שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קורבנות כשיבנה בית המקדש (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


קרבנות בבניין בית המקדש

ש: כמה קורבנות נצטרך להביא כשייבנה בית המקדש?

ת: מיד לאחר חורבן הבית חשבו שודאי בקרוב ייבנה המקדש, לכן כאשר חטאו היו שמים בצד כסף לקרבן חטאת. עם הזמן, הכספים נתערבבו והשתמשו בהם לשימושים אחרים, וחדלו מלעשות כן.

כשייבנה בית המקדש נצטרך להקריב על השגגות המון קורבנות חטאת. הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה (ס' קכ) דן במה שכתב הרמ"א בשו"ע (שלד, כו) שאם אחד מחלל שבת בטעות הוא צריך לתת ח"י שקלים לצדקה במקום קרבן חטאת. נשאל הבן איש חי: אם מישהו נותן צדקה במקום קרבן, האם הוא יצטרך להביא קרבן כשייבנה המקדש?. ענה הבן איש חי: כתוב בגמרא במסכת שבת (יב, ב) שאסור לקרוא קרוב לנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא וביקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! והוא כתב בפנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת וכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן רואים, שאף שעשה רבי ישמעאל בן אלישע תשובה, אעפ"כ הוא חייב קורבן חטאת כשייבנה המקדש.

כתוב (עיין מנחות קי, א): כל הקורא פרשת חטאת כאילו הקריב חטאת. אמר הבן איש חי: כאילו הביא קורבן, ואינו חטאת ממש. כשייבנה בית המקדש חייב להביא קורבן. עיין גם בהקדמת ליקוטי הלכות של החפץ חיים הדן בשאלה זו.

צריך לדעת שישנן הרבה הגדרות מהי שגגה. לא על כל דבר צריך להביא קורבן חטאת, עיין ברמב"ם הלכות שגגות.

אכן, יהיו הרבה קורבנות, כמו שכתוב: "כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ד'" (יחזקאל לו, לח) כיצד ייפטרו כל הבעיות הטכניות שודאי ייווצרו? איני יודע, אבל נפטור אותן. זו לא הבעיה. הבעיה הינה כיצד מגיעים לכך שייבנה בית המקדש, ע"י תשובה שלמה של עם ישראל.


[וכדאי להזכיר מה שסיפר רבנו הרב צבי יהודה על ספר לקוטי הלכות של החפץ חיים שהוא ספר הלכות על מסכתות של קדשים, כדוגמת הרי"ף. החפץ חיים ביקש מידידו הגאון האדר"ת, רב קהילת פוניביז' וחותנו של מרן הרב קוק – לכתוב הסכמה לספר. האדר"ת אמר למרן הרב קוק: "קיבלתי מכתב מר' ישראל מאיר, החפץ חיים, הוא מודיע לי שהוא מתכונן להוציא לאור מעין 'משנה ברורה' על קדשים, ומבקש ממני מכתב חיזוק והסכמה. אני רוצה למלא רצונו מיד, בלי להחמיץ. אך אתה רואה שזה בלתי אפשרי, כי טרדות הרבנות של העיר הגדולה ממש לא נותנות לי מנוחה בשום אופן. לכן אני מבקש ממך, עשה לי את הטובה הזאת: כתוב אתה. מה שתכתוב הוא לרוחי, כאילו אני כתבתי".מרן הרב קוק הכין את המכתב עבורו ונתן לו לחתום. בתוך המכתב הארוך, מלא רגשי קודש של צפייה לישועה והכנות לבית המקדש, הביא הרב את מאמר חז"ל: "רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".

יש להבין שלהיות עסוק בהלכות עבודה, אין פירושו רק אמירה בעלמא, כפי שמודפס בסידור באמירת "אין כאלהינו". יש לדייק בדברי חז"ל שאמרו "אלו תלמידי חכמים העוסקין", כלומר, עסק בתורה בצורה שתלמידי חכמים עוסקים בה. דקדק לומר העוסקין, ולא הלומדים או הקוראים, והיינו ביגיעה ובעמל להעמיד הלכה על מתכונתה. אמר האדר"ת למרן הרב קוק: איך אוכל לחתום על הדיוק זה שחידשת, איך אוכל לגנוב את חידושיך? לכן הוסיף הארד"ת לפני החידוש: "ויפה העירני כ' הגאון הנודע לתהלה מו"ה אברהם הכהן נ"י הגאבד"ק בויסק". אכן, האדר"ת הוא החתום על המכתב, אך הוא נכתב על ידי מרן הרב קוק. בעז"ה בקרוב ה'משנה ברורה' של הקודשים ישמש הלכה למעשה כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו – רשם מ"צ.]