שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: שמעתי רב אחד שבאמצע דבר תורה שלו קטרג על עם ישראל. איך ייתכן שמישהו אומר דברי תורה, ואומר שעם ישראל קדוש וכו', ובאמצע מקטרג על עם ישראל, על הדור ועל הנוער? הרי הרב קוק ידע פי מאה ממנו, וכתב דברים טובים על הדור?

תשובה: הקב"ה לא אוהב כשמקטרגים על בניו, אפילו לא כשהמקטרג הוא אדם קדוש. כך כתב הגאון מווילנה בפירושו על תיקוני הזוהר. ההוכחה לכך היא מישעיהו שאמר: "אוי לי כי נדמיתי, כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" (ישעיהו ו,ה). אמר לו הקב"ה, אם אתה רוצה לומר על עצמך שאתה טמא שפתיים זה בסדר, אבל אל תגיד על עם ישראל שהם עם טמא שפתיים (מדרש רבה, שיר השירים, א, לח) . אחר כך היה צורך לגעת בפיו בגחלת אש ממעל למזבח כדי לטהר את שפתיו שקטרגו על עם ישראל.

הרמב"ם מבאר במאמר קדוש השם שאסור ללמד חובה על עם ישראל גם כשהם חוטאים. הרמב"ם אומר את דבריו בתגובה לתלמיד חכם אחד שקטרג על יהודים שהתאסלמו, מה שהוא בוודאי עוון גדול. הרמב"ם מביא ראיה ממשה רבנו שנענש על שאמר, "והן לא יאמינו לי" (שמות ד, א). אמר לו הקב"ה, לא נכון, הם מאמינים בני מאמינים. משה אף נענש לאלתר ולקה בצרעת בידו, שהחושד בכשרים לוקה בגופו (שבת צ"ז א). וכל זאת, אומר הרמב"ם, אף שהיו אז בישראל חטאים חמורים. וכן מביא ראיה מאליהו שנענש על שקטרג ואמר על ישראל ש"עזבו בריתך" (מלכים א יט, י) – אף שבאמת רוב העם בדורו היו עובדי עבודה זרה. וכן הביא את ראיה שלעייל, מישעיהו שנענש על שקטרג על ישראל.

שמא תאמר, אבל ישעיהו גם אמר: "הוי גוי חטא, עם כבד עון, זרע מרעים בנים משחיתים" (ישעיהו א, ד), ולא ראינו שנענש על זה? אלא, שם זה משהו אחר, שם ישעיהו דבר "אל" ישראל. לפעמים כשרוצים לדבר אל מישהו, להחזיר בתשובה - אז יש שיקול לדבר עימו קשות. אבל לדבר "על" מישהו, זה סתם לקטרג.

רבי מנחם מנדל מוויטעפסק אומר במכתבים המופיעים בסוף ספר פרי הארץ (סוף מכתב ח), שמה שמקטרגים על עם ישראל ומתלוצצים על אנשים עוזבי תורה, הוא מה שגורם לכל הירידה והשפלות של המקטרגים. ואותו בן אדם שמתלוצץ על עוזבי תורה מפריש את עצמו מן הכלל ונחשב לאיש פרטי שאין לו חלק בכל ההשפעות שמגיעות לכלל ישראל. נמצא שאדם חושב שהוא מוציא אחרים מן הכלל, אך בעצם הוא רק מוציא את עצמו.

מסופר על ריש לקיש ורבי אבהו שנכנסו לקיסריה (מדרש רבה, שיר השירים א, לח). אמר רבי אבהו: מה לנו שנכנסנו למדינה שמחרפים ומגדפים? כששמע זאת ריש לקיש ירד מהחמור, אסף חול ונתן לתוך פיו. שאלו רבי אבהו למה עשה כן. ענה לו ריש לקיש: "אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל".

אסור לקטרג על אנשים. להחזיר בתשובה, כן- אבל לא לקטרג. להפך, צריך ללמוד זכות על אחרים. אפילו על מקטרגים צריך ללמוד זכות, למרות שהם לא לימדו זכות. הרב קוק לא המציא את הדבר הזה, זה מופיע בכל הספרים, יתכן אולי שהרב קוק הדגיש את הנושא יותר. קטגוריה עם ישראל (מאמרים)