שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קידושין על תנאי (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

קידושין על תנאי

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: שמעתי רעיון חדש של רבנים כדי להציל אשה מעגינות מפני סרבנות גט או בעיה דומה: קידושין על תנאי, כלומר הרי את מקודשת לי בתנאי שלא אסרב לתת לך גט אם בית-הדין יצוה עלי. ואז אם קורה מקרה כזה, מתברר למפרע שלא היתה כלל נשואה, ולא צריך גט.

ת: זה לא רעיון חדש אלא ישן נושן שעלה לפני מאה שנה. ויש עוד רעיון: מינוי שליח לתת גט בשעת החופה, כך שאם הבעל הוא סרבן, אז השליח מוסמך לתת גט. הרעיון הועלה על ידי רבני צרפת שהציעו זאת בשנת תרמ"ו, ובנוסח אחר בשנת תרנ"ג, ושוב בשנת תרס"ו. וגדולי עולם דחו, כגון הגאון רבי דוד מקרלין. הרב בן ציון אלקלעי הציע הצעה חדשה בשנת תרע"ב, רבני קושטא בשנת תרפ"ד, ושוב נדחה, על ידי הגאון רבי חיים עוזר. אז הקונסרבטיבים הציעו את הרעיון, כלומר עפשטיין בשנת תר"צ. ובשנת תרצ"ה הקונסרביטים אמצו אותו, אך כמובן אין לזה שום ערך וגם נדחה ידי הג"ר צבי פסח פרנק. בשנת תשכ"ז, הרב אליעזר ברקוביץ משיקגו הציע נוסח אחר, והג"ר מנחם מנדל כשר דחה.


ש: והמציעים לא היו תלמידי חכמים?

ת: היו שלושה סוגי מציעים: א. קונסרבטיבים, ואין לזה ערך. ב. תלמידי חכמים לא מהשורה הראשונה, כגון הרב מיכאל וייל הרב הראשי לצרפת. ג. תלמידי חכמים גדולים מן השורה הראשונה כגון הגרי"א הנקין והג"ר יחיאל יעקב וינברג בעל שרידי אש בהסכמתו לדברי הר"א ברקוביץ, אך על אף חשיבותם גם דבריהם נדחו.


ש: אם זה נדחה, אז למה זה שוב עולה על פעם?

ת: כל פעם מציעים נוסח אחר. אגב ,מרן הרב קוק ניבא זאת מראש, והוא כתב בשנת תרע"ז, קרוב לסוף מלחמת העולם הראשונה, לרבנו הרב צבי יהודה: "לבי הומה בקרבי, מה נעשה לאחיותנו בנות ישראל שאחרי המלחמה יבאו כשטף עניני שאלות של עגונות שיהיה פתרונן קשה מאד. חוששני משלשה צדדים: מצד אחד, שהפזור והדלדול והחרבן הזמני גרם בטול תורה וחלישות גו ורוח, ומי יחוש לחלצן מן המצר? ומצד השני, שלא ימצאו קלי עולם שיגיסו דעתם בהוראה ויתירו עגונות בדרכים אשר ללא תורה, ותרבה ח"ו המכשלה בקדושת טהרת המשפחה, והשלישית שאותן אשר לא ימצאו להן היתר, מפני הריסות מצבן לא ידחו ח"ו לדרכי רשע או שיפותו לנדוד למקום שאין מכירין אותן וינשאו באיסור" (אגרות הראי"ה ג תשצז).

יותר מאוחר בשנת תרצ"ה, הקונסרביטים באמריקה שקרו ופרסמו שמרן הרב קוק מסכים איתם. מיד שלח מרן הרב קוק מברק לאגודת הרבנים באמריקה: "אני מוחה בכל תוקף נגד המכשלה של סידור קדושין בצירוף שליחות גט, שיחריב את קדושת המשפחה בישראל. הרב הראשי קוק" (דור האחרון עמ' ז).

ומעל ערש דוי מסר נפשו וכתב המכתב דלקמן:

"העתקת מכתבו של הגאון רא"י קוק זצ"ל לגאון הדור מרן ר' חיים עוזר שליט"א

שלום רב לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי פאר הדור

מוהר"ר ח"ע גראדזענסקי שליט"א

אחדשה"ט באה"ר!

כעת הגיעני מכתב הדר"ג ע"ד פטפוטי הדברים של אחד מתלמידי הסמינר של שכטר מר עפשטיין שפרסם בשמי, שאמרתי שמצד ההלכה הנני מסכים למנות לסדור גט אחד הנשואין במקום הכרח ע"י מינוי סופר עדים ושליח, וכל אלא הם דברים בדוים , לא ידעתי כלל את האיש ואת מהותו. וכבר הודעתי בתלגרמה לאגודת הרבנים באמריקה את מחאתי נגד קלקלה זו.

מצד מצב בריאותי הנני מוכרח כעת לקצר ואני חושש שאיזה ידים של שקר נשלחו בכוונה בכל ענין זה להטיל קוצים בעינים.

והנני בזה חותם בברכה כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר מהר הקודש מירושלים.

אברהם יצחק הכהן קוק" (לדור אחרון עמ' ח).


ש: באמת, מה בעיות בקידושין על תנאי?

ת: יש חמש בעיות. דבר ראשון, מתנה על מה שכתוב בתורה, אין בו ממש, כפי שכתב הבית מאיר על שו"ע שהתנאי בטל והמעשה קיים (בית מאיר אה"ע לח א – מ"צ).


ש: כלומר הוא עוקר מה שכתוב בתורה.

ת: כן. בעיה שניה. מי שמקדש על תנאי, ואחר כך בא אל אשתו, צריכה גט, כי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. כלומר אם הקידשוין לא תופסים, מתברר למפרע, שכל מה שהיו יחד היה זנות, לכן אין תנאי בנישואים. עיין בשו"ת חת"ס (אה"ע ב סח – מ"צ).


ש: כלומר שהם יחיו באיסור?

ת: נכון. בעיה שלישית. קשה מאוד לנסח תנאי תקף. וכמובן צריך לומר בקול את התנאי מול העדים. הלכות תנאים הן מסובכות ואינינו בקיאים בהם, ובמיוחד בענין כה חמור.


ש: אז יוצא שאם אין התנאי תקף, היא עדיין אשת איש והילדים שיוולדו יהיו ממזרים.

ת: כן לצערנו. בעיה רביעית. שאנחנו נותנים בידה יכולת להפקיע את עצמה מתחת בעלה. עיין גיטין פח ובבא בתרא מח.


ש: כלומר שעל כל דבר תוכל לפרק את הנישואים?

ת: נכון. בעיה חמישית ואחרונה, אולי הכי חמורה, ביטול קדושת הנישואים בישראל. הם יהיו מהרגע הראשון, ספק נשואים, ספק זנות. יתר על כן, אם האשה תחליט לנאוף, אז עקב ביטול הקידושין למפרע, יתברר שלא היתה נשואה, ולכן אין כאן ניאוף, אלא עבירה יותר קלה.


ש: ובסיכום?

ת: נורא ואיום.


  • פורסם בשאילת שלמה 398