שיעורי הרב שלמה אבינר

קימה בבוקר

יתגבר כארי לקום לתפילה [שו"ת שאילת שלמה א, א]

"לכן צריך האדם להתגבר כארי ומיד כשייעור משנתו יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך ויתעלה קודם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום, ויתחכם עליו להשיאו בחורף: איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול? ובקיץ ישיאנו: איך תקום ממיטתך ועדיין לא שבעת משנתך? או בטענות אחרות וכדו'. כי היצר הרע הוא יודע היטב לצוד בני אדם במהמורות בל יקום. ולכן כל בעל נפש הירא וחרד לדבר ה' צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו. ואף אם יכבד עליו הדבר מפני כבדות הגוף ועצלותו ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וישים אל לבו כי אם היה קורא אותו איזה אדם לאיזה עסק שירוויח בו ממון או לגבות חובו, או שהיה קורא אותו שיציל את ממונו מן ההפסד כגון אם נפלה דלקה בעיר וכדומה, בוודאי היה קם בזריזות מיד מפני אהבת ממונו ולא התרשל.

וכן אם היה צריך ללכת לעבודת המלך היה קם בזריזות ולא היה מתרשל, פן יעלילו עליו, או כדי למצוא חן בעיני המלך. על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שיש לו להיזהר לקום במהירות ובזריזות, והמרגיל את עצמו בדרך הזה ארבע או חמש פעמים לא יכבד עליו אחר כך. והבא ליטהר מסייעין לו" (קיצור שו"ע א ד. שו"ע, או"ח א א. מ"ב ס"ק א).

עלינו להתגבר כאריה וכלביא על החולשות שלנו ביחס לתפילה בציבור. זה כבודנו, ברוב עם הדרת מלך.

קימה על ידי מוסיקה

שאלה: האם מותר להתעורר ע"י מוסיקה משעון רדיו?

תשובה: מובא בגמרא במסכת גיטין (ז, א), שגזרו חז"ל על שמיעת מוסיקה לאחר חורבן הבית. הרמב"ם (הלכות תעניות ה, יד) והשולחן ערוך (או"ח תקס, ג) אסרו מוסיקה עם כלי זמר. הרמ"א שם פסק ע"פ הירושלמי (מגילה ג, ב) שהגזרה הינה למי שרגיל בכך, כגון מלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר.

המנהג כרמ"א, אף שרבים חלקו (ב"ח, מג"א, מ"ב שם וחיי אדם קלז, ג).

לדעת פוסקים רבים הגזירה אינה כוללת מוסיקה קלאסית, אלא מוסיקה שיכולה לגרום לעבירה, כמובא בגמרא במסכת סוטה (מח, א).

אם כן, לפי הרמ"א נראה שאסור לקום ע"י מוסיקה, שהרי אסר במי שרגיל בה.

ברם, זה אינו אותו דבר. המוסיקה משעון הרדיו אינה לשם תענוג, אלא על מנת להתעורר בלבד, ואף אם יש תענוג מסויים במוסיקה, זו "הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו" (פסחים כה, ב).

מבאר הר"ן, שכיוון שזו אינה מטרתו - אין זו הנאה.

הדבר דומה לאדם שהולך למקום מסויים ובדרך שומע נוצרים ששרים, אין מטרת בואו לשמוע את השירים, אלא להגיע לאותו מקום.

לכן, מותר להתעורר מהמוסיקה של שעון רדיו משום שאינה לתענוג אלא לרעש בעלמא.

שאלה: אם ישנם פסוקים בשירים, האם צריך לברך את ברכות התורה?

תשובה: אף על פי שהגר"א אומר שהרהורי תורה מחייבים בברכות התורה (ביאור הגר"א מז, ד), רוב הפוסקים חולקים עליו, והמנהג כמותם.

לעורר או לא לעורר – זאת השאילה

שאלה: האם עליי להעיר את חברי למנין?

תשובה: היו שאמרו בטעות שתפילה בציבור נדחית מפני ביטול תורה, שהרי כתוב בשולחן ערוך: "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור" (או"ח צ, ט), ו'ישתדל' פירושו, השתדלות ולא חובה.

אמנם מובא לאחר מכן (שם ס' טז) שאדם ההולך בדרך צריך ללכת עד ד' מילין (י"ח דקות) כדי למצוא מנין ולאחוריו עד מיל. אם כן, 'ישתדל' פירושו - תתאמץ מאוד.

בספר שמירת הלשון (ח"ב, חתימת הספר, ח'), מביא החפץ חיים שנים עשר טעמים מדוע אדם צריך להתפלל במנין. טעם אחד הינו - שאדם המתפלל יחידי, מדקדקים מאוד על כל ברכה אם כיוון בה כהוגן, וכמעט שלא מצוי אדם שיתפלל תפילה אחת בכוונה כראוי.

לעומת זאת, לעניין תפילה בציבור - אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים (ברכות ח, א).

יש הרוצים לטעון שישן פטור כיוון שהישן חשוב כאנוס, ולכן אין להעיר אותו. הראיתם למדנים אלו?

ודאי זו טעות. אדם מועד לעולם, בין ער ובין ישן (משנה בבא קמא ב, ו). לדוגמא, אדם הישן סמוך לכד ושבר אותו תוך כדי שינה - חייב, כיוון שהיה לו לוודא לפני שהלך לישון שאינו קרוב לכד. כך גם בתפילה - לפני שאדם הולך לישון עליו לוודא שיקום בזמן (ע"י שעון מעורר, חברים וכדומה).

מובא בספר חסידים (ס' שלז ומובא בבאר היטב יו"ד ס' רמ ס"ק טז), בעניין הגמרא במסכת קידושין (לא, א) המספרת שחכמים רצו לקנות אבן טובה מדמא בן נתינה, אך האבן הייתה מונחת תחת ראשו של אביו שישן, ודמא בן נתינה לא ציער אותו משום כיבוד אב, ובזכות זה זכה ונולדה לו פרה אדומה. ברם, כותב ספר חסידים, אם הבן יודע שהאב יצטער אם לא יעירנו, בוודאי עליו להעיר אותו ע"מ שילך לבית הכנסת.

מכאן נלמד לענייננו - אם על האדם להעיר את אביו למרות שיש כאן עניין של כיבוד אב, וודאי צריך להעיר את חברו לתפילה, שהרי האדם מעוניין להתפלל במנין, ואם אינו מתפלל במנין, הוא שרוי בצער.

סיכום: מצווה גמורה להתפלל במנין, ויש להעיר את חברו למניין.

שאילת שלמה 131