהאדם את הטבעיות הטהורה, הקדושה. הוא לא תמיד מבין שהתורה היא לא רק צו אלוקי אלא גם האושר הכי גדול שיכול להיות לאדם. לפי מרן הרב קוק ב'אדר היקר', הסיבה לכך היא שנדמה לו שהתורה אינה מוסרית, שהדתיים והרבנים אינם מוסריים, וזה מציק לו מאוד".

"האבחון הזה, שהדור הוא אידיאליסט ולא נהנתן, משפיע על בחירת התרופה לתחלואיו. משום כך התרופה היא ללמד תורה אמתית ועמוקה, וכך הדור יתרפא. יש אנשים שטועים באבחון הדור וחושבים שצריך ללכת לקראתו ולהתיר לו דברים אסורים, אחרת הוא יעשה דברים עוד יותר אסורים. לכן יש רבנים פשרנים החושבים שבפשרנותם הם מצילים את הנוער. אבל זה לא נכון, מכיוון שהדור הוא אידיאליסט. הנוער מצפה מרבנים שירימו אותו, שימשכו אותו כלפי מעלה לקדושה ולטוהרה. גם אם הוא עצמו לא במדרגה גבוהה – הוא מצפה מהרב שלו להיות שם".

לנוער יש מה לאמץ מהתרבות הכללית?

"התרבות הכללית מתחלקת לשלושה חלקים: מדע, פילוסופיה ותרבות פנאי. המדע נפלא ואנחנו בעד לקדם אותו; הפילוסופיה דורשת סינון, יש דברים נכונים וטובים ויש שלא, אבל זו לא עבודה של הנוער אלא של גדולי ישראל; תרבות הפנאי היא קטסטרופה במערב, ולכן הכול מתמוטט שם".

"קל לראות שתרבות המערב מובילה להתמוטטות.הדבר הכי פשוט עלי אדמות הוא להתחתן ולהתנהג יפה לאשתו . אבל במערב לא מצליחים להתחתן, ורבים מהמצליחים – מתגרשים. אפילו דבר פשוט כזה, להתנהג יפה לאשתך, לא מצליחים"?

"במדינת ניו-יורק יש 78 אחוזי גירושין בחמש השנים הראשונות של הנישואים. בחוף המערבי – 110 אחוזי גירושין בחמש השנים הראשונות – זה אומר שמתרשים יותר מפעם אחת; באירופה הרבה לא מתחתנים ובישראל יש 33 אחוזי גירושין. מי שמשלם על זה הם כמובן הילדים. זו לא הבעיה היחידה במערב, אבל זו דוגמה לבעיה שלא צריך להיות מאמין בתורת משה כדי להבין שיש פה כשל נורא ואיום.

"לכן החברה הזאת לא יכולה לייצר בעבורנו תרבות, ובטח שלא מוסר. אין לנו מה לקחת מתרבות הבידור המערבית, על שיריה ובילוייה וההפקרות שבה. בכל הנוגע ליצירת תרבות ומוסר אנו יותר טובים מהם. עיקר מהפכת התרבות של הנוער הוא שלא להתעסק בשלילת תרבות המערב אלא ביצירת תרבות אמתית, ישרה, טובה וקדושה".

מפלגה קרה

הרב שלמה אבינר לא נמנע מלהביע את דעותיו במגרש הפוליטי, ונוהג לפני בחירות לפרסם למי הוא הולך לתת את קולו. לדבריו, רב חייב לפרסם את עמדו הפוליטית. "התורה אינה עוסקת רק בתיקון הפרט אלא גם בתיקון הכלל", .לכן חובה על הרבנים להדריך בזה, אולם בהכללה ולא לפרטי פרטים".

אילו הבחירות היו מתקיימות היום, למי היה הרב מצביע?

"זו שאלה טובה מאוד. אני יכול לומר לך רק בעד מי לא להצביע. אם שאלת, הכוונה היא למפלגת 'הבית היהודי'. רבנו הרב צבי יהודה הגדיר מהי מפלגה דתית-לאומית – תחיית האומה בארצה על פי תורתה. לצערנו, המפלגה הדתית-לאומית תמיד הייתה פושרת, אבל לפחות התאמצה. עכשיו זה לא רק שהיא פושרת – היא כבר קרה.

