שיעורי הרב שלמה אבינר

קול התורה בעיר העתיקה

[ראיון ב"מעייני הישועה" ע"י נריה רוזנברג]

את הראיון עם הרב שלמה אבינר אני מקיים בישיבת 'עטרת ירושלים' ברובע המוסלמי, או כפי שמקפידים פה לומר – ברובע היהודי המתחדש, אותה הקים לפני כמעט שלושים שנה. בית המדרש, ימים אחדים לפני יום הכיפורים, מלא מפה לפה. "כל השנה זה ככה",מציין הרב. הרב מוביל אותי לשולחנו הקטן בפינת בית המדרש כדי להתחיל בראיון, ואני שואל בנימוס "אולי נשב בחדר צדדי?", הרב אבינר משיב בחיוך רחב האופייני לו כל כך. "אין מקום אחר, הכל תפוס ב"ה".

הרב, אנו כמה ימים לפני יום הכיפורים. הרבה אנשים מוטרדים יותר מהצום, מאשר ממהותו של היום. איך מתכוננים ליום הקדוש הזה?

"קושי הצום הוא דבר משני, אנשים בסופו של דבר יתגברו על זה. יש לצערי על פני כדור הארץ מליארד אנשים רעבים ואנחנו יכולים להיות רעבים יום אחד לכבוד ה', לא יקרה לנו כלום. אלא, שצריך לעשות תשובה כל יום לא רק ביום הכיפורים וקל וחומר ביום הכיפורים עצמו לעשות תשובה גדולה".

איך עושים את אותה תשובה?

"על האדם לערוך חשבון נפש: מה חייבים לעשות, מה חובתו של האדם בעולמו ומה מתוך החובה אני מקיים ולא מקיים. על האדם להתבונן כיצד לתקן את דרכיו כדי להתמלא עוז וגבורה לעשות תשובה גדולה".

שאלה שחוזרת בכל פעם, אבל היא תמיד רלוונטית. יש סיכוי לאיחוד בין רבני הציונות הדתית?

"האמת היא שאין הרבה חילוקי דעות. הזרם המרכזי, 'המיינסטרים', שהוא מהווה 99 אחוז אין בינו חילוקי דעות. באופן טבעי יש קצוות ואיתם יש כמה חילוקי דעות אבל הם לא מייצגים. זה כמו בסטטיסטיקה - עקומת גאוס, הרוב חושב אותו דבר עם הבדלים דקים וזניחים. יותר מכך, ההבדלים הגדולים יכול להיות שהם גם לא כאלו באמת גדולים. אלא מה, באופן טבעי על זה יותר מדברים. למשל, אדם פותח גמרא יש לו רושם שהכל מלא מחלוקות עצומות, אבל זה לא נכון. רוב מה שיש בגמרא 99 אחוז מסכימים על כך, ועל מה שמסכימים אין כמובן מה לדון ונוצר רושם שיש מחלוקת גדולה מאוד. לכן צריך לראות את חילוקי הדעות בפרופורציה הנכונה . סיטואציה שבה שכולם יחשבו אותו דבר זה בלתי אפשרי וזה לא יהיה לעולם, גם כאשר יבוא המשיח".

אז מתי כן?

"כאשר תהיה סנהדרין. אף על פי שלא כולם חושבים אותו דבר הם יקבלו החלטה על פי רוב אבל זה עדיין לא אומר שכולם יחשבו אותו דבר. כמו שמזכיר הרב קוק זצ"ל באיגרת - צריך לכבד אחד את השני. כלומר, אני לא מסכים איתך, אני חושב שדעתך מזיקה ולכן אני נגד דעתך אבל אני מכבד אותך. אי אפשר להגיע לאחדות בלי לעבור דרך הכבוד ההדדי. אתה לא אדם מקולקל, יש לך תפקיד חשוב ויחד עם זה אני לא מסכים איתך, זה בסדר. צריך לעבור דרך הכבוד. הרב קוק אומר שהכבוד הוא הפרוזדור והטרקלין הוא האחדות. לא ניתן להגיע לטרקלין לפני שעברת דרך הכבוד".

איפה אנחנו היום, בפרוזדור? או שעוד לא נכנסנו אליו אפילו?

"הזרם המרכזי נמצא בפרוזדור. רוב הרבנים מכבדים אחד את השני למרות חילוקי הדעות".

ואלו שלא מכבדים?

"אלו שלא מכבדים אני לא חושב שהם מהווים אחוז אחד. אנחנו בפרוזדור לקראת הטרקלין, אנחנו מכבדים ומעריכים ואלו שלא הם מיעוט זניח. אותו דבר גם באומה כולה, יש חילוקי דעות אבל עם אהבה אחווה שלום ורעות, חוץ מהקצוות. לצערי את אותם קצוות שומעים כי הם מקבלים במה ומיקרופון. התקשורת אוהבת את החריג אז יש רושם מוטעה שהכל חריג. אבל זו אשליה וזה לא נכון".

הרב מדבר על ה'מקרו' ואני רוצה גם התייחסות של הרב על ה'מיקרו' – ביישוב בית אל.

"אני לא עסוק בחילוקי דעות ואם ישנן כאלו זה לא ביני לבין הרב זלמן מלמד, אלו הן חילוקי דעות בתוך כלל ישראל. זה לא שאני והרב מלמד היינו משועממים והמצאנו מחלוקת. אין לי שום דבר אישי מול הרב מלמד".

הרב אבינר טוען שהעיסוק בפילוגים ומחלוקות הוא מעבר לכל פרופורציה."לא צריך ליצור באופן מלאכותי שיש פילוגים, זו תופעה זניחה בציבור. הישובים ביו"ש הם לא על הירח הם חלק בלתי נפרד מהציבור הרחב. הישובים ביו"ש נבלעים בתוך ההוויה הכלל ישראלית".

בימים אלו מלאו 30 שנה לכהונתו של הרב אבינר כרב הישוב בית אל. הרב הגיע לישוב כארבע שנים לאחר שהוקם. כשאני שואל את הרב איך הוא מסכם את התקופה עד כה, הוא עונה בסיפור. "כשהגעתי לישוב, אנשי המקום התלבטו אם לקבל רב לישוב. באותה תקופה, שנת תשמ"א, חוץ מהישוב שילה לא היה בהתנחלויות אף רב. חלק מהתושבים אמרו שעקרונית אין צורך וזה לא יועיל וחלק אחר טען שכן צריך רב אבל לא הוא (הרב אבינר,נ.ר). בסוף הייתה הצבעה ובחרו בי. אבל אז חלק אמרו ,'בסדר הוא סביר, אבל מה עם אשתו?' וכאלו שהכירו את אשתי אמרו 'היא בסדר'. אכן אשתי לא רבנית היא 'סתם בן אדם' ובאותה הזדמנות אציין שגם אני לא רב, למדתי מתמטיקה באוניברסיטה והייתי מהנדס אלקטרוניקה זה היה המקצוע שלי, כאשר באתי לארץ וראיתי שצריך להתמסר בדברים הרוחניים שיניתי כיוון. אם נשארתי 30 שנה בישוב זה אומר שטוב לי במקום. יש שם ציבור יקר ,חשוב ואהוב".

כשנתיים לאחר שנתמנה לרב בבית אל הקים הרב אבינר את ישיבת 'עטרת כהנים', שלפני כמה שנים הוסב שמה ל'עטרת ירושלים'. הישיבה שוכנת במבנה ההיסטורי של ישיבת 'תורת חיים' בה למדו בין השאר הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי פסח פראנק, רבי אריה לוין והרב יוסף שלום אלישיב. במוסדות הישיבה יש: ישיבה גבוהה, כולל ומכינה קדם צבאית. בוגריה הרבים של הישיבה עומדים בתפקידי מפתח בתחומים רבים: ישיבות, חינוך, צבא, חברה, כלכלה ועוד.

מה הביא את הרב להקים את הישיבה המפוארת הזו?

"כשהישיבה קמה היא לא הייתה כזו מפוארת. היינו בסך הכל 10 תלמידים שהם היו כולם בני אותה מחלקה בצה"ל מאותו מחזור של ישיבת הסדר. כשהם נקראו לשירות מילואים, נשארתי לבד, אני הייתי כל הישיבה. אחר כך, ברבות השנים הצטרפו עוד ועוד תלמידים ב"ה. עד היום עברו בישיבה אלפי תלמידים. כיום לומדים בישיבה כ -250 תלמידים".

אבל למה דווקא פה ברובע היהודי המתחדש?

כמו שאמר הרב נריה - ישיבות נקים בכל מקום. גם פה זה בכל מקום אבל עם משמעות אחרת. פה בירושלים העתיקה העיקר שיהיו יהודים והכי חשוב שישמע פה קול תורה. ישנה מצוות שמירת מקדש ואמרו בדור הקודם שכל ישיבה הקימה פה סניף קטן, זה שמירת מקדש כשלומדים פה תורה.

איך הרב היה מאפיין את התלמידים בישיבה?

"אנשים מבחוץ אומרים 'זו ישיבה שמצמיחה תלמידי חכמים נורמאליים'. ככה הם מגדירים אותה. כי הם אומרים שהרבה פעמים באים ומבקשים מישיבתנו ר"מים ורבנים. כמעט ולא תמצא כאן אדם אחד עם זקן אפור. כל הזמן באים לכאן כדי לקחת תלמידים לתפקידים שונים. הביקוש גדול מההיצע".

מה ההגדרה של תלמידים נורמאליים?

"אני לא יודע.אם אתה שואל אותי כל בחורי הישיבות הם תלמידי חכמים נורמאליים אבל זה מה שאנשים מבחוץ מתרשמים. נורמאלי זה גם כולל אהבת העם , הארץ, הצבא והמשטרה".

איך היחסים עם המשטרה במקום?

"יש לנו יחסים טובים עם המשטרה. 30 שנה לא היה חיכוך אחד. מפקד המשטרה מתארח אצלנו פעמים רבות ואנו משוחחים על נושאים רבים. פעם אחת היה כמעט חיכוך. הגיעו שני אנשי שב"כ ואמרו לי שבלילה הקודם נזרקו חפצים מהגג לעבר הסמטה ואמרתי שזה לא יכול להיות. מתברר שבאותו לילה הייתה מסיבה בישיבה וילדים של אורחים מחוץ לישיבה זרקו כמה חפצים. אמרתי מייד שאני מבקש לומר סליחה לאלו שנפגעו. השיבו לי אנשי השב"כ כי הם כבר ביקשו סליחה בשמי כי הם ידעו שזה מה שאעשה".

ואיך החיים לצד האוכלוסייה הערבית במקום?

"אנחנו לא מתעמתים איתם, אבל אנחנו גם לא ידידים, אנחנו מכבדים. עם כל זה צריך להיזהר, נרצחו שלושה תלמידים מהישיבה במהלך השנים. שניים מהם נרצחו ע"י ערבים מקומיים שהיו מחייכים אלינו ברחוב. אני תמיד אומר 'חשדהו וחשדהו'. אנו נוקטים אמצעי זהירות ולכן הדלתות סגורות , יש שומרים, למעלה מ 300 מצלמות פרוסות בסמטאות המובילות לישיבה, ויש פעמים שהולכים רק בזוגות".

המיקום אולי מרתיע מתלמידים להגיע?

"בכלל לא. הם לא מפחדים . הדור שלנו, אומר הרב קוק במאמר הדור, לא מפחד מכלום".

לא רק שהסיכון הביטחוני לא מרתיע אף אחד, גם תנאי הפנימייה לא מרתיעים את התלמידים בישיבה. "הם צפופים כמו סרדינים", מתאר הרב אבינר,"גם פה בבית המדרש תלמידים לומדים על הבימה לא בגלל שהם חשובים יותר כל פינה מנוצלת".

שלוש פעמים ביום בית המדרש הופך לכמה רגעים גם לחדר האוכל של הישיבה. תוך דקות עורכים שולחנות לארוחה ובסיום האוכל חוזר קול התורה לחלל הישיבה."יש כאלו שטוענים שכשאוכלים ולומדים באותו מקום זה מצויין – לא צריך לצאת מהחדר, לא מבזבזים זמן. מסיימים לאכול וממשיכים מיד ללמוד".

בגלל הצפיפות הרבה, כאשר מגיעים תלמידי שיעור א' חדשים הרב אבינר מבקש מהתלמידים הבוגרים לפנות להם מקום בבית המדרש. "הם חדשים 'תנו להם להתאקלם', אני אומר לוותיקים וזה לא מפריע לאף אחד, מה שכן מפריע זה שהם רוצים עוד שיעור ועוד שיעור, אבל אי אפשר להעביר שיעורים כל היום...".

הרב אבינר מספר עוד כי " לאחר שהתלמידים נישאים הם אומרים לי שהם קיבלו הכנה לנישואין בתנאי הדיור הצפופים ובשמירת הריקמה החברתית בישיבה, זה מה שהכשיר אותם לנישואין".

יש תוכניות להתרחב?

"בוודאי", אומר הרב באנחה. "לקנות פה בית זה קשה כמו להקים ישוב שלם ביו"ש. אנחנו רוצים לבנות קומה שנייה וזה בטיפול אבל טיפול כזה יכול לקחת 10 שנים. זה לא קל ובינתיים זה צפוף אבל התלמידים נהנים מהלימוד. זה העיקר".

הרב אבינר כבר שנים רבות מעודד את הציבור לתרום איברים. לאחרונה קם גוף חדש בפיקוח רבני "בלבבי".

מה דעת הרב בנושא, דרך מי לתרום?

"הגוף הקודם "אדי" טוב מאוד והגוף החדש "בלבבי" עוד יותר טוב. כי הוא בפיקוח של רבנים. מי שתרם בקודם שימשיך ונקווה שהרבה כעת יתרמו לגוף החדש כי זו זכות גדולה. יש היום בארץ 1000 איש שמחכים לתרומה שבלעדיה הם ימותו. היה עדיף שיהיה גוף אחד שמתאים לכולם אבל אם זה לא צלח אז יש גוף אחר".

הרב ממליץ לתרום לגוף החדש?

"בהחלט. אבל גם לגוף הישן. העיקר זה לתרום".

הרב אבינר צמוד לסלולארי כמעט במשך כל היממה. הסיבה: מאות הודעות ס.מ.ס נשלחות למכשיר שלו הפותחות במילים 'שלום הרב. רציתי לשאול...'. וזה חוץ ממאות השאלות שזורמות לתיבת הדוא"ל של הרב או שפונים אליו בארבע עיניים.

כמה שאלות הרב מקבל מדי יום באמצעות ס.מ.ס?

ביום רגיל אני מקבל 250 שאלות, בתקופת החגים זה מטפס ל- 500 שאלות. ובעיתות מלחמה כגון לבנון השנייה וחומת מגן זה הגיע ל 800 ביום!.

אפשר באמת לענות תשובה לשאלה הלכתית בס.מ.ס?

"זה עוזר לאנשים. רוב השאלות הן שאלות שאדם לא יכול לפתור לבד, זה לא כתוב בקיצור שולחן ערוך. חלק קטן מהן כן כתובות בקיצור שולחן ערוך אבל אם הוא בשטח ואין לו ספר שהוא יכול לפתוח, אז זה עוזר. בשאלות מורכבות אני מבקש לשוחח על כך בטלפון".

מי האוכלוסייה שפונה לרב בס.מ.ס?

" % 90 אחוז מהשאלות הן ממבוגרים ומנשואים בנושאי: שלום בית ומשפחה ו% 10 אחוז מהשאלות מגיעות מבני נוער".

הרב אבינר מציין שיש בשנים האחרונות התעוררות גדולה של חזרה בתשובה "אתן לך דוגמא לפני שבוע התפרסם שחילוניים שולחים את ילדיהם לבתי ספר דתיים, לא רק הספרדים המסורתיים אלא גם אשכנזים".

מה המניע שלהם?

"אמא אחת אמרה שבבית ספר ממלכתי המטרה היא שיהיו לו ידיעות בתחומים שונים ובממ"ד גם רוצים לעשות ממנו בן אדם ולכן היא שולחת אותו".

"זה סטטיסטי", מסביר הרב, "10% מעם ישראל הם בעלי התשובה חרדים , 11% אחוז ממלכתי דתי, 15% אחוז הופכים למסורתיים, ושוב, מדובר על יוצאי אשכנז. המסורתיים שחוזרים בתשובה נקראים גם בשם "התשובה השקופה" – לא רואים שהם חזרו בתשובה כי הם הולכים ללא כיפה. הם שומרים שבת אך גם הולכים לפאב ויש כאלו יותר ויותר".

הרב אבינר מדגיש כי לא מטיפים לו לחזור בתשובה אלא הוא חוזר מעצמו. "יש הקרנה, האמון חוזר באומה. לגבי התשובה צריך לדעת שעיקר התשובה היא - אל תחזיר אחרים בתשובה אלא קודם תחזיר את עצמך. מה שמונע מאנשים לעשות תשובה זה שהם רואים חלק מהדתיים - גונבים, משקרים , מסוכסכים והוא אומר 'למה שאהיה דתי?'. העיקר הוא שאנו נעשה תשובה. זה מאמר של הרב קוק 'באדר היקר' אם אנחנו נעשה תשובה תהיה לכך השפעה גדולה "הרוחניות מתפלשת באומה מאליה"- כלומר אם אתה אדם רוחני וטוב, זה משפיע על הסביבה".

נלקח משאילת שלמה 197