שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

קבורה עם גרביים

ש: שמעתי על אדם שציווה לקוברו עם גרביים. יש דבר כזה?

ת: לא. יש סיפור על עשיר גדול שהשאיר שתי צוואות, אחת לעכשיו, אחת לעוד שלושים יום. בצוואתו הראשונה ביקש לקוברו עם גרביים. החברא קדישא סירבה. בשניה כתב שהוא יודע שלא יקברוהו עם גרביים, והוא ביקש זאת כדי להוכיח שמכל עושרו אדם לא יקח כלום לעולם הבא, רק את מצוותיו. אך לא ידוע שזה סיפור אמיתי.

ביקורי קברים

ש: כשאני מבקר קבר אבי, מותר לי באותו זמן לבקר קברים אחרים?

ת: יש נוהגים שלא. פני ברוך לז ג. אבל מן הדין מותר.

הלנת המת לאריאל שרון

ש: אריאל שרון נפטר בשבת. איך הציבו את ארונו ברחבת הכנסת עד יום שני ולא קברו אותו? הרי אין מלינים את המת בירושלים?

ת: הגרי"מ טוקצ'ינסקי כותב בספר גשר החיים (ח"ב פ"ג) שאין איסור הלנת המת בירושלים אלא בין החומות, וכן בספרו העיר הקודש והמקדש (ח"ג פי"ד). המקור למעבר על פני הארון ניתן להביא מהנחת הכתרים של המלכים על ארונו של יעקב אבינו במסע לווייתו (רש"י על בראשית נ, י ע"פ סוטה יג, א).

למקורות נוספים לחץ כאן

קבורת בני זוג

ש: קבורת בני זוג זה ליד זה עולה אלפי שקלים. כדאי להשקיע בזה?

ת: אין צורך. הם נפגשים יחד בעולם הבא בלי זה.

ביקור קברים בשנה הראשונה

האם אסור לבקר קבר בשנה הראשונה?

ת: מותר. אבל לא להתפלל שם על דבר אחר אלא רק לעילוי נשמת המת. פני ברוך לז ב.

למקורות נוספים לחץ כאן

שירים בלוויה ובאזכרה

ש: האם מותר לשיר שירים בלוויה ובאזכרה?

ת: בלוויה לא, כי אין לשנות, וגם אין זה מתאים לאבל. אמנם בעבר היו מנגנים בחליל של מקוננים, עיין בבא מציעא פרק השוכר את הפועלים, אך אין זה דומה. אזכרה, אין כלל דין לעשות, לכן אפשר איך שרוצים, כמובן צנוע ורציני.

קבורה בקומות

ש: מותר לקבור בקומות ולא באדמה?

ת: מותר (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד ג קמב, קמד). אמנם יש אוסרים, אבל הגר"מ אליהו, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ע יוסף התירו. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

תהילים על יד קבר

ש: האם מותר לומר תהילים וללמוד משניות על יד קבר, או יש בזה איסור "לועג לרש"?

ת: מחלוקת. יש מתירים. שו"ע יו"ד שמד יז. ויש אוסרים. ש"ך שם. לכן יתרחק 4 אמות. עיין שו"ת תשובות והנהגות להג"ר משה שטרנבוך א תשו.

[וכן דנו פוסקים לגבי תפילה בקברי צדיקים. יש אומרים שמותר כי צדיקים נקראים חיים. החיד"א בס' שם הגדולים, מערכת גדולים, רבינו אליעזר בר נתן, אות קצט. שו"ת עשה לך רב ח מו בתשובות קצרות. יש מסבירים שהקבר עמוק יותר מי' טפחים. העמק שאלה על השאילתות, פ' חיי שרה שאילתא יד. שו"ת זקן אהרן ב פה. שו"ת ציץ אליעזר ט ג. ויש מתרצים שתפילה לכבודו וזכותו של המת – מותרת. שו"ת זקן אהרן שם – רשם מ"צ.]

תנצב"ה

ש: מה לכתוב על המצבה תנצב"ה או ת.נ.צ.ב.ה.?

ת: תנצב"ה עם גרשיים, כנהוג בעברית. שימוש נקודות הוא בלועזית. וכן בשאר מילים.

ביקור בשני קברים

ש: כשבאים לבית קברות להלוויה, האם מותר לבקר בקבר אחר?

ת: אנשים אומרים שאסור, אבל אין שום בעיה.