"מי שעומד בראשה הוא אדם נחמד וטוב, אבל הוא אמר בזמן האחרון שהוא רוצה בבחירות הקרובות שניים-שלושה חילונים בעשירייה הראשונה, שלא מפריע לו שיהיה ערבי או דרוזי ברשימה כל עוד הוא לאומי וכן הלאה. הוא אומר בפה מלא: אני לא רוצה מפלגה דתית-לאומית אלא מפלגה כלל-ישראלית. אם זה המצב, יש לנו הליכוד, אנו לא צריכים ליכוד שני. אנו רוצים מפלגה שבה התורה תהיה לא רק הדרכת הפרט אלא הדרכת האומה. לכן או שהמפלגה תעשה תשובה ותהיה מפלגה דתית-לאומית כמו שצריך, או שנצטרך למצוא פתרון אחר, שכרגע אינני יודע מהו".

במפלגה שחורתת על דגלה את התורה כמדריכת האומה, אי אפשר להסכים שיהיו נציגי ציבור חילונים המוכנים לייצג זאת?

"זה לא הולך ככה. הגרי"ד סולובייצ'יק הביא דברי גדול שהמשיל זאת לאדם שנותנים לו לשמור על כספת ואומרים לו שהיא מלאה כסף. לאחר שהכספת נגנבת מתברר שהיה בפנים זהב, והשומר אינו מוכן לשלם את כל השווי וטוען שאילו ידע שיש שם זהב – היה שומר יותר. ייתכנו חברי כנסת חילונים שישמרו על התורה, אבל כמו על כסף. אם הם לא מאמינים בה, הם לא ימסרו על זה את הנפש כמו על שמירת זהב".

במוסד אחת האנקדוטות המעניינות בחיי הרב בארץ היא שליחותו העלומה לטהרן בשירות ה'מוסד'. הוא משחזר בעבורנו את השתלשלות האירועים, או לפחות את מה שמותר לו לספר: "ה'מוסד' חיפש אדם עם דרכון צרפתי שאפשר לסמוך עליו. כבר בעבר הם הזמינו אותי לשיחה כשהייתי בן 25, בשיעור א בישיבת 'מרכז הרב', שנה לאחר מלחמת ששת הימים.

"הם אמרו לי: אנחנו מציעים לך תפקיד לאומי, מדעי וביטחוני. עניתי שעכשיו אני לומד תורה, אז אני לא יכול. הגעתי באיחור לשיעור של רבנו הרב צבי יהודה. כשהוא הסתכל עליי, הסברתי שהציעו לי תפקיד לאומי, מדעי וביטחוני. הרב הצביע על הספר שלימד, ואמר: 'זה לאומי, מדעי וביטחוני'".

לאחר המהפכה האסלאמית באיראן ועליית חומייני לשלטון בתשל"ט, שב ה'מוסד' ויצר קשר עם הרב שלמה אבינר, והפעם הוא הסכים לשתי שליחויות קצרות של שבוע כל אחת. "הכיסוי שלי היה שאני שליח של הרבנות הראשית של צרפת כדי למכור מצות לפסח. היתה לי ברכה מהרב הראשי לצרפת, ומיד כשהגעתי נרשמתי בקונסוליה הצרפתית והראיתי שיש לי כרטיסי ביקור שאני מוכר מצות. כמובן, לא מכרתי שום מצה".

הזיכרון המרגש ביותר שלו מהשליחות הוא דווקא מנסיעה רגילה ברכבת. "הסתכלתי דרך החלון, ועל התחנה היה כתוב 'שושן'. ומה ראיתי בשושן? גל חורבות, הכול חרב. לא נשאר כלום מארמון אחשוורוש ולא מגינת הביתן. התרגשתי: אנו ניצחנו. יש לי גם זיכרונות לא קלים מהשירות בארץ האויב: "אני לא גיבור גדול. פחדתי מבוקר ועד ערב. לא יכולתי לעצום עין. את השליחות השנייה לא סיימתי. הייתי אמור להיות שם שבוע, אבל אחרי חמישה ימים ראיתי שאנשים מצביעים עליי באצבע ומתלחשים מאחורי הגב. לא שאלתי הרבה שאלות, נסעתי לשדה התעופה וחזרתי. כשסיפרתי לבוס שלי מדוע חזרתי הוא אמר שנהגתי נכון.

"האנשים שעובדים ב'מוסד' הם לא ג'יימס בונד. הם יהודים פשוטים כמונו, רגילים, עדינים, ענווים. הם לא מרשימים בצורתם החיצונית, אבל הם אנשים מסורים. בכל פעם שהייתי צריך ,הם מיד היו שם בשבילי".

