שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

קבורת חייל גוי בבית קברות יהודי

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

קבורת חייל גוי בבית קברות יהודי

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

מן הדין אסור לקבור גוי בבית-קברות יהודי. הרי נפסק שאין קוברים רשע על יד צדיק, ואפילו לא רשע גדול על יד רשע קטן, כגון נסקלים על יד נחנקים. וכן לא גוי על יד יהודי.

אבל בגמרא כתוב שמשום דרכי שלום קוברים גויים וכן מפרנסים ענייהם ומבקרים חוליהם (גיטין סא א). הרמב"ם מנסח שקוברים גוים עם מתי ישראל ומפרנסים עניים גוים עם עניים יהודים (הלכות מלכים י יב). מה המובן של "עם"? הב"ח מביא פירוש שלגוי כשלעצמו עני, חולה או מת אין מצוה לדאוג, אבל אם הוא יחד עם יהודי באותו מצב, אז יש לדאוג לו, משום דרכי שלום. הב"ח דוחה פירוש זו, שהרי במקום אחר לשון הרמב"ם הוא שגם גוי לבדו יש לקבור, וכן לדאוג לחולה או עני גוי לבדו (הלכות אבל יד יב ). לכן הב"ח את הביטוי "עם" מפרש שאם מצאו יהודי וגוי מתים מונחים זה לצד זה, קוברים אותם יחד באותו מקום באותה חצר, שלא כדין הרגיל שאין קוברים גוי על יד יהודי (ב"ח יו"ד קנא ).

כך פוסק הג"ר שלמה גורן לקבור אותם באותו בית-קברות, אמנם לא ממש אחד ליד השני, אבל המובן שאותה חצר הוא אותו בית-קברות (תרומת הגורן א, כז. ב, עט).

הג"ר קוליץ, הרב הראשי של ירושלים, פירש שבאותה חצר הכוונה בצד השני של הגדר. אבל הגר"ש גורן אומר שזה לא נקרא אותה חצר. הוא לומד קל וחומר מדברי הב"ח. שם מדובר שהגוי נהרג יחד עם היהודי. אך כאן מדובר בגוי שחושב שהוא יהודי, בגלל שאביו יהודי ואמו גויה, והוא הולך להלחם בשביל יהודים. אין זה גוי שנהרג בצורה אקראית על יד יהודי, אלא גוי שהלך למסור את נפשו בשביל עם ישראל, לכן יש לקוברו באותו בית-קברות.

[ובעבודת הקודש של הגר"ש גורן בליקוט עצמות מהרוגים מלחמת העצמאות, הג"ר גורן מצא במערה אחת עצמות, והיה ספק אם הם באמת עצמות של יהודים, או אפילו אם יש עצמאות יהודים בין העצמות הללו. הג"ר גורן נכנס את החזו"א וסיפר לו את כל הנושא, ושאל: האם מותר לקבור צדיק אצל רשע, במיוחד כשמדובר באויבי ישראל שנלחמו בנו, הרגו ורצחו בנו. וככל הנראה יש שם בעיקר עצמות של ערבים, ובמקרה הטוב גם מעט עצמות של יהודים. ומכיוון שרוב העצמות הן של ערבים, והולכים אחר הרוב – אולי אסור לקבור אותן בכלל בבית קברות צבאי יהודי?

השיב החזו"א שמותר לקבור אותן בבית קברות צבאי יהודי ע"פ המשנה בזבחים (ח, ה) על קורבן בעל מום ששחטו אותו ומצאו שהוא בעל מום, והוא התערב עם קורבן כשר או עם קורבנות כשרים. רבי אליעזר אומר שמקריבים את כל האיברים על המזבח, ורואים את חלקי הבהמה שהיא בעלת מום כאילו הם עצים. כמו ששמים עצים להרבות את הדליקה, כך שמים אותם ומתכוונים שכל חלק שאיננו כשר להקרבה ייחשב כעצים. כך אמר החזו"א במקרה שלנו – בזמן הקבורה צריך לחשוב להתנות ולומר שאנחנו קוברים את מי שהוא יהודי, ואילו העצמות שאינן של יהודים ייכנסו לקברים וייחשבו כאבנים ועפר. כך לא מקיימים על העצמות האלה מצוות קבורה.

אמנם הג"ר גורן היה מאוד מסופק אם שם במערה היו עצמות של יהודים בכלל, כן נהג כפסק החזו"א, והקים בבית עלמין הצבאי בחיפה את חלקת המסופקים, שלא ברור אם היו יהודים או ערבים או גם וגם (מובא בהרב שלמה גורן בעוז ותעצומות עמ' 222-221).]

נלקח משאילת שלמה 181