ביקור בבית קברות

ש: האם יש עניין שלא ללכת לבית הקברות?

ת: לא, תמיד נהגו ללכת לבית קברות לכבוד המתים, ליום השנה ולהשתטח על קברי צדיקים. גם קדמונים הלכו: כלב בן יפונה השתטח על קברי אבות בחברון (סוטה לד, ב וכן מובא ברש"י עה"ת במדבר יג, כב), יעקב אבינו קבר את רחל אמנו בדרך בכוונה כדי שנוכל לבקר כשנלך לגלות (בראשית רבה פב, י והובא בפירש"י עה"ת בראשית מח, ז). אמנם יש אומרים שלא ללכת, כי בית הקברות הינו מקום טמא. המנהג של משפחת הג"ר יוסף סולוביצ'יק ובתוכם בעל 'בית הלוי' ורבי חיים מבריסק היה שלא ללכת לקברי צדיקים ע"פ הגר"א. וכן אמר הגרי"ד סולוביצ'יק: "מיתה וקדושה הם שני כתובים המכחישים זה את זה... הגר"א מווילנא, ר' יוסף בער איש בריסק, ר' חיים בנו, ר' משה בן בנו - לא ביקרו בבתי קברות ולא השתטחו על קברי אבות" (איש הלכה עמ' 40. וכן מובא בס' נפש הרב עמ' רנז). כך נהגו בית בריסק והוסיפו נימוק נוסף, שלא יהיה נראה כדורש אל המתים. באיגרת שכתב הגר"א בדרכו לארץ ישראל כתב שלא ללכת לבית הקברות כלל וכלל, אבל זה מיוחד לנשים, שכן מכתב זה כתב לאישתו. לכן, ישנם גדולים שנהגו לא ללכת. ישנם גדולים כגון האדמו"ר מסטמאר שלא רצו שילכו הרבה ויש ללכת רק ביום השנה. אבל, רוב רובם של הגדולים הולכים. לכן, מלבד כהנים שאסור להם להיטמא, אדם רגיל אין לו איסור מלבד בזמנם שצריכים היו להיכנס לבית המקדש בטהרה ולאכול קודשים בטהרה. בימינו, אין בעיה ומעשים בכל יום ויום של אנשים ההולכים לביתי הקברות, כולל יהודים צדיקים ויראי שמים. בעניינים כאלו שאינם הלכות גמורות אלא מנהגים שונים: 'פוק חזי מה עמא דבר' – לך ראה מה העם עושה, ועשה כמותם.

מתאבדים

ש: למה קוברים מתאבד עם כולם, לא כמו שנפסק?

ת: אולי התחרט אולי היה חוסר שפיות (ערוך השלחן יו"ד שמה ה).

תאריך לועזי על מצבה

ש: מותר לכתוב תאריך לועזי על מצבה?

ת: לא. גשר החיים (ב כה. תרומת הגורן מהגר"ש גורן ב צג).

שן שנעקרה

ש: מה לעשות עם שן שנעקרה? לזרוק? לקבור? לשמור?

ת: מה שרוצים.

[עיין ברכות ה ב. ריטב"א ורשב"ם שם. שו"ת יביע אומר ג יו"ד כא. שו"ת ציץ אליעזר י ה אות ח. ועיין שו"ת משנה הלכות טז קיג שמביא כמה דעות שצריך לקבור שן. וגם מסופר שם שלמרות שהנודע ביהודה סבר ששן לא חייב בקבורה, עכ"פ בחלום אל בנו מהר"ש לנדא שיניח לו השן שנמצא בארון הספרים בקברו, והמהר"ש לנדא מצא השן בדרך נפלא – רשם מ"צ].

תערוכת הגופות

ש: מותר ללכת לתערוכה 'עולמות הגוף' המציגה גופות מתים מעובדות?

ת: לא. בזיון המת (עי' שו"ת דעת כהן קצט, אלא כאן אין צורך רפואי).

אשה בהריון בבית קברות

ש: האם מותר לאשה בהריון לבוא לאזכרה בבית קברות?

ת: מן הדין אין איסור. רק ספר מעבר יבוק אוסר. אך כאמור, מותר. אלא אם כן יש אצלכם מנהג קבוע שלא (נטעי גבריאל – אבלות פד ד. עי' שו"ת מנחת יצחק י מב אות ב).

