שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

הקדמת קריאת מגילה

ש: אנו קהילה בחוץ לארץ ואי אפשר לקרוא במגילה אחרי צאת הכוכבים. האם מותר להקדים?

ת: בשעת הדחק גדולה אפשר מפלג המנחה, כלומר שעה ורבע לפני השקיעה. מג"א סוס"י תרצב. שו"ת יביע אומר א או"ח מג.

הכאת המן

ש: האם יש להכות את המן באמצע אמירת המן או אחרי אמירתו?

ת: בוודאי אחרי כן, שאם לא כן חסרה לנו שמיעת מילה, ובפרט יש להיזהר לשמוע את הנו"ן של המן (פמ"ג בספר ראש יוסף ברכות מז. כתב בכה"ח תרצ אות קח: "וטעם שמכים המן בקריאת המגילה, מרגלא בפומייהו דאינשי דהמן לוקה במכות הללו בכל שנה ושנה בגהינם". וכדומה, אמר הגר"ח קניבסקי ששמע בילדותו בשם הספרים אודות מה שמכים את המן בשעה שמזכירים אותו, שבזמן שמכים את המן כאן בעולם, הוא מרגיש את זה במקום שנמצא, ואמר שאין זוכר המקור לזה. שיח מגילה עמ' יג. אמנם הגרש"ז אוירבך לא הכה את המן כלל בשעת קריאת המגילה, ואפילו לא רקע ברגליו וכדומה. ועלהו לא יבול א רמו. עיין שו"ת שאילת שלמה א רעו - מ"צ).

קורא מילה שלא שמע

ש: הקורא מהספר שלו מילה שלא שמעה מבעל הקריאה, די לי לקרוא בלחש או צריך לקרוא בקול?

ת: צריך שישמיע לאזנו. מ"ב סק"ה.

קריאת מגילה של נשים

ש: אנחנו קבוצת הנשים הרוצות לארגן בפורים קריאת מגילה רק על ידי נשים, כי שמענו שמותר לאישה לקרוא לעצמה או עבור חברה. איננו רוצות להידחק הצידה, אלא להיות במרכז ההתרחשות, כאשר אישה היא בעלת הקריאה. במיוחד בימים אלה, כאשר נשים לומדות תורה, אנו רואות בכך ברכה. דרך חדשה זו של עבודת ה' יותר מתאימה לנו ויותר טובה.

ת:

א. כיוון שאתן חושקות לעבוד את ד' יותר (ובוודאי לא פחות טוב), קודם כל יש לדעת שכאשר אישה הקוראת במגילה, היא נכנסת לספק איזו ברכה לברך: "על מקרא מגילה" או "לשמוע מגילה" (שולחן ערוך אורח חיים תרפט א-ב). כידוע, מצב בו יש ספק לגבי הברכה איננו המצב האידיאלי, כי יתכן שאין מברכים את הברכה הנכונה. לכן, הדרך טובה ביותר לעבודת ד' היא שהאישה תשמע מקרא מגילה מאיש.

ב. יתר על כן, מה שמוזכר בהלכה על האפשרות שאישה תקרא עבור אישה אחרת, לא נאמר כאשר היא קוראת לנשים רבות (תוס' סוכה לח א' ד"ה "באמת אמרו". קרבן נתנאל מגילה א' אות מ' ואות ס'. שער הציון תרפט טו. כף החיים שם יז). הג"ר מרדכי אליהו אף הרחיק לכת באומרו שגם בדיעבד יש להחמיר ולשמוע עוד פעם מאיש (ספר הלכות ארבע פרשיות ופורים, עמוד 100, הערה 5). הרי שעבודת ד' היותר טובה, היא לשמוע מאיש.

ג. זאת ועוד: המגן אברהם מביא בשם המדרש הנעלם על רות, שאישה לא תקרא לעצמה, אלא תשמע מאנשים (תרפט ו. הגר"א, מ"ב ח. כף החיים יח. באר היטב ג). אמנם אין חובה להחמיר כספר הזוהר לעומת השולחן ערוך, אבל החיד"א כותב שכן המנהג שלא מצינו אישה שקוראת לעצמה (מחב"ר ב). למעשה נפסק שרק אם אין איש שיקרא עבורה, אז שתקרא לעצמה (חיי אדם, מ"ב ח). אז אם אתן מחפשות את הטוב ביותר הרי זה לשמוע מאיש.

ד. בכלל, אין לשנות סדרי תפילה מן מנהג (שו"ת הרשב"א א שכג. עיין אורח משפט לה). סדרי התפילה שנמשכים זה מאות או אלפי שנים, טובים הם מאוד.

ה. זה מביא לשאלה מה הדחק לקבוע סדרים חדשים. הסוברים אנחנו שהסדרים הקבועים שהתמידו בהם דורות אינם טובים? היש לנו תרעומת נגדם? הגר"מ פיינשטיין כותב שגם אם יש אופנים מסויימים חדשים של תפילה שאין בהם איסור, אם הם באים מתוך תרעומת הם אסורים בגלל המניע (אגרות משה ד מט). כדוגמת בני ישראל שביקשו מלך, שאמנם זו מצווה, אך הם עשו זאת מתוך תרעומת (סנהדרין כ ב); מתוך רצון להידמות לגויים.

ו. זה מביא אותנו לנקודה עוד יותר כללית, שאין להמציא דרכים חדשות לעבודת ד', כדברי הנצי"ב על התורה, על הפסוק "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". אם היו דרכים טובות נוספות, אזי ריבונו של עולם הטוב והמטיב, לא היה מחביא ומסתיר אותן.

במשך כל הדורות היו נשים גדולות בחוכמה ובחסד, שהגיעו לדרגות רמות, שלא נזקקו לקרוא בעצמן במגילה. ברוריה לא קראה במגילה, ולא ילתא, ולא בתו של רבי שמואל בן עלי גאון בגדד, ולא בתו של רש"י, ועוד ועוד. בדרכים שד' מסר לנו, הגיעו שישים ריבוא נשים לנבואה. לכן, אם אישה חושקת להתעלות בעבודת ה', אשריה ואשרי חלקה, והדרך בה תראה אור, היא ללמוד ספר מסילת ישרים, ומתוך כך תעלה מעלה.

קריאת מגילה ברמקול

ש: האם יוצאים ידי חובה בקריאת מגילה ברמקול?

ת: לא. כי אינו שומע קול אדם אלא קול מכונה. שו"ת יחוה דעת ג נד.

[עיין עוד שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ב קח. שו"ת מנחת יצחק ב קיג. שו"ת ציץ אליעזר ח יא. ועיין בתשובה להג"ר מאיר יהודא גץ – הרב של הכותל המערבי – כתב הג"ר שלמה גורן שיש להימנע ליד הכותל המערבי מלהשתמש ברמקול בתפילות וברכת כהנים, כדי שלא להכיכנס למחלוקות של הפוסקים הראשונים והאחרונים. תרומת הגורן א כב – רשם מ"צ.]

הכאת המן

ש: האם המנהג הוא להכות בשעת המגילה הוא רק כשמזכירים המן או גם אשתו ובניו?

ת: לפי בעל שבט מוסר גם אשתו ובניו. פס"ת תרצ ט. אבל בכלל יש להכות המן רק בקיצור ולא להפריע לקריאת המגילה, לא להפוך עיקר טפל וטפל עיקר.

[כתב בכה"ח (תרצ אות קח): "וטעם שמכים המן בקריאת המגילה מרגלא בפומייהו דאינשי דהמן לוקה במכות הללו בכל שנה ושנה בגהינם". וכדומה, אמר הגר"ח קניבסקי ששמע בילדותו בשם הספרים אודות מה שמכים את המן בשעה שמזכירים אותו שבזמן שמכים את המן כאן בעולם, הוא מרגיש את זה במקום שנמצא ואמר שאין זוכר המקור לזה (שיח מגילה עמ' יג). אמנם הגרש"ז אוירבך לא הכה את המן כלל בשעת קריאת המגילה, ואפילו לא רקע ברגליו וכדומה. ועלהו לא יבול א רמו. עיין שו"ת שאילת שלמה א רעו – רשם מ"צ.]

מגילת אסתר

ש: למה הרמב"ם אומר בשם חז"ל שגם אם יבטלו כל ספרי הנביאים, מגילת אסתר לא תיבטל? מה מיוחד?

ת: ללמדנו שגם בסיפור שנראה כאילו מתגלגל מחוץ להשגחה האלהית, באמת ד' היא הפועלת במסתרים. עיין שפת אמת. זה גם שייך לגאולתנו עתה.