שיעורי הרב שלמה אבינר

צרות ומשברים?!- אל תהיה סמרטוט

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

כיצד להתמודד עם צרות? האם להתבכיין? להתמודד? או להבין שהכל זה ניסיון?

שיעור שהועבר בתאריך: ו חשון התשע"ג

שיכתוב: כיצד להתייחס לצרות – הרב שלמה אבינר שליט"א

לך לך מארצך.." וודאי היה קשה לאברהם אבינו לעזוב את המשפחה ואת המעמד ואת הכבוד וכו'. לאדם יש כל יום דברים קשים שנוגדים את רצונו, הן שכפויים עליו ע"י הטבע: כואבת לו הבטן, בן שכפויים עליו ע"י החברה באשתו ובהוריו ובעיר ובמדינה ובין ציווים של רבש"ע שהם קשים לו, כל יום אדם ניתקל עם דברים רבים שהם בניגוד לרצונו, זה הצד השווה. לכל בני המין האנושי. הם שונים רק ביחס אל הדבר הזה. יש שלושה סוגי התייחסות: 1) סמרטוט- מתבכיין מתאמלל הוא מגרד את הפצעים הוא מעלה גרא על צרותיו, מרוגז על עצמו, מפונק, אינדיבידואליסט נרקיסיסט שנהנה מעצמו מתוך עצמו על עצמו והוא מבין כמו סמרטוט. יש הרבה אנשים הם סמרטוט. 2) גיבור- מתגבר, יש לו קשיים אז מה, אז מה אם יש קשיים, זה מה שיש, הוא מקבל, הוא ממשיך הוא שמח. הוא חי בחברה, הוא מקבל את ההגבלות רבש"ע אומר לו הוא עושה זה סוג שני. שניקרא גיבור 3) מאמין- כל מה שקורא לאדם שייך לסדר הנהגה אלוקית עושה לטובתו כדי שילמד רוח. אין סתירה בין הגיבור והמאמין. המאמין גם גיבור אך בשביל גיבור הדברים שנוגדים את הרצון שייכים לגורל המין האנושי ובשביל המאמין זה רבש"ע ששלך, הצד השווה של הגיבור ושל המאמין ששניהם גיבורים במה חולקים? האם זה בא מהמקרה או מה'. הצד השווה בין הסמרטוט והגיבור שזה בא מהמקרה, במה חולקים האם לבכות או להתגבר ולהמשיך הלאה. אפשר לעשות טבלה, איך קוראים לאותו אירוע הנגדי לרצון? שלוש אפשרויות. סמרטוט: משבר, יש לו משבר, זה דבר שהוא בניגוד לרצון אז הוא מתוסכל. איך הגיבור קורא לזה? אתגר. שש אלי קרב, הוא לא מפחד מאתגרים. לא מחפש אותם דווקא, אך אם יש אתגר אז מה? הוא גיבור. איך המאמין קורא לזה? ניסיון, ניסיון