שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


'''מראה של תפילין'''

ש: האם מותר להשתמש במראה של תפילין כדי לדייק שתפילין מונח במקום הנכון?

ת: כן. אין בעיה של לא ילבש, כי האיסור הוא להתייפות לפני המראה, והוא מדייק בהנחת תפילין.

[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]


'''קרחת'''

ש: כשהשיער נסוג אחורה (קרחת) האם יש לשנות מקום התפילין של ראש?

ת: לא. מה שקובע הוא המקום הראשון.


'''תפילין ופאה נכרית'''

ש: ילד חובש פאה נכרית כל היום ומוריד בלילה, האם היא נחשבת חציצה להנחת תפילין?

ת: כן. לכן יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה (שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג – רשם מ"צ).


'''יו"ד של תפילין של יד'''

ש: אצלי היו"ד לא צמוד לבית של תפילין של יד?

ת: חייב להיות צמוד. אפשר לדחוף פנימה או לקשור בגידים (קיצור שו"ע י ז. שו"ת אבני נזר יד – רשם מ"צ).


'''תפילין ברחוב'''

ש: האם מותר להניח תפילין לאנשים ברחוב, אולי גופם לא נקי?

ת: חשש רחוק מאוד.

[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]


'''תפילין לכמה דקות'''

ש: האם עדיף לא להניח תפילין בכלל מאשר לברך, להניח ולהוריד מהר?

ת: להניח. די בכמה דקות.


'''קופסת תפילין'''

ש: האם לברך על תפילין של יד עם קופסת המגן?

ת: להוריד לפני הברכה. שו"ת אורח משפט (ס' ט – רשם מ"צ). ולהחזיר אחרי סיום ההנחה.


'''תפילין ומנין'''

ש: מי שאין לו תפילין, מה עדיף - תפלה במנין בלי תפילין או ביחידות עם תפילין?

ת: תפילין. מ"ב כה ס"ק מ. פס"ת כה אות ט.


'''תפילין כל היום או במנחה'''

ש: האם להניח תפילין כל היום או לפחות למנחה?

ת: לא. משום יהירות שו"ת שאילת שלמה א כד).


'''לוחם יס"ם'''

ש: איך לוחם יס"ם ביחידת מסתערבים הנמצא בכפר ערבי יניח תפילין?

ת: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כו א).


'''תפילין של חברו'''

ש: מותר לי לקחת טלית ותפילין של חברי ללא רשותו – כי הוא שמח שנעשים בהם מצוה, כפי 
שכתוב בבבא מציעא כט ב?

ת: כך נפסק. שו"ע או"ח יד ד והגה. אבל לא בימינו. כי אדם רגיש ומקפיד על זה. ערוך השולחן או"ח יד יא. בן איש חי לך לך ו. כה"ח יד כ. שו"ת ציץ אליעזר יב ז.

[אמר הג"ר דוד פיינשטיין בן הגרמ"פ שאם הרבה מקפידים לענין טלית שלהם כמש"כ הער"ש בזמנו וכ"ש בזמנינו. ודברתם בם סי' א - רשם מ"צ).]


'''אשה ותפילין'''

ש: האם אשה יכולה להניח תפילין, כמו מיכל בת שאול (עירובין צו א. ע' תוס' ר"ה לג א ד"ה 
הא רבי)?

ת: את לא מיכל בת שאול, ומכל מקום כתוב בשולחן ערוך שאשה המניחה תפילין מוחים בידה (שו"ע או"ח לח ג), ועוד מיכל בת שאול הניחה תפילין בצנעה ולא בהפגניות. חוץ מהנאמר, יש גם בעיה של לא תלבש (תרגום יונתן שם). לפני שמוסיפים מצוות יש לקיים את החובה, עיין בספר מסילת ישרים. (וכן עיין דבר מעניין בכה"ח שם סק"ט, שע"פ הקבלה אין ראיה ממיכל בת שאול, שהייתה לה נשמה של זכר).

