שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:33, 14 בנובמבר 2016

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

מראה של תפילין

ש: האם מותר להשתמש במראה של תפילין כדי לדייק שתפילין מונח במקום הנכון?

ת: כן. אין בעיה של לא ילבש, כי האיסור הוא להתייפות לפני המראה, והוא מדייק בהנחת תפילין.

[רמ"א יו"ד קנו ב. שו"ת שאילת שלמה ב רט, ג כו. מסופר על הגרי"ז מבריסק שביקר באיזו עיר, והשתמש במראה לכוון התפילין שלו כדרכו, והשאירו ליד מקומו בבית הכנסת את תשובת ה"דברי חיים" שזהו "מנהג בורות" להסתכל במראה כדי לראות את מקום התפילין. אמר הגרי"ז לאנשי המקום: "נשתמש במעשה חסידי, ר' משה לייב סאסובער זצ"ל אמר על הא דאיתא בהלכה שכל מי שיושב בסוכה בשעה שיורדים גשמים הרי הוא הדיוט (רמ"א תרלט, ז): 'כדאי לי להקרא הדיוט ובלבד שאקיים מצות סוכה'. אף אני אומר כן, כדאי לי להקרא בור ובלבד שהתפילין יעמדו על הראש בדיוק במקומם" (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג עמ' קעט-קפ). ויש תמונה של הג"ר אלישיב המסתכל בראי לדייק בתפילין שלו. השקדן ח"א עמ' 261 – רשם מ"צ.]

קרחת

ש: כשהשיער נסוג אחורה (קרחת) האם יש לשנות מקום התפילין של ראש?

ת: לא. מה שקובע הוא המקום הראשון.

תפילין ופאה נכרית

ש: ילד חובש פאה נכרית כל היום ומוריד בלילה, האם היא נחשבת חציצה להנחת תפילין?

ת: כן. לכן יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה (שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג – רשם מ"צ).

יו"ד של תפילין של יד

ש: אצלי היו"ד לא צמוד לבית של תפילין של יד?

ת: חייב להיות צמוד. אפשר לדחוף פנימה או לקשור בגידים (קיצור שו"ע י ז. שו"ת אבני נזר יד – רשם מ"צ).

תפילין ברחוב

ש: האם מותר להניח תפילין לאנשים ברחוב, אולי גופם לא נקי?

ת: חשש רחוק מאוד.

[ואמר הרבי מלובביץ אל האדמו"ר מסדיגורא כשדיברו על "מבצע תפילין" של חב"ד: "ישנם כאלו שבאו אלי בטענה, להנחת תפילין צריכים גוף נקי, ואם כן, האם הנני ערב לכך שיהודי זה טבל במקוה לפני שניגש להניח תפילין – הרי יתכן שיהודי זה אינו יודע כלל מה זה 'מקוה'?! ועניתי להם – הנני הולך בדרך שסלל הסמ"ג שבהיותו 'בגלויות ישראל, בספרד וכן בשאר ארצות', דרש והוכיח ודיבר אודות גודל ההכרח והחיוב דהנחת תפילין, וכתוצאה מכך – 'קבלו אלפים ורבבות מצות תפילין'. ועכשיו אמור נא בעצמך – פניתי לשואל הנ"ל – האם לפי דעתך דרש הסמ"ג מיהודים אלו שיטבלו במקוה בכל בוקר לפני הנחת תפילין?!... יש להניח שאם היה תובע עניין זה מיהודים הנ"ל – היה כותב זאת בספרו בפירוש ביחד עם סיפור המעשה". ס' בצל החכמה, ד' תמוז תש"מ. שיח שרפי קודש 312. ומובא בס' המבצעים כהלכתם א 61-60 – רשם מ"צ.]

תפילין לכמה דקות

ש: האם עדיף לא להניח תפילין בכלל מאשר לברך, להניח ולהוריד מהר?

ת: להניח. די בכמה דקות.

קופסת תפילין

ש: האם לברך על תפילין של יד עם קופסת המגן?

ת: להוריד לפני הברכה. שו"ת אורח משפט (ס' ט – רשם מ"צ). ולהחזיר אחרי סיום ההנחה.

תפילין ומנין

ש: מי שאין לו תפילין, מה עדיף - תפלה במנין בלי תפילין או ביחידות עם תפילין?

ת: תפילין. מ"ב כה ס"ק מ. פס"ת כה אות ט.

תפילין כל היום או במנחה

ש: האם להניח תפילין כל היום או לפחות למנחה?

ת: לא. משום יהירות שו"ת שאילת שלמה א כד).

לוחם יס"ם

ש: איך לוחם יס"ם ביחידת מסתערבים הנמצא בכפר ערבי יניח תפילין?

ת: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כו א).

תפילין של חברו

ש: מותר לי לקחת טלית ותפילין של חברי ללא רשותו – כי הוא שמח שנעשים בהם מצוה, כפי שכתוב בבבא מציעא כט ב?

ת: כך נפסק. שו"ע או"ח יד ד והגה. אבל לא בימינו. כי אדם רגיש ומקפיד על זה. ערוך השולחן או"ח יד יא. בן איש חי לך לך ו. כה"ח יד כ. שו"ת ציץ אליעזר יב ז.

[אמר הג"ר דוד פיינשטיין בן הגרמ"פ שאם הרבה מקפידים לענין טלית שלהם כמש"כ הער"ש בזמנו וכ"ש בזמנינו. ודברתם בם סי' א - רשם מ"צ).]

אשה ותפילין

ש: האם אשה יכולה להניח תפילין, כמו מיכל בת שאול (עירובין צו א. ע' תוס' ר"ה לג א ד"ה הא רבי)?

ת: את לא מיכל בת שאול, ומכל מקום כתוב בשולחן ערוך שאשה המניחה תפילין מוחים בידה (שו"ע או"ח לח ג), ועוד מיכל בת שאול הניחה תפילין בצנעה ולא בהפגניות. חוץ מהנאמר, יש גם בעיה של לא תלבש (תרגום יונתן שם). לפני שמוסיפים מצוות יש לקיים את החובה, עיין בספר מסילת ישרים. (וכן עיין דבר מעניין בכה"ח שם סק"ט, שע"פ הקבלה אין ראיה ממיכל בת שאול, שהייתה לה נשמה של זכר).

ש: שמעתי שגם בנות רש"י הניחו תפילין?

ת: לא ראינו מקור. מכל מקום עוד ארוכה הדרך עד שנגיע למדרגתן.

[ונשאל הג"ר מאיר מאזוז: האם נכונה "האגדה" בעניין בתו של רש"י – שנהגה להניח תפלין? והשיב: יכול להיות שהיתה חסידה כמיכל בת שאול. אבל לא שמענו אגדה זו (מקור נאמן ח"ב עמ' יח).

ונשאל הגר"א נבנצל: האם בזה"ז שגם נשים שומרות על גוף נקי – יש מקומות שלא למחות ביד אשה שרוצה להניח תפילין (עיין מ"ב לח יג)? והשיב: מנין ששומרות? תשובות אגיגדר הלוי עמ' עג – רשם מ"צ.]

שהחיינו על הנחת תפילין

ש: האם נער שמניח תפילין לראשונה לפני בר מצווה, יברך שהחיינו?

ת: כן. כל מצוה בפעם ראשונה. מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).

ש: זו הלכה או מנהג?

ת: לדעתו של מרן הרב קוק – הלכה ויש דעות אחרות.

אתיופים

ש: בדוכני הנחת תפילין האם אפשר להציע לאתיופים או להימנע בגלל שהם אולי לא יהודים?

ת: הם יהודים - כל זמן שלא יוכח ההיפך (יביע אומר ח אה"ע יא).

'"קרקפתא דלא מנח תפילין"'

ש: מהי החומרה המיוחדת בהנחת תפילין שבגללה כתוב בגמרא (ראש השנה יז, א), "'פושעי ישראל בגופן', מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין"? האם מי שלא הניח תפילין יכול לתקן את הפגם?

ת: יש אומרים ש"קרקפתא דלא מנח תפילין" הכוונה דווקא לאדם שלא הניח תפילין אפילו פעם אחת בכל חייו (ר"ח, הרי"ף ד, א). לשיטה זו הלך הרבי האחרון מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסאון, ששלח את חסידיו להניח תפילין לאנשים ברחוב, אף שאחר כך אותם אנשים לא ימשיכו להניח. שלדעה זו, בכך שלפחות פעם אחת בחייו של אדם יניח תפילין כבר יוצא מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין".

לדעה אחרת הכוונה דווקא למי שלא הניח תפילין בגלל שהמצווה בזויה עליו, שמגונות עליו רצועות של תפילין (התוספות ד"ה קרקפתא שם). ויש המסבירים שזה לאו דווקא אמור לגבי תפילין, אלא הוא הדין לשאר מצות עשה שבגופו. שכל מצווה אסור לבזות, ואם לא קיים את המצווה אפילו פעם אחת זו שערורייה (הר"ן ד"ה בינוניים,קרבן נתנאל שם ס' י).

בכל אופן התוספות אומר שם, בסוף דבריו, שאם הוא לא הניח הוא יכול לעשות תשובה. כל דבר אפשר לתקן. אין דבר העומד בפני התשובה. אפילו על העבירות הכי חמורות כתוב שאם יעשה האדם תשובה, התשובה תולה ומיתה ממרקת. כלומר, שייעשה תשובה ואחר כך התשובה תושלם כאשר יהיו לו ייסורי מיתה.

[מסופר במגד גבעות עולם ח"ב עמ' נט: כשהגיעה ישיבת חברון לירושלים לאחר רצח תרפ"ט, היתה התנגדות גדולה מאנשי היישוב הישן להישיבה בגלל הלבוש שלהם [מעיל קצר] ןבפרט התנגדו לאופן שגדלו את שערותיהם [בלורית], אבל הגרי"ח זוננפלד קירבם וכיבדם שהכיר בגדלותן שלומדים תורה בקדושה וטהרה, ואל תסתכל בקנקן וכו'. וכבר היה מעשה ואנשים מהישוב הישן קיימו הפגנה סוערת נגד הישיבה, והניפו שלטים שבני הישיבה הם קרקפתא דלא מנח תפילין (ר"ה יז א), משום חציצה במקום הנחת תפילין ע"פ דברי המחה"ש (סי' כז) ומובא במ"ב (כז טו), ועיין מש"כ ע"ז הערוך השולחן (כז יד). ולאחר ההפגנה אמר הגרי"ח לראש המפגינים, דלא שייך כאן קרקפתא שלא מנח תפילין, שהרי גם לשיטתכם הם מניחים תפילין של יד ואינם בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין, וחידוש הוא שלפ"ז נמצא ד'קרקפתא' לאו דוקא, ועיקר הכוונה הוא שאין לו חלק במצות תפילין, ועיין בשו"ע או"ח (לז א) 'גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן', הנה לא ביאר השו"ע חילוק בזה בין ש"י לש"ר, ועיין במ"ב שם פרטי הדינים בזה – רשם מ"צ.]

תפילין של ראש

ש: כשאני מעיר לאנשים שהתפילין שלהם על המצח הם אומרים שכך נהגו בפני רבניהם ולא העירו להם. יש להם על מה לסמוך?

ת: יש מלמדים זכות, אך לא לכתחילה. פסקי תשובות כז יח.

תפילין במנחה

ש: האם להניח תפילין במנחה?

ת: לא. משום יוהרא. אלא אם כן רבים נוהגים כן או נאלץ להתפלל ביחידות.

שעון ותפילין

ש: האם מותר להעביר את רצועת התפילין מעל השעון?

ת: כן. משנה ברורה מתיר (כז טז). ערוך השלחן אוסר (כז יג). לכן מותר (שו"ת שאילת שלמה א כה. וכשנשאל הג"ר מאיר מאזוז: כשכורכים רצועות תפילין של יד על הזרוע, האם מותר לכרוך על שעון? והשיב: "לכתחילה עדיף להניח את השעון בימין לצמיתות, ובמיוחד בשעון אוטומטי שא"צ מילוי בכל פעם. וכן אני נוהג". מקור נאמן ח"ב עמ' יח).

תפילין לשמאלי

ש: שמאלי שלא משיג תפילין שמאלית יכול להניח של ימיני ולהפוך?

ת: כן. צריך היוד מול הלב (פסקי תשובות כז ה).

דל"ת אחת או שני דל"תין

ש: אם אין לאדם מנהג מאבותיו בעניין קשר התפילין של ראש, כיצד יקשור את הרצועות?

ת: יש לעשות דל"ת פשוטה כיוון שכך הוא פשט השולחן ערוך ודעת רוב הפוסקים.

[שולחן ערוך (או"ח כז, י): "וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ". ופירש המגן אברהם (שם ס"ק טז): "מכאן משמע שאין עושין ד' אלא מצד אחד דלא כמו שנוהגים קצת לעשות ב' דלתי"ן מב' צדדין". ומה שכתב במשנה ברורה (לב ס"ק רלג): "ויש שעושין קשר כמ"ם סתומה שנראה כשני דלתי"ן משני צדדין, רגלו של זה בצד ראשו של זה. ועיין בספר תפארת אריה שהביא בשם תשובה מאהבה והסכים עמו לדינא דאלו העושים קשר של דלי"ת מכוון יותר לדינא", מוסבר בס' מאיר עיני ישראל (ח"ב עמ' 426-425) ע"י הג"ר שלמה בלוך, תלמיד הח"ח, והג"ר הלל זאקס, נכד הח"ח - שיש טועים במשנה ברורה וסוברים שמשום שהוא מביא את צורת הקשר של שני דל"תין אז זוהי סברתו, אלא הוא רק מסביר את שיטתם, אך הוא סובר שצריך דל"ת פשוטה וכן נהג בעצמו.

הגרי"ד סולוביצ'יק הקפיד שיהיה הקשר נראה כדל"ת ולא כריבוע, ומה שכתב הרמב"ם (הלכות תפילין ג, יג) שיהיה קשר מרובע, פירשו הגרי"ד שהכוונה שיהא אורך שני קוי הדל"ת (הגג שמלמעלה והרגל הימנית) שוים זה כזה, אך לא שיהא בצורת רבוע. יתר על כן, אף שברוב המקרים של חילופי ההנהגות היה רגיל הגרי"ד לומר לתלמידיו שילכו אחר מנהג אבותיהם, בענין זה היה מקפיד ומעורר לכל שיעשו את צורת הדל"ת, משום שקיימת סברא שלא יצאו כלל בקשר המרובע (נפש הרב עמ' קה-קו. ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר שהגרי"ד אמר שיש ללכת ע"פ מנהג אבותיו חוץ מקשר של תפילין וישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחו"ל).

אמנם מובא בס' מושיען של ישראל (ח"א עמ' רנב) שהקשר תפילין של הרבי מסטמאר, הג"ר יואל טייטלבוים, היה צורתו כצורת שני דל"תין (שהוא צורת מ"ם סתומה ע"פ הסוד), וכשנשאל כיצד לנהוג, ענה לעשות את הקשר כשני דל"תין. כך גם נהג בעל 'דברי חיים', האדמו"ר מצאנז (וכן מובא ב'אוצר החיים'). עוד מובא בספר על הג"ר נתן אדלר דרך הנשר (מדור תורת אמת בהגה מראה כהן אות ב'), כי לחתם סופר היה קשר כזה (וכ"כ במנהגי מרן חתם סופר ס' א אות ו) ומסתמא קיבל זה מרבו הג"ר אדלר, והביא שם שבהיות הדברי חיים במרחץ באדען שלח שליח מיוחד לפרעשבורג ללמוד צורת הקשר הנ"ל וככה נהג כל ימיו. עיין עוד בשו"ת משנת יוסף ט, יג.

וכעת יצאו כמה ספרים בעניין: א. ס' קשר הדל"ת של תפילין מהרב אפרים בקר שמבאר באריכות (297 עמודים) שצריך לעשות הקשר בצורת דל"ת דוקא כדין הגמ' והפוסקים ודלא כמו שנוהגים קצת לעשותו כעין מ"ם (מדף הפתיחה). ב. ס' פרי אליעזר מהרב אליעזר הלוי פולק שמבאר באריכות (614 עמודים) כקשר המרובע, כולל מלמעלה מעשרים מספרי הראשונים ולמעלה משישים מספרי אחרונים, ולכאורה רק בדורות האחרונים התחיל להתפשט בקצת קהילות הקשר הנפוף היום בצורת דל"ת ממש ואחרי השואה נתפשט הרבה, והמשנה ממסורת אבותיו י"א שהתפילין פסולים (מדף הפתיחה). ג. וספר עוטר ישראל בתפארה מהרב יוסף צבי האבערפעלד, בו יבואר שמנהג אבותינו ורבותינו כל חכמי אשכנז מדור דור לעשות קשר "פשוט" [צורת מרובע], הוא הקשר הישר, ואין לשנות לקשר אחר (מדף הפתיחה) – רשם מ"צ.]

תפילין של הרבי מלובביץ

ש: בתמונות וסרטים של הרבי מלובביץ רואים שהתפילין שלו על המצח. כיצד להבין?

ת: הוא בעצמו נשאל והשיב שבצעירותו, שם התחילו שערותיו. הדבקת שיער

הדבקת שיער

ש: הדבקת שיער חוצצת לתפילין?

ת: יש מקילים בשעת הדחק, כדברי השו"ע על כובע דק, אך אין לברך. אלא גם אשכנזים ינהגו כמו ספרדים לכוון על של יד גם על של ראש (פסקי תשובות כז אות יא).