משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
הבדלים בין גרסאות בדף "קריעה על גדול הדור שנפטר (מאמר)"
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*פורסם בשאילת שלמה 301 | *פורסם בשאילת שלמה 301 | ||
| − | [[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: אבלות - הלכות (מאמרים)]] |
גרסה מ־15:44, 18 בנובמבר 2015
קריעה על פטירת הגר"ע יוסף זצ"ל
שאלה: האם חייבים לקרוע על גדול הדור שעלה למרומים?
תשובה: על רבו המובהק שממנו רוב חוכמתו, לכל הדעות יש לקרוע. לפי השולחן ערוך (יו"ד שמ ז) אם הוא לא רבו המובהק אבל הוא תלמיד חכם שיודע הלכה בכל מקום ששואלים אותו, יש לקרוע עליו. לפי הרמ"א (שם), קורעים עליו רק אם הוא ידוע בשמועותיו (כלומר- פסיקותיו בהלכה מפורסמות).
נפסק בשו"ת יביע אומר (ד יו"ד לה אות ט) שהמנהג כיום הוא שאין קורעים על חכם אלא גדול הדור. הגרע"י זצ"ל מביא מס' שלחן גבוה (סי' שמ) שכתב, שסמכו בזה על דברי הרמ"א שם, משום שאם לא ננהג כך אין לדבר סוף, שאין לך עיר שאין לך שם הרבה תלמידי חכמים, ואם באנו לקרוע על כל חכם לא נשאר עלינו בגד ביום קרה. ובדרכו בקודש, הגר"ע מביא רשימה של עוד פוסקים שמכריעים כן. כן מובא בילקוט יוסף (אבלות ד ט). הגרע"י זצ"ל היה מגדולי הדור אך אינו היחיד.
אמנם פסק הגרימ"ט שיש לקרוע גם על "גדול מגדולי הדור" (גשר החיים ד ה), ובנוסף גם סובר המשנה ברורה (רכג, סק"ח) שאפשר לקרוע על כל חכם שמצטערים על מותו. לכן מי שמרגיש כתלמידו או שהוא מצטער על כך, מותר לו לקרוע.
כשרבנו הרב צבי יהודה עלה למרומים, כששאלו אותי אם לקרוע, אמרתי: מי שהרגיש תלמידו. בדומה לכך הגר"ח קניבסקי אמר לאברכים לקרוע על פטירת הגרי"ש אלישיב, משום שהם תלמידיו (חוברת דברי שי"ח עמ' מה), ועיין עוד בתחומין כרך לא עמ' 221-215.
- פורסם בשאילת שלמה 301