בסופו של דבר לא דרך המדעים כבשה את הרב ולא זו של ה'מוסד' אלא דרך התורה. מאז ועד היום הוציא הרב כבר מספר תלת-ספרתי של ספרים, והוא מספר לנו קצת סודות מאחורי הקלעים של המפעל האדיר הזה. "אני לא יכול לערוך את כל הספרים, זה בלתי אפשרי. לכן יש אנשים שלוקחים שיעורים שלי ועורכים אותם ועושים מזה ספרים. בדקתי אותם פעמים רבות וראיתי שזה בסדר, ומאז אני לא בודק".

כלומר יכולים להיות ספרים של הרב שהוא אפילו לא עבר עליהם?

"כן, אבל אין צורך שאעבור, כי בכל פעם שעברתי על ספר,הכל היה מדויק, אז אני סומך עליו. אין מה לעשות, צריך לסמוך על אחרים. אנחנו קוראים לאנשים האלה יל"ל – יודעים להסתדר לבד".

הרב שלמה אבינר עצמו עסק בכתיבת השיעורים של רבו, הרב צבי יהודה. קרוב ל עשרים כרכים הוציא הרב אבינר מתורת רבו. "בהתחלה ערכתי את זה בהוצאה פנימית, ורבנו הרב צבי יהודה עבר על זה במשך חצי שנה והעיר. על חלק מהדברים אמר שלא הייתי צריך לכתוב, ובמקומות אחרים אמר שהייתי צריך להרחיב משיעורים אחרים. אחרי תקופת נסיון זו, הוא ראה שאני אמין ולא ממציא מעצמי, אז הוא נתן לי יד חופשית והסכמה בכתב".

מה הספר שהרב הכי אוהב?

"אולי סיפור ילדים שכתבתי ששמו 'המורה ציפי'..." מתברר שהוא כתב גם כעשרים ספרי ילדים.

למסור את הנפש על הניקיונות

לקראת חג הפסח הרב מזכיר לנו שהתכוננות הנוער הכי טובה לחג היא לעזור להורים לנקות. "לא להיות בטלנים ועצלנים", הוא אומר בחיוך. "צריך למסור את הנפש כדי לנקות את הבית".

זה מפתיע כשזה בא מהרב, שכתב שהיום מגזימים בניקיונות.

"נכון. אבל כיוון שמגזימים בניקיונות ,הנוער חייב לסייע להורים. כל השנים האשימו את היהודים שהם שמים דם גויים במצות. זה לא נכון, זה דם האימהות שעובדות קשה".

מה עושים כשליל הסדר בבית לא תואם לרוח הישיבה או האולפנה? קורה שאנו חוזרים עם רצון להגיד כל מיני חידושים בשולחן הסדר, אבל בני הבית רוצים להזדרז עם ההגדה.

"אדם לא צריך להיות מפונק כל כך. הוא צריך לדעת לחיות בד בבד בעולם של אחרים ובעולמו הפנימי. הוא לא חייב לחשוף כל הזמן את עולמו הפנימי בעולמם של אחרים, בטח אם הם לא רוצים בכך. הוא יכול להיות יחד עם כולם וגם עם עצמו. "ככלל, לא אומרים דברי תורה כשאנשים לא רוצים לשמוע. התורה היא 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ'. רק אם הדברים שאתה אומר מתוקים לשומעים כדבש וחלב – תגיד. אבל אתה יכול לומר לעצמך, זה תמיד טוב".

איך אנחנו יכולים היום לראות את עצמנו 'כאילו יצאנו ממצרים'?

"זה הכי קל. לפעמים אנשים מוצאים כל מיני חסרונות במדינה. אני אומר להם: במחילה מכבודכם, אין לכם מושג מה זה צרות. לי היו צרות כשנולדתי, אותי היו צריכים להחביא כדי שלא אגיע למחנה השמדה. עכשיו אתה מבין מה זה צרות?

מה זה לצאת ממצרים?

"ברוך ד' שיש לנו מדינה, שיש לנו צבא. וכל הצרות שיש לנו פה זה גרושים לעומת מה שהיה לנו בגלות. צריך להודות לד' יומם וליל. בפסח אנו צריכים להגיד אשרינו שאנו שמחים ובני חורין".

לסיום, מה המסר שאנחנו צריכים לקחת מחג הפסח?

"לטעום את טעם החירות .חירות לאומית וגם חירות פנימית-נפשית מיצר הרע. ואפשר בהחלט להגיע לחירות".

• פורסם בשאילת שלמה 539

==

==