ש: שמעתי שגם בנות רש"י הניחו תפילין?

ת: לא ראינו מקור. מכל מקום עוד ארוכה הדרך עד שנגיע למדרגתן.

[ונשאל הג"ר מאיר מאזוז: האם נכונה "האגדה" בעניין בתו של רש"י – שנהגה להניח תפלין? והשיב: יכול להיות שהיתה חסידה כמיכל בת שאול. אבל לא שמענו אגדה זו (מקור נאמן ח"ב עמ' יח).

ונשאל הגר"א נבנצל: האם בזה"ז שגם נשים שומרות על גוף נקי – יש מקומות שלא למחות ביד אשה שרוצה להניח תפילין (עיין מ"ב לח יג)? והשיב: מנין ששומרות? תשובות אגיגדר הלוי עמ' עג – רשם מ"צ.]


'''שהחיינו על הנחת תפילין'''

ש: האם נער שמניח תפילין לראשונה לפני בר מצווה, יברך שהחיינו?

ת: כן. כל מצוה בפעם ראשונה. מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).

ש: זו הלכה או מנהג?

ת: לדעתו של מרן הרב קוק – הלכה ויש דעות אחרות.


'''אתיופים'''

ש: בדוכני הנחת תפילין האם אפשר להציע לאתיופים או להימנע בגלל שהם אולי לא יהודים?

ת: הם יהודים - כל זמן שלא יוכח ההיפך (יביע אומר ח אה"ע יא).


'''קרקפתא דלא מנח תפילין'''

ש: מהי החומרה המיוחדת בהנחת תפילין שבגללה כתוב בגמרא (ראש השנה יז, א), "'פושעי 
ישראל בגופן', מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין"? האם מי שלא הניח תפילין 
יכול לתקן את הפגם?

ת: יש אומרים ש"קרקפתא דלא מנח תפילין" הכוונה דווקא לאדם שלא הניח תפילין אפילו 
פעם אחת בכל חייו (ר"ח, הרי"ף ד, א). לשיטה זו הלך הרבי האחרון מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסאון, ששלח את חסידיו להניח תפילין לאנשים ברחוב, אף שאחר כך אותם אנשים לא ימשיכו להניח. שלדעה זו, בכך שלפחות פעם אחת בחייו של אדם יניח תפילין כבר יוצא מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין". 

לדעה אחרת הכוונה דווקא למי שלא הניח תפילין בגלל שהמצווה בזויה עליו, שמגונות עליו רצועות של תפילין (התוספות ד"ה קרקפתא שם). ויש המסבירים שזה לאו דווקא אמור לגבי תפילין, אלא הוא הדין לשאר מצות עשה שבגופו. שכל מצווה אסור לבזות, ואם לא קיים את המצווה אפילו פעם אחת זו שערורייה (הר"ן ד"ה בינוניים,קרבן נתנאל שם ס' י). 

בכל אופן התוספות אומר שם, בסוף דבריו, שאם הוא לא הניח הוא יכול לעשות תשובה. כל דבר אפשר לתקן. אין דבר העומד בפני התשובה. אפילו על העבירות הכי חמורות כתוב שאם יעשה האדם תשובה, התשובה תולה ומיתה ממרקת. כלומר, שייעשה תשובה ואחר כך התשובה תושלם כאשר יהיו לו ייסורי מיתה. 

[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A4%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A0%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]


'''תפילין של ראש'''

ש: כשאני מעיר לאנשים שהתפילין שלהם על המצח הם אומרים שכך נהגו בפני רבניהם ולא העירו להם. יש להם על מה לסמוך?

ת: יש מלמדים זכות, אך לא לכתחילה. פסקי תשובות כז יח.
	

'''תפילין במנחה'''

ש: האם להניח תפילין במנחה?

ת: לא. משום יוהרא. אלא אם כן רבים נוהגים כן או נאלץ להתפלל ביחידות.


'''שעון ותפילין'''

ש: האם מותר להעביר את רצועת התפילין מעל השעון?

