שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

תפילין של יד בכתב בית יוסף ותפילין של ראש בכתב האר"י

ש: האם מותר ללבוש תפילין של יד בכתב בית יוסף, ותפילין של ראש בכתב האר"י, או יש פסול של מנומר?

ת: מותר כי זה לא באותו קלף.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

הנחת תפילין לבנות

ש: שמעתי שבאמריקה יש בתי-ספר דתיים מעורבים בהם גם בנות מניחות תפילין בתפילת בית-הספר. זה אפשרי? הם אומרים ששאלו רבנים!

ת: זו טעות גמורה ואיננו אחראים עליהם. ולא בתי-ספר פוסקים הלכה, אלא עליהם לשאול את גדולי הפוסקים. לא כל רב, עם כבודו, הוא במדרגת מורה הוראה בעניינים כאלה. שאל את גדולי הדור באמריקה (וכן כתב הג"ר צבי שכטר, אחד מגדולי אמריקה, במאמרו 'כל העדה כולם קדושים' – מ"צ).

התהפכות רצועת התפילין

ש: התהפכה לי רצועת התפילין כך שהשחור בפנים. מה לעשות?

ת: יש להקפיד רק ברצועות המקיפות את הזרוע ואת הראש ולא השאר. מ"ב כז ס"ק לח.

תיק תפילין

ש: בתיק התפילין האם לשים של יד בצד ימין או בצד שמאל?

ת: יש שני מנהגים (כה"ח כח יד), ועדיף בצד שמאל (מ"ב כח סק"ז. ערוה"ש כה יט. כח ח).

[פעם אמר נכדו של הגר"מ פיינשטיין, שבמ"ב נזכר, שטעמי הקבלה, בהנחת התפילין בכיס שלהם, יש לשים השל ראש בשמאל, לא בימין כמו שנהוג אצלינו. והשיב הגרמ"פ שאם כך כתוב, אין בזה הקפדה אמיתית, ויכול לעשות כזה אם רוצה, אף שנהוג בעולם אחרת, דהעיקר הוא שישימו במקום מסוים לסימן (שלא יחליפו בשעה שמוציאו, כי הרי צריך להקדים השל יד) (מסורת משה עמ' יז) – מ"צ.]

כריכות תפילין על היד

ש: ספרדים שמניחים תפילין של יד מיושב, איך ינהגו בכריכות על האצבע?

ת: מעומד. וכן להסיר מעומד (מ"ב כז סק"ח. כה"ח כח אות ו – מ"צ).

תפילין לחילוני

ש: אני אדם חילוני לא מקיים מצוות אך הייתי רוצה להניח תפילין כל יום. יש לזה ערך על פי הדת?

ת: בודאי. ערך גדול מאוד. עיין סמ"ג עשין סוף מצווה ג. ר"ן ר"ה פ"א (שיותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק, כי הם יישרו אותו. עיין סמ"ג שם – מ"צ).

מגן גמיש לתפילין של יד

ש: האם מותר להשתמש במגן גמיש לתפילין של יד המהודק סביב החלק העליון של הבית ויש לו שתי מעלות: א. אינו נופל. ב. רוב הבית גלוי?

ת: בדבר הכיסוי הנהוג נחלקו רבותינו האחרונים.

יש אוסרים משלושה טעמים: א. מסתיר לגמרי את התפילין של יד. ב. נראה כמוסיף על הבית. ג. שלא להנהיג חדשות שלא היו אצל קדמונינו.

ויש מתירים בשלושה תנאים שהם שניים: א. שמשאירים עיגול גדול בחלק העליון כדי שלא יהיה מכוסה לגמרי. ב. שמסלקים אותו לפני ההנחה (ושמים אותו רק אחרי גמר הנחת תפילין של ראש כדי שלא יהיה הפסק). ג. שלא יהיה קבוע תמיד שאז הוא כציפוי בדבר פסול.

וכן נהגו להקל וזה מציל מקלקול התפילין.

וכן מרן הרב קוק התיר בשני תנאים (אורח משפט סי' ט): א. לא לבטל אותו לגמרי לתפילין ולזה מועיל המנהג להורידו בעת ההנחה. ב. שלא יהיה הדוק אלא רפוי שלא יהיה נלקח עם הבית – ובזה יש חסרון למגן הגמיש שצמוד.

אך מי שרוצה להקל, רשאי, אך יסירנו בשעת ההנחה.

עיין פסקי תשובות או"ח כז אות כג (רשימה ארוכה של כל הדעות).

תפילין בלילה

ש: חייל שחזר מפעילות מתמשכת בלילה, יכול להניח אז תפילין?

ת: לא. אסור להניח בלילה, שו"ע או"ח ל ב, אבל אפשר בין השמשות בלי ברכה. ויש מתירים עם ברכה. פס"ת שם ב.

תפילין בחול המועד

ש: מה לעשות אם בטעות הנחתי תפילין בחול המועד?

ת: בדיעבד אין עוון (הרי לפי הרמ"א או"ח לא ב, יש להניח תפילין בחוה"מ. אבל נוהגים בא"י לא להניח. ספר ארץ ישראל סי' יב – מ"צ).

תפילין לנכנס לשירותים

ש: מי שנכנס לשירותים לעשות צרכיו מוריד תפילין ומניח מיד אחר כך, האם מברך שוב?

ת: אשכנזים מברכים ולספרדים זו מחלוקת (מ"ב כה ס"ק מז. ח ס"ק לז. ביה"ל כה יב ד"ה ויש אומרים. בא"ח שנה א וירא יג. כה"ח שם אות עח – מ"צ).

תפילין בראש חודש

ש: האם גם במקום שלא אומרים כתר בקדושה של מוסף חולצים תפילין לפני כן?

ת: כן. רמ"א או"ח כה מא.

ש: מה יעשה אדם שבטעות התחיל להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין?

ת: יסיים כך. מ"ב כה ס"ק סא.

חליצת תפילין

ש: מתי אפשר לחלוץ תפילין?

ת: אחרי ובא לציון. שו"ע או"ח כה יג.

קריאת שמע עם תפילין

ש: מה עדיף, קריאת שמע בלי תפילין לפני סוזק"ש מג"א, או עם תפילין לפני סוזק"ש הגר"א?

ת: פעמיים על תנאי (ע' פסקי תשובות נח ג, ט – מ"צ).

ברכות על תפילין

ש: שמעתי שאמר גדול אחד שגם לאשכנזים בארץ ישראל אין לברך על תפילין אלא ברכה אחת כשיטת הגר"א (או"ח כה, ה)?

ת: שתי ברכות, כנפסק במשנה ברורה (שם ס"ק כא) ובסידור עולת ראיה (ח"א עמ' כט-לא).

[וראיתי שכן נשאל הגר"ח קניבסקי, והשיב שידוע שיש בזה כמה דעות: בחו"ל נהגו כמו המשנה ברורה והרמ"א ובארץ ישראל נוהגים לברך ברכה אחת כדעת הגר"א בגלל שהוא היה מרא דארעא ישראל. ונשאל עוד אם מי שנוהג אחרת צריך התרת נדרים והשיב שלא, משום שהמנהג הוא מנהג טעות. בנוסף, אמר שכל גדולי ישראל בארץ ישראל ברכו ברכה אחת: הרב מבריסק, החזו"א, הרב אלישיב, הרב פישר, הרב אברמסקי, הרב סרנא, הרב זוננפלד (גליון 'דברי שי"ח' מס' 19, פרשת חוקת תשע"ג) - רשם מ"צ].

כיסוי תפילין עם טלית

ש: ראיתי אנשים שמכסים את כל התפילין של ראש עם הטלית אבל שמעתי שיש עניין שיהיו מגולים משום וראו כל עמי הארץ וכו'?

ת: האר"י אמר לכסות. המג"א אמר לא לכסות לגמרי. מ"ב ח סק"ד. כה"ח אמר לכסות לגמרי כי התפילין עדיין בולטים תחת הטלית. שם אות יא.

תפילין של הרבי מלובביץ

ש: בתמונות וסרטים של הרבי מלובביץ רואים שהתפילין שלו על המצח. כיצד להבין?

ת: הוא בעצמו נשאל והשיב שבצעירותו, שם התחילו שערותיו. הדבקת שיער

הדבקת שיער

ש: הדבקת שיער חוצצת לתפילין?

ת: יש מקילים בשעת הדחק, כדברי השו"ע על כובע דק, אך אין לברך. אלא גם אשכנזים ינהגו כמו ספרדים לכוון על של יד גם על של ראש (פסקי תשובות כז אות יא).

הורדת תפילין ומחיקת שם ד'

ש: איך אפשר להוריד רצועה של תפילין של יד שצורתו ש-ד-י, הרי בכך מוחק שם ד'?

ת: אמנם יש שכותבים שלא נכון לשים אותיות שם ד' ברצועות בגלל הבעיה הזאת, אבל הורדת הרצועות הן לא בגדר מחיקת שם ד'. המחיקה של שם ד' שהתורה אסרה היא כשהשם כתוב בדיו על נייר, ופה זה לא דיו על נייר אלא צורה אחרת. האותיות ברצועות דומות לקוביות - שעל קובייה אחת כתוב ש' ועל קובייה אחת כתוב ד' ועל קובייה כתוב י' ומחברים ומפרידים, שזו לא המחיקה עליה דיברה התורה (שערים מצויינים בהלכה ט ס' א בקונטרס אחרון). אגב, גם לעניין דיני שבת מותר לכתוב כך ואין בכך בעיה (שמירת שבת כהלכתה טז, כג).

נשיקת תפילין של ראש לפני שיהדקו

ש: האם מותר לנשק תפילין של ראש לפני שיהדקו, או אסור משום הפסק?

ת: זו מחלוקת בין הפוסקים.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

תפילין על פאה

ש: מי שיש לו פאה נכרית מודבקת בדבק חזק ומחליפה כל כמה חודשים, מותר להניח עליה תפילין?

ת: כן. בברכה. כיוון שהיא לזמן רב, אין כאן חציצה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ. פס"ת כז 96 (וכדומה, פסק הגר"מ פיינשטיין שמי שעשה השתלת שיער אין הדבר נחשב לחציצה לגבי תפילין, כיוון שנשאר השיער שם לעולם. רשומי אהרן ח"ב עמ' יד. ועל פאה נכרית שחובש כל היום ומוריד בלילה, אם הוא מתבייש להוריד בבית הכנסת, יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג. שו"ת משנה הלכות ו ח).