עדיפות להיקבר בירושלים

ש: על אלו שסוברים שיש עדיפות להיקבר בירושלים, מפני ששם תהיה תחיית המתים (שו"ת ציץ אליעזר יא, עה. שו"ת יחוה דעת ד, נז. ולא כשו"ת דברי יואל ח"א יו"ד ס' קג ושו"ת חלקת יעקב יו"ד ס' רד), יש להקשות: הרי אברהם אבינו חשק לרכוש את מערת המכפלה שנמצאת בחברון ולא בירושלים!?

תשובה: שתי סיבות:

א. בזמנם עוד לא ידעו איפה זה ירושלים. בתורה לא כתוב איפה ירושלים, אלא כתוב "במקום אשר יבחר". "במקום אשר יבחר" יהיה בזמן יותר מאוחר - בזמן דוד המלך (זבחים נד, ב). למה המקום לא נבחר קודם? כי אחרת כולם היו מתרכזים בירושלים ומזניחים שאר חלקי ארץ ישראל. כאשר באה משלחת של אישי ציבור, אל רבנו הרב צבי יהודה, בדרישה לפעול בכל תוקף לנוכח האיום שממשלת ישראל עומדת לחתום הסכם עם מדינת ירדן, הכולל מסירת הר הבית לידיה, הגיב רבנו: "ומה על כל ארץ ישראל?". הם חזרו כמה פעמים על דבריהם, והוא בשלו. הם חשבו שהוא לא הבין על מה הם דיברו, אבל הוא הבין טוב. אי אפשר מבחינה פוליטית לומר שירושלים היא בהסכמת הכלל ורמת הגולן היא לא בהסכמת הכלל. לא הסכמת הכלל קובעת. התורה קובעת.

ומה שכתוב במשנה כלים (פ"א), שירושלים קדושה מכל הארצות שבארץ ישראל, אפשר לפרש את ה"מ" כ-"מ' המקור". כלומר, ירושלים מקודשת מתוך כל ארץ ישראל. מתוך כך שכבשנו ובנינו את מלוא כל רוחב הארץ, הגענו לירושלים.

ב. למה אתה שואל על המוות, כשאתה יכול לשאול על החיים: כתוב במשנה כתובות (קי, ב) ש"הכל מעלין לארץ ישראל... הכל מעלין לירושלים", לא רק במוות אלא גם בחיים. א"כ, למה לא כולם גרים בירושלים? למה אברהם אבינו גר בבאר שבע, בחברון וכו', ולא בירושלים? למה היו נביאים שלא גרו בירושלים? אליהו הנביא היה גר בשומרון וידוע שליונה הנביא היה קשר עם יפו. כתב מרן הרב קוק באגרות הראי"ה (אגרות הראי"ה ח"א עמ' לה, אגרת לט) שאדם גר בארץ ישראל במקום שמתאים לשורש נשמתו. הנביאים גרו, לפי רוח קודשם, במקום שהוא לא ירושלים, בלי להוריד מקדושתה של ירושלים.

אי אפשר לנתק את ירושלים, לא פוליטית ולא רוחנית, משאר ארץ ישראל. ירושלים היא כמו לב באיברים. הלב יונק מהאיברים ומחיה את האיברים. לכן, גם בחיים וגם במוות, צריך להיות בכל מלוא רוחב הארץ.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

בית קברות בלילה

ש: מותר לילך לבית קברות בלילה?

ת: יש מקפידים שלא, אך מותר. נדה יז (נטעי גבריאל - אבלות פב י. וכ"כ הגרי"ש אלישיב שמותר לילך בלילה לבית קברות. וישמע משה ב רסג).

אבן על קבר

ש: למה שמים אבן על קבר?

ת: אות כבוד שבקרנו (שו"ת שאילת שלמה א תיח).

אלמנה והקבר של בעלה הראשון

ש: האם מותר לאלמנה שנשאה שוב לעלות לבית עלמין לקבר בעלה הראשון?

ת: מותר אך לא מומלץ כי זה מצער את הבעל החדש, גם אם מכחיש זאת (עי' פני ברוך לט יט).

אדמת ירושלים

ש: אני נוסע ללויה בחוץ לארץ וביקשו ממני להביא קצת אדמת ירושלים לשים בקבר. מותר?

ת: כן. זה מנהג קדום. שו"ע (יו"ד שסג הגה).

בגדי מת

ש: מותר ללבוש הבגדים של מי שמת?

ת: כן, מלבד נעליו שנעל בשעת הפטירה (גשר החיים ח"א ח ב).