שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

הסרת טלית בבית כנסת חם

ש: אני מתפלל בבית כנסת ללא מזגן וחם שם מאוד. האם מותר להסיר את הטלית גדול במידה ואני לובש ציצית?

ת: כן.

כמה טליתות

ש: למה לא לובשים כמה טליתות בבת אחת, הרי בכל אחת מקיימים מצוה?

ת: אף מצוה לא נוהגים כן אלא רק מה שד' ציווה.

[ומה שהגרח"פ שיינברג – ר"י תורה אור - לובש כ"כ הרבה ציציות, יש הרבה שמועות סיפורים. י"א כדי לצאת ידי כל הדעות בהלכות ציצית, וי"א שהתחיל כשביתו היתה חולה כדי לקיים מצוות בזכותה. אלא הוא אומר: "זה 20-15 קילו של מצוות...". כתב עת "משפחה" יב ניסן תשסח – גליון 851. אלא זו הנהגה מיוחדת של גדול ישראל. ועיין שו"ת שאילת שלמה ד יא – רשם מ"צ.]

טלית קטן

ש: המוריד טלית קטן לשחות בים או בבריכה, מברך שוב?

ת: כן. זה היסח דעת.

ש: ולמקלחת?

ת: לא. אין זה היסח דעת (הגרי"ש אלישיב. הלכה ומעשה תמוז תשס"ח).

ציצית כמצוה פסיכולוגית

ש: האם ציצית אינה מצוה פסיכולוגית של זכירת מצוות?

ת: היא מביאה מעשה יצירה רוחני ככל המצוות. עיין עולת ראיה על ציצית טלית קטן מעל הבגדים

ש: האם ללבוש טלית קטן מעל הבגדים כדי לעשות קידוש השם?

ת: לא. זו יוהרא. שו"ת מהר"י ברונא צו. לא להתבלט לעומת כל היהודים הכשרים ותלמידי החכמים. גם לפי האר"י ז"ל זה אור פנימי ועליו להיות פנים (עי' מ"ב ח כו. כה"ח ח מג).

אשה וטלית

ש: אשה יכולה להתעטף בטלית?

ת: לא. נפסק בשולחן ערוך שזו יוהרא (שו"ע או"ח יז ב). ואם זה טלית של גברים יש בעיה של 'לא תלבש' (תרגום יונתן על "לא ילבש”).

ש: הג"ר משה פיינשטיין כותב בשו"ת אגרות משה (או"ח ד מט), שיש לאשה רשות לקיים מצות ציצית אף שאינה מחוייבת בה, במקרה שמתקיימים שני תנאים: א. אין כוונתה למרוד בד' ובתורתו, אלא כוונתה לשם שמים. ב. הבגד צריך להיות שונה מבגדי גברים, כי יש גם את האיסור של לא תלבש?

ת: על מנת שזה יהיה לשם שמים ולא לשם יוהרא צריך שתלבש את הטלית בצנעה ושאף אחד לא יידע, וכאמור גם צריך שהטלית תהיה טלית של נשים.

[מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאשה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה. השיב לה: "משום שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה”. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, א"כ זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית. הרב אריה פרימר והרב דב פרימר. Tradition 32:2 – רשם מ"צ].

ברכה אחרי שינה בציצית

ש: אם יש לי רק טלית קטן אחד ואני ישן בו, אז אני מברך עליו בבוקר?

ת: לא (פסקי תשובות א קג-קד. שו"ת שאילת שלמה א יב).

ש: מה עדיף לישון עם ולא לברך או לישון בלי ולברך?

ת: לישון עם, שמקיימים מצוה (עיין שו"ת שאילת שלמה ב יח. ג כ).

ציצית שנקרעה

ש: ציציות נקרעו לי בשבת, טלית הקטן פסול, אך אני במצב שאיני יכול להורידו. מה לעשות?

ת: הקנה אותו לחבר, ואז בשל חברך הנך פטור מציצית. ציצית לילד

ש: ילד בן שלש ששמים לו טלית קטן אך הציצית נקרעות. האם זו בעיה שהוא לובש טלית שאינה כשרה?

ת: צריך טלית כשרה.

חובת ציצית

ש: הדין הוא שרק בגד עם ד' כנפות חייב בציצית, אז למה כל כך מתאמצים ללבוש ציצית?

ת: אלו המדים של עם ישראל.

הורדת ציצית בפעילות גופנית

ש: האם אפשר להוריד ציצית בשעת פעילות גופנית?

ת: תמיד ציצית. שו"ת אגרות משה או"ח ד ד. גם בצבא ובמלחמה (עיין שו"ת ציץ אליעזר יד מט. שו"ת אז נדברו ב נה. שו"ת שאילת שלמה ג יד – מ"צ).

שהחיינו על לבישת ציצית לפעם הראשונה

ש: בעל תשובה שבפעם ראשונה בחייב לובש ציצית, יברך שהחיינו?

ת: כן. פעם ראשונה שמקיים מצווה (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).

ציצית במסע

ש: במסעות, נורא חם עם ציצית, וזה יכול לגרום להתיבשות. מה לעשות?

ת: לשתות הרבה (שו"ת שאילת שלמה ג כא).

ציצית בחוץ לספרדים

ש: האם ספרדים צריכים להוציא ציציות החוצה?

