שיעורי הרב שלמה אבינר

קריאת שמות חדשים לילדים

ש: האם יש לקרוא לילדים דווקא בשמות מסורתיים או שאפשר להמציא שמות חדשים?

ת: חז"ל אמרו: "ולעבר יולד שני בנים. שם האחד: פלג, כי בימיו נפלגה הארץ... רבי יוסי אומר: הראשונים, על ידי שהיו מכירים את ייחוסיהם, היו מוציאין לשם המאורע. אבל אנו, שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו. רשב"ג אומר: הראשונים, על ידי שהיו משתמשים ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו, שאין משתמשים ברוח הקודש, אנו מוציאין לשם אבותינו. אר"י בן חלפתא: נביא גדול היה עבר שהוציא לשם המאורע" (בראשית רבה לז, י).

עבר היה נביא, לכן קרא לבנו פלג, על שם דור הפלגה שיהיה בימיו. הדורות הראשונים היו נביאים, לכן ידעו מראש מה יעשה הילד הנולד וקראו אותו על שם מה שיעשה. או שהכירו את הייחוס שלהם, לכן ידעו תפקיד כל דור ודור ותפקיד הילד הנולד, ונתנו לו שם השייך לתפקידו.

לפי זה אנחנו חייבים לתת שמות על שם אבותינו, ולא להמציא שמות חדשים.

אמנם בספר 'זוכר הברית' (כד סק"ב) כתב: "אין קורין שם חדש על מה שלא נקראו בו אבותינו. אבל לקרוא על שם המאורע, בשם שכבר היה לעולמים, ודאי אין קפידא". כלומר, אם אבותינו המציאו שם חדש על שם מאורע, כיוון שהיו בעלי רוח הקודש, כגון פלג או נח או שאר-ישוב, מותר לנו להשתמש באותו שם, שהרי איננו מתכוונים למאורע שיהיה בעתיד, אלא לשם אבותינו.

אבל אנחנו רואים שבמהלך כל הדורות המציאו שמות חדשים: תנאים הקרויים בשמות שאינם מופיעים בתנ"ך, כגון יוחנן, זכאי, סומכוס וכדומה. אמוראים, כגון אביי ורבא. ראשונים, כגון רבנו פטר שהיה אחד מבעלי התוספות. בתקופות מאוחרות באשכנז, כגון דב בער, אריה ליב וכדו'. אצל נשים, כגון שיינדלע, פייגלע וכדו'. אצל הספרדים: כדיר, זוליכה וכדו'. השם שלום אינו מופיע במקרא בתור שם של אדם ועוד. נראה שלא חששו לשמות חדשים.

לכן, צריך לפרש את המדרש, שאינו בא לשלול אלא קריאה על שם מאורע עתידי, כיוון שאיננו בעלי רוח הקודש ואיננו יכולים לנבא מאורעות. לכן, אם אנו רוצים לתלות את השם במשהו, אין לנו אלא לתלות אותו באבותינו.

אך יש פוסקים שמתנגדים לשמות חדשים כגון הגרש"ז אוירבך ('ועלהו לא יבול' ח"ב עמ' קמב) והג"ר משה שטרנבך ('שו"ת תשובות והנהגות' ג, רצז), אבל כתב הג"ר מנשה קליין ב'שו"ת משנה הלכות' (ט, שח): "לא שמענו שיקפידו לזה מאבותינו ורבותינו הקדושים, וגם אין מבואר כן בדברי חז"ל, ואולי יש בזה שום שייכות לרוח הזמן. ואמנם אדרבה מצינו להראשונים שלא הקפידו על זה וכמעט להיפוך. ומראש צורים אראנו, אשר כמעט לא מצינו בזמן התנאים תנא בשם אברהם, ושם משה לא נמצא בכל הש"ס, לא בתנאים ולא באמוראים. והיו רוב מהשמות שלא נמצאו בתורה. ובדורות אחרונים כתוספות רבינו פטר, שניאור, סעדיה, חסדאי ועוד. גם מנשים באהל תבורך היו שמותיהם לועזות. והיו צדיקים וצדקניות. והמפורסם אין צריך ראיה."

אך אם נרצה להמציא שם חדש, אין לזה עיכוב. העיקר שלא נתלה אותו במאורע עתידי. כמובן, מותר לקרוא בשם כגון גאולה, שהרי יודעים אנו בבירור שתהיה גאולה, ואיננו תולים זאת ברוח הקודש שלנו.

ודאי שיש עניין של כבוד אב ואם לקרוא על שם אבותיו, אך זו שאלה אחרת, כי המובן של אבותיו במדרש אינו לאבותיו ממש אלא לאבותיו שבכל הדורות.