שיעורי הרב שלמה אבינר

הג"ר מאיר סולוביצ'יק זצ"ל: הגאון הנאמן מבית בריסק

[דברי הספד שנאמרו בישיבה - רשם: הרב מרדכי ציון]

עלה למרומים הגאון הרב מאיר סולוביצ'יק זצ"ל, ראש ישיבת בריסק בירושלים. הג"ר מאיר בן הגרי"ז, ה"בריסקער רב" בן ר' חיים מבריסק בן בית-הלוי.

בבריסק לומדים בשקט, בלי פרסום ובלי רעש. יתר על כן, רבניהם חוששים עד מאוד להוציא לאור חידושים ופסקי הלכה משום דייקנותם. לכן הוא לא היה מפורסם ובודאי לא ידוע בתקשורת. אבל בתורה הוא הביא ברכה גדולה מאוד.

הרב מאיר נולד בשנת תרפ"ט בעיר בריסק, והיה בנו הצעיר של הגרי"ז. בהיותו כבן שתים עשרה הצליח לברוח עם אביו וחמשת אחיו ואחיותיו מאימת השואה כשאמו ושאר אחיו ניספו.

כבר בילדותו זכה לקרבתו של אביו ולאחר לימודיו בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, היה לומד עמו שעות ארוכות כשאביו היה משתעשע איתו בלימוד וכינה אותו בחביבות "העילוי שלי".

בבחרותו למד בישיבתו של אביו וממנו קנה את דרך הלימוד הישיבתית של בית בריסק בעיון ובעמל רב.

שיטת בריסק כבר התחילה אצל הסבא רבה שלו, הבית-הלוי, וסבו, ר' חיים מבריסק, שיכללה. אומרים שבאותו זמן של ההשכלה, ר' חיים הציל אלפים מיציאת הישיבות על ידי השיטה האנליטית של לימוד גמרא.

שיטה זו מבוססת על הבנת כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרותיה, המאפשרת להבין שיטות התנאים והאמוראים, לא רק בסוגיה עצמה, אלא בהרבה מקומות בגמרא. יש דרכים רבות להגיע לשורש הסוגיה: שני דינים - פיצול דינים באופן מופשט למרכיביהם השונים, חפצא וגברא – על מה חל הדין על החפץ או על האדם, סיבה או סימן – חילוק בין שורש הדין ותוצאת הדין, ועוד.

הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבה יוניברסיטה, מספר שכשלמד איסור והתר אצל הגרי"ד סולוביצ'יק, הסירים והמחבתות נעלמו מהלכות בשר וחלב, והמלח והדם נעלמו מהלכות מליחה. הגרי"ד הוציא את הלכות כשרות מהמטבח ושם אותן בעולם הלכתי אידיאלי.

אמנם היו גדולים ששללו שיטה זו. סיפר הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג: "שאלתי פעם אחת את הגרי"ד [סולוביצ'יק] בהיותו בברלין: מי גדול ממי: הגר"א מווילנא או ר' חיים מבריסק? הוא ענני: 'כי בנוגע להבנה ר' חיים גדול אף מהגר"א'. אבל לא כן הדבר. הגר"א מבקש את האמת הפשוטה לאמתתה. ולא כן ר' חיים: הגיוניו וסברתו אינם משתלבים לא בלשון הגמרא ולא בלשון הרמב"ם. ר' חיים היה לכשלעצמו רמב"ם חדש אבל לא מפרש הרמב"ם. כך אמרתי להגאון ר' משה ז"ל אביו של הגרי"ד שליט"א" (וראה עוד שו"ת שרידי אש ב קמד).

אך דברי הגרי"י ויינברג אינם מוכרחים. כידוע אצלנו בישיבה לימד לפני זמן רב במשך כמה שנים הג"ר יוסף סולוביצ'יק, בנו של הג"ר אהרן סולוביצ'יק משיקגו, בנו הג"ר משה מבריסק. הוא היה נותן שיעור יומי בגמרא ארוך מאוד במשך שלוש-ארבע שעות, בו הסביר את הגמרא, את הראשונים ובסוף את דברי ר' חיים. אז התברר לשומע שאין כאן תוספת או אפילו שינוי אלא שדברי ר' חיים הם נמצאים בתוך דברי הסוגיה עצמה. כאשר למדנים בישיבה הקשו קושיות על הג"ר יוסף, הוא ענה בסבלנות ובטוב טעם ויישב את הדברים. וכך מספרים שאמר ר' חיים: אני לא מפרש את הגמרא, אני לומד את הגמרא.

אכן שיטה זו כבשה את עולם הישיבות. וכן כאשר הגרי"ד סולוביצ'יק הגיע לארץ, אמר מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה ללכת לכל השיעורים שלו כדי לטעום את שיטת בריסק.

כתב הג"ר צבי שכטר: "כשהתחתנתי, השתתף הג"ר משה פיינשטיין ז"ל בחתונתי, ושלח לי ג' כרכים מספריו בתורה מתנה (אגר"מ או"ח ח"א, ויו"ד ח"א ודברות משה לב"מ ח"א) ואת ברכותיו כתב בכת"י בכרך הדברות. את ג' הספרים הביא לי הרה"ר מיכל שורקין, שיחיה, שלמד אז בתפארת ירושלים אצל הגרמ"פ, והיה בא לישיבה בכל שבוע להשתתף בשיעורי רבינו (הגרי"ד סולוביצ'יק). והסביר לי אז בשעתו, שלפיכך בחר ר' משה לכתוב ברכותיו בדוקא בכרך הדברות, למרות שספרי ה'אגרות' היו יותר מפורסמים ויותר פופולריים, שאת שיעוריו שהדפיס ב'דברות' החשיב ר' משה הרבה יותר מאשר התשובות שבאגרות, כי יגע ועמל הרבה על השיעורים והכינם שעות רבות, בניגוד לתשובות שבאו אליו בקלות" (דברי הרב עמ' רז). אבל לא לומדים 'דברות משה' כל כך בעולם הישיבות. יש מסבירים שיש בזה שתי סיבות: א. התירוצים הם ארוכים מאוד. ב. הגרמ"פ לא למד כשיטת בריסק, שהיא השיטה המקובלת בישיבות.

יש פתגם "לפני מתן תורה ואחרי מתן תורה", כלומר ר' חיים מבריסק הוא מעין מתן תורה. כמובן זו מליצה, אך היום בעולם הישיבות לומדים על דרך הלימוד שחוצבה על ידי ר' חיים. וכן גם בהרבה ישיבות ציונות. גם הרי הג"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, היה תלמיד מובהק של חותנו, הגרי"ד סולוביצ'יק וזרע שיטתו פה בארץ.

וזו השיטה שרכש הג"ר מאיר סולוביצ'יק, בן אחר בן. לאחר שנים של לימוד בכולל, החל לכהן כראש ישיבת בריסק שבשכונת זכרון משה בירושלים. בישיבה ברחוב ראשית חכמה בירושלים למדו מאות בחורים שקנו ממנו תורה ודעת לצד יראת שמיים טהורה. יש עוד ישיבות בריסק בירושלים, בראשות אחיו הג"ר משולם דוד ואחיינו הג"ר אברהם יהושע.

כתוב במשנה קידושין (מא א) שאפשר לעשות מצוות מסויימות דרך שליח. אך כתוב בגמרא שם "מצווה בו יותר מבשלוחו”. דעתו של המגן אברהם (רנא סק"ב) המובאת במשנה ברורה (רנ סק"ג) היא ש”הוא הדין בכל מצוה, מצוה בו יותר משלוחו”. זה היה יסוד גדול אצל הג"ר מאיר סולוביצ'יק. הוא היה נוהג לעשות את כל המצוות בעצמו בלי לסמוך על אף אחד. כך היה צועד בעצמו מידי שנה לשאיבת "מים שלנו" במעיינות ירושלים למרות גילו המופלג. כן עשה בקיום המצוות וכן עשה בהעברת התורה.

כתב הג"ר ישכר שלמה טייכטל שצריך גדלות כדי לשמש כעין גשר, הקשור לשם ומעביר לפה, כמו יעקב אבינו שנוטל מכאן ומניח כאן (עיין אם הבנים שמחה ג, מח). היו יחידי יחידים שהיו הגשרים להקים מחדש את עולם הישיבות פה בארץ, והוא פורח לאין ערוך יותר גדול ממה שהיה באירופה. כהמשך של שלשלת בית בריסק, הג"ר מאיר הצליח לקבל את התורה מאביו הגרי"ז ולהעבירה לארץ.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הגאונים.

פורסם בשאילת שלמה 436