ת: פוסקים ספרדים גדולים כתבו שיש להצניע את הציציות פנימה, כגון הרב עזרא עטייה, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ע הדאיה וכן הגר"ע יוסף. אבל אין דבריהם מוכרחים. כי בשולחן ערוך נפסק: "עיקר מצוות טלית קטן היא ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות" (שו"ע או"ח ח יא), "נכון ללובשו על המלבושים" (כד א). הרי שהציציות צריכות להיות בחוץ. אמנם האר"י ז"ל כתב שעל הטלית קטן להיות תחת בגדיו, אך כבר הסביר המגן אברהם שהכוונה שהטלית הקטן בפנים והציציות בחוץ (ח ס"ק יג. מובא במ"ב ס"ק כה. ויסוד ושורש העבודה שער המזרחי פ"ו).

וכן כתוב בשם האר"י: "צריך להסתכל בציציות בכל שעה ובכל רגע כמו שאמר הכתוב: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' " (שער הכוונות דף ז ע"ג), וכדי לראות כל רגע הציציות צריכות להיות בחוץ.

וכן כתב החיד"א שהחסידים היו נוהגים שיהיו הציציות ארוכים כדי שייראו (ניצוצי אורות על הזוהר סוף פרשת מקץ).

וכן כתב הגרי"מ הלל שנהגו הספרדים שייראו הציציות מחוץ לבגדים (שו"ת וישב הים א ג). וכן בספר חסד לאלפים (כד ג), וכן בכף החיים (ח אות מג. כד אות יא). וכן כתב הגרב"י זילבר שגם ספרדים צריכים להוציא ציציותיהם (אז נדברו ג עמ' פו).

סיכום: משמעות השולחן ערוך היא להוציא, וכל הדעה הנגדית היא מדברי האריז"ל, אך כיוון שאין הכרח להבין כך את דבריו – יש להוציא.

[ונשאל הג"ר מאיר מאזוז: בחורים ספרדים המתחפשים בפורים לחסידי ברסלב וכדומה, האם יכולים ללבוש טלית קטן על בגדיהם? והשיב: כן. והלואי כל התחפוושת יהיו ככה, ולא פרצופים שונים (מקור נאמן ח"ב עמ' יג).]

טלית קטן עם ריח

ש: אם לטלית קטן שלי יש ריח לא טוב, האם ללבוש אותו?

ת: לכבס אותו ידנית וללבוש אותו רטוב.

ראית ציצית

ש: האם הפסוק וראיתם אותו לגבי ציצית הוא מצוה מן התורה?

ת: כן, לפי ספר חרדים פרק י, יסוד ושורש העבודה שער המזרחי פרק ו, שער הקדושה לרבי חיים ויטל, וכן משמע מרש"י מנחות מד א.

ש: האם הפסוק הזה לא מתיחס לתכלת?

ת: ברכי יוסף סי' ח אות ג בשם המקובל מהר"י צמח שבכל זאת יש להסתכל, כי הארת התכלת נמשכת בלבן.

טלית על הראש

ש: האם כשמתפללים שמונה עשרה יש להתעטף עם טלית על הראש?

ת: תלוי במנהג המקום. יש ששמים, יש שלא שמים, יש שרק תלמידי חכמים או נשואים שמים (מ"ב ח ד. צא ו. נפש הרב קד-קה).

הליכה לבית הכנסת בטלית ובתפילין

ש: בשלחן ערוך וברמ"א (או"ח כה, ב) מובא, שראוי להתעטף בטלית ולהניח תפילין בבית וללכת לבית הכנסת עטוף בטלית ועטור בתפילין, והמשנה ברורה (ס"ק ח) מביא את הבית יוסף ואת הדרכי משה האומרים בשם הזוהר (פרשת ואתחנן) שיש בזה עניין גדול. אמנם המ"ב (ס"ק י) בשם המג"א (ס"ק ה) מוסיף, שבמקום בו מצויים נכרים ברחוב יתעטף במידת האפשר בחצר בית הכנסת. וראיתי בס' במחיצת רבנו (עמ' פב) שדעתו של הג"ר יעקב קמנצקי, ראש ישיבת 'תורה ודעת' בברוקלין, לא היתה נוחה מאלו ההולכים ברשות הרבים בשבת לבושים בטלית גדול על בגדיהם, כיוון שהרבה נכרים מצויים שם. לדעתו, צריכים לזכור שאנו עדיין נמצאים בגלות, בין הגויים, ולא להלך ברחוב כאילו אנו בעלי הבית בגלות. ונראה שבמשך הגלות התרגלנו לא לקיים את המנהג, אע"פ שעכשיו כבר חזרנו לארץ ישראל. אמנם, מובא בס' חכו ממתקים (ח"ב עמ' שלד), שבערוב ימיו של הג"ר שלמה זלמן אוירבך, כאשר יצא מבית כנסת 'קהל חסידים' בשערי חסד, נתקלו עיניו במודעה של מעוררים הקוראים לחדש את המנהג העתיק- לילך מהבית אל בית הכנסת עטוף בטלית ועטור בתפילין. למחרת הופתעו תושבי השכונה לראות את הג"ר אוירבך פוסע בחוצות שערי חסד עטוף בטליתו ומעוטר בתפיליו, ומכאן ואילך החזיק במנהג זה מידי בוקר עד סוף ימיו.

האם יש לנהוג כך היום בארץ?

ת: לא חייבים, אך ודאי טוב (מובא בקונטרס עולה חדש סי' ה אות 5).