ת: כן. משנה ברורה מתיר (כז טז). ערוך השלחן אוסר (כז יג). לכן מותר (שו"ת שאילת שלמה א כה. וכשנשאל הג"ר מאיר מאזוז: כשכורכים רצועות תפילין של יד על הזרוע, האם מותר לכרוך על שעון? והשיב: "לכתחילה עדיף להניח את השעון בימין לצמיתות, ובמיוחד בשעון אוטומטי שא"צ מילוי בכל פעם. וכן אני נוהג". מקור נאמן ח"ב עמ' יח).


'''תפילין לשמאלי'''

ש: שמאלי שלא משיג תפילין שמאלית יכול להניח של ימיני ולהפוך?

ת: כן. צריך היוד מול הלב (פסקי תשובות כז ה).


'''דל"ת אחת או שני דל"תין'''

ש: אם אין לאדם מנהג מאבותיו בעניין קשר התפילין של ראש, כיצד יקשור את הרצועות?

ת: יש לעשות דל"ת פשוטה כיוון שכך הוא פשט השולחן ערוך ודעת רוב הפוסקים. 

[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%93%D7%9C%22%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%95_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%9C%22%D7%AA%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]


'''תפילין של הרבי מלובביץ'''

ש: בתמונות וסרטים של הרבי מלובביץ רואים שהתפילין שלו על המצח. כיצד להבין?

ת: הוא בעצמו נשאל והשיב שבצעירותו, שם התחילו שערותיו.
הדבקת שיער


'''הדבקת שיער'''

ש: הדבקת שיער חוצצת לתפילין?

ת: יש מקילים בשעת הדחק, כדברי השו"ע על כובע דק, אך אין לברך. אלא גם אשכנזים ינהגו כמו ספרדים לכוון על של יד גם על של ראש (פסקי תשובות כז אות יא).


'''הורדת תפילין ומחיקת שם ד''''

ש: איך אפשר להוריד רצועה של תפילין של יד שצורתו ש-ד-י, הרי בכך מוחק שם ד'?

ת: אמנם יש שכותבים שלא נכון לשים אותיות שם ד' ברצועות בגלל הבעיה הזאת, אבל הורדת הרצועות הן לא בגדר מחיקת שם ד'. המחיקה של שם ד' שהתורה אסרה היא כשהשם כתוב בדיו על נייר, ופה זה לא דיו על נייר אלא צורה אחרת. האותיות ברצועות דומות לקוביות - שעל קובייה אחת כתוב ש' ועל קובייה אחת כתוב ד' ועל קובייה כתוב י' ומחברים ומפרידים, שזו לא המחיקה עליה דיברה התורה (שערים מצויינים בהלכה ט ס' א בקונטרס אחרון).
אגב, גם לעניין דיני שבת מותר לכתוב כך ואין בכך בעיה (שמירת שבת כהלכתה טז, כג). 


'''תפילין על פאה'''

ש: מי שיש לו פאה נכרית מודבקת בדבק חזק ומחליפה כל כמה חודשים, מותר להניח עליה תפילין?

ת: כן. בברכה. כיוון שהיא לזמן רב, אין כאן חציצה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ. פס"ת כז 96 (וכדומה, פסק הגר"מ פיינשטיין שמי שעשה השתלת שיער אין הדבר נחשב לחציצה לגבי תפילין, כיוון שנשאר השיער שם לעולם. רשומי אהרן ח"ב עמ' יד. ועל פאה נכרית שחובש כל היום ומוריד בלילה, אם הוא מתבייש להוריד בבית הכנסת, יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג. שו"ת משנה הלכות ו ח).


'''תפילין של יד בכתב בית יוסף ותפילין של ראש בכתב האר"י'''

ש: האם מותר ללבוש תפילין של יד בכתב בית יוסף, ותפילין של ראש בכתב האר"י, או יש פסול של מנומר?

ת: מותר כי זה לא באותו קלף.

[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]


'''הנחת תפילין לבנות'''

ש: שמעתי שבאמריקה יש בתי-ספר דתיים מעורבים בהם גם בנות מניחות תפילין בתפילת בית-הספר. זה אפשרי? הם אומרים ששאלו רבנים!

ת: זו טעות גמורה ואיננו אחראים עליהם. ולא בתי-ספר פוסקים הלכה, אלא עליהם לשאול את גדולי הפוסקים. לא כל רב, עם כבודו, הוא במדרגת מורה הוראה בעניינים כאלה. שאל את גדולי הדור באמריקה (וכן כתב הג"ר צבי שכטר, אחד מגדולי אמריקה, במאמרו 'כל העדה כולם קדושים' – מ"צ).


'''התהפכות רצועת התפילין'''

ש: התהפכה לי רצועת התפילין כך שהשחור בפנים. מה לעשות?

ת: יש להקפיד רק ברצועות המקיפות את הזרוע ואת הראש ולא השאר. מ"ב כז ס"ק לח.


'''תיק תפילין'''

ש: בתיק התפילין האם לשים של יד בצד ימין או בצד שמאל?

ת: יש שני מנהגים (כה"ח כח יד), ועדיף בצד שמאל (מ"ב כח סק"ז. ערוה"ש כה יט. כח ח).

[פעם אמר נכדו של הגר"מ פיינשטיין, שבמ"ב נזכר, שטעמי הקבלה, בהנחת התפילין בכיס שלהם, יש לשים השל ראש בשמאל, לא בימין כמו שנהוג אצלינו. והשיב הגרמ"פ שאם כך כתוב, אין בזה הקפדה אמיתית, ויכול לעשות כזה אם רוצה, אף שנהוג בעולם אחרת, דהעיקר הוא שישימו במקום מסוים לסימן (שלא יחליפו בשעה שמוציאו, כי הרי צריך להקדים השל יד) (מסורת משה עמ' יז) – מ"צ.]


'''כריכות תפילין על היד'''

ש: ספרדים שמניחים תפילין של יד מיושב, איך ינהגו בכריכות על האצבע?

ת: מעומד. וכן להסיר מעומד (מ"ב כז סק"ח. כה"ח כח אות ו – מ"צ).


'''תפילין לחילוני'''

ש: אני אדם חילוני לא מקיים מצוות אך הייתי רוצה להניח תפילין כל יום. יש לזה ערך על פי הדת?

ת: בודאי. ערך גדול מאוד. עיין סמ"ג עשין סוף מצווה ג. ר"ן ר"ה פ"א (שיותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק, כי הם יישרו אותו. עיין סמ"ג שם – מ"צ).


'''מגן גמיש לתפילין של יד'''

ש: האם מותר להשתמש במגן גמיש לתפילין של יד המהודק סביב החלק העליון של הבית ויש לו שתי מעלות: א. אינו נופל. ב. רוב הבית גלוי?

ת: בדבר הכיסוי הנהוג נחלקו רבותינו האחרונים. 

יש אוסרים משלושה טעמים: א. מסתיר לגמרי את התפילין של יד. ב. נראה כמוסיף על הבית. ג. שלא להנהיג חדשות שלא היו אצל קדמונינו.

ויש מתירים בשלושה תנאים שהם שניים: א. שמשאירים עיגול גדול בחלק העליון כדי שלא יהיה מכוסה לגמרי. ב. שמסלקים אותו לפני ההנחה (ושמים אותו רק אחרי גמר הנחת תפילין של ראש כדי שלא יהיה הפסק). ג. שלא יהיה קבוע תמיד שאז הוא כציפוי בדבר פסול.

וכן נהגו להקל וזה מציל מקלקול התפילין.

וכן מרן הרב קוק התיר בשני תנאים (אורח משפט סי' ט): א. לא לבטל אותו לגמרי לתפילין ולזה מועיל המנהג להורידו בעת ההנחה. ב. שלא יהיה הדוק אלא רפוי שלא יהיה נלקח עם הבית – ובזה יש חסרון למגן הגמיש שצמוד.

אך מי שרוצה להקל, רשאי, אך יסירנו בשעת ההנחה.

עיין פסקי תשובות או"ח כז אות כג (רשימה ארוכה של כל הדעות).


'''תפילין בלילה'''

ש: חייל שחזר מפעילות מתמשכת בלילה, יכול להניח אז תפילין?

ת: לא. אסור להניח בלילה, שו"ע או"ח ל ב, אבל אפשר בין השמשות בלי ברכה. ויש מתירים עם ברכה. פס"ת שם ב.


'''תפילין בחול המועד'''

ש: מה לעשות אם בטעות הנחתי תפילין בחול המועד?

ת: בדיעבד אין עוון (הרי לפי הרמ"א או"ח לא ב, יש להניח תפילין בחוה"מ. אבל נוהגים בא"י לא להניח. ספר ארץ ישראל סי' יב – מ"צ).


'''תפילין לנכנס לשירותים'''

ש: מי שנכנס לשירותים לעשות צרכיו מוריד תפילין ומניח מיד אחר כך, האם מברך שוב?

ת: אשכנזים מברכים ולספרדים זו מחלוקת (מ"ב כה ס"ק מז. ח ס"ק לז. ביה"ל כה יב ד"ה ויש אומרים. בא"ח שנה א וירא יג. כה"ח שם אות עח – מ"צ).


'''תפילין בראש חודש'''

ש: האם גם במקום שלא אומרים כתר בקדושה של מוסף חולצים תפילין לפני כן?

ת: כן. רמ"א או"ח כה מא.


ש: מה יעשה אדם שבטעות התחיל להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין?

ת: יסיים כך. מ"ב כה ס"ק סא.


'''חליצת תפילין'''

ש: מתי אפשר לחלוץ תפילין?

ת: אחרי ובא לציון. שו"ע או"ח כה יג.


'''קריאת שמע עם תפילין'''

ש: מה עדיף, קריאת שמע בלי תפילין לפני סוזק"ש מג"א, או עם תפילין לפני סוזק"ש הגר"א?

ת: פעמיים על תנאי (ע' פסקי תשובות נח ג, ט – מ"צ). 


'''ברכות על תפילין'''

ש: שמעתי שאמר גדול אחד שגם לאשכנזים בארץ ישראל אין לברך על תפילין אלא ברכה אחת כשיטת הגר"א (או"ח כה, ה)?

ת: שתי ברכות, כנפסק במשנה ברורה (שם ס"ק כא) ובסידור עולת ראיה (ח"א עמ' כט-לא).

[וראיתי שכן נשאל הגר"ח קניבסקי, והשיב שידוע שיש בזה כמה דעות: בחו"ל נהגו כמו המשנה ברורה והרמ"א ובארץ ישראל נוהגים לברך ברכה אחת כדעת הגר"א בגלל שהוא היה מרא דארעא ישראל. ונשאל עוד אם מי שנוהג אחרת צריך התרת נדרים והשיב שלא, משום שהמנהג הוא מנהג טעות. בנוסף, אמר שכל גדולי ישראל בארץ ישראל ברכו ברכה אחת: הרב מבריסק, החזו"א, הרב אלישיב, הרב פישר, הרב אברמסקי, הרב סרנא, הרב זוננפלד (גליון 'דברי שי"ח' מס' 19, פרשת חוקת תשע"ג) - רשם מ"צ].


'''כיסוי תפילין עם טלית'''

ש: ראיתי אנשים שמכסים את כל התפילין של ראש עם הטלית אבל שמעתי שיש עניין שיהיו מגולים משום וראו כל עמי הארץ וכו'?

ת: האר"י אמר לכסות. המג"א אמר לא לכסות לגמרי. מ"ב ח סק"ד. כה"ח אמר לכסות לגמרי כי התפילין עדיין בולטים תחת הטלית. שם אות יא.


[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: תפילין (שו"ת)]]