שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קשיים ביציאה מהישיבה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

קשיים ביציאה מהישיבה

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים] שאלה: מה יעשה אדם שכשהוא יוצא מהישיבה הוא נכשל, הולך ברחוב הוא נכשל, הולך לבית הוריו הוא נכשל, הולך אל ביתו ונכשל, הולך לצבא ונכשל. רק בישיבה הוא מוגן, כמו שכתוב (פרקי אבות ב, ד) "אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך”?

תשובה: זו מלחמה. מלחמת היצר היא מלחמה. כמו שכתוב בספר "אורחות צדיקים" על חיילים אמיצים שחזרו מהקרב, עבר זקן ואמר להם: ”אתם חוזרים מהמלחמה הקטנה, אך עוד מחכה לכם המלחמה הגדולה, מלחמת היצר". גם הרמח"ל ב"מסילת ישרים" (פרק א') מסביר שזו מלחמה, מלחמה פנים ואחור.

כמו בכל מלחמה צריך לעשות תדריך לפני הקרב ולקח אחר הקרב. יש לעשות כל הזמן תדריך, לעשות אותו עשר פעמים, מאה פעמים ואלף פעמים. היכן מופיע ה"תדריך לפני הקרב”? ב"מסילת ישרים" פרקים ב', ג', ד' ו-ה'. לפני שהגאון מוילנא יצא לשוק הוא היה קורא ב"מסילת ישרים" את הפרקים הנ"ל.

אכן הגר"א "היה מחבב את ספר מסילת ישרים" ("תוספות מעשה רב”). "קבלת איש מפי איש, כאשר יצא לאור ספר מסילת ישרים והמחבר כבר לא היה בעולם, קרא הגר"א את הספר והפטיר ש'אור גדול יצא מזה לעולם' ולמד אותו בעל פה מאה ואחת פעמים, וכן שילם סכום הגון בעד הספר” (ספר "הגאון החסיד מווילנא", עמ' קעט). עוד היה אומר: "רוב הספרים, הספר יותר גדול מהמחבר, אך בזה ניכר היטב שהמחבר היה פי כמה מהספר" (שם). "זקני הדור שלפנינו יספרו לבניהם, כי בבוא הספר לפני הגר"א אמר בהתלהבות רוחו: 'לו היה רבי משה חיים לוצאטו בחיים כי עתה הלכתי אליו ברגלי ללמוד ממנו מוסר ומידות'" (שם).

לכן כל מי שיוצא מהישיבה צריך לקרוא את הפרקים האלו. אם זה ארוך בשבילו, יכול לכתוב לעצמו סיכום קטן של הדברים. יבדוק אם עמד בזה או לא. אם עמד, יישר כוח. אם לא עמד, צריך לחשוב מה לעשות על מנת לעמוד בזה בפעם הבאה. ודאי שזה לא מספיק, צריך ללמוד אמונה, שהרי היא המולידה בחיים מסירות נפש והתלהבות קודש. אך מסירות נפש והתלהבות קודש אינן נצרכות בכל יום, באופן כללי אדם לומד ספרי אמונה ומתעלה ומתגדל. אך המלאכה של התדריך לפני הקרב והלקח אחר הקרב היא משהו שנצרך כל יום.

יש אומרים שאם אדם עסוק כל היום בתדריך ובלקח, הוא מציק לעצמו, ומכניס לעצמו יסורי מצפון, דימוי עצמי נמוך ודיכאון.

אין זה נכון. בספר "אורות התשובה” מוסבר שלא התשובה היא הגורמת לדיכאון, אלא החטא. צער התשובה הוא צער חולף הגורם לשמחה, אך לעומתו צער החטא הוא דיכאון שמחליש את האדם וגורם לו לשקוע באי עשייה. זה כמו צער של כאב שיניים, שאותו ניתן לפתור על ידי טיפול אצל רופא שיניים וכך כבר לא יכאב יותר. זו המדרגה הראשונה, 'תשובה טבעית', אך העיקר הוא תשובה בשביל ריבונו של עולם. מוזכר באורות התשובה שיש מקרים קיצוניים, בהם ההדרכה היא לא לעשות תשובה, אלא להתמלא בשמחת קודש ובשמחת המצווה, אך זה רק לעיתים רחוקות, הדרך הרגילה היא לעשות תשובה.

צריך לעשות כל יום חשבון נפש, תשובה. תשובה היא לא רק לתקן דיעבד ולכבות שרפות, אלא גם לגרום לכך שבכלל לא תהיה שריפה. הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ד') אומר שמי שיתנהג על פי כללי רפואה מונעת לא יצטרך לרופא לעולם, אלא אם כן הוא נולד עם טבע חולני. כך יש גם רפואה מונעת של הנפש. ומי שיעשה תשובה יום יום, אני ערב לו שלא יחטא, חוץ ממקרים יוצאי דופן.

בגמרא מסכת נדרים (מט, ב) מובא סיפור על צדוקי שאמר לרב יהודה שהוא נראה כמו מגדל חזירים או מלווה בריבית, כלומר עשיר כיון שפניו קורנות. ענה לו רבי יהודה שמביתו לבית המדרש יש עשרים וארבע בתי שימוש והוא נכנס לכולם. הפשט הוא, שבבית המדרש לא היו שירותים ובדרך לשם הוא היה מתנקה, מרגיש טוב ולומד טוב. הגאון מוילנא מסביר בספרו "אבן שלמה" שיש בית שימוש רוחני. רב יהודה נכנס לבתי השימוש הרוחניים, כלומר עשה תשובה, התנקה, וכך מגיע לבית המדרש נקי. אדם שיש לו עצירות ומרגיש רע הולך לשירותים ואח”כ הוא מרגיש טוב. כך גם לאדם יש עצירות רוחנית, אז צריך לעשות חוקן רוחני.

צריך לעשות תשובה כל יום לפני שהולכים לישון וכך קמים בבוקר עם מסירות נפש לתשובה. זאת הדרך להישמר מתקלה.

נלקח משאילת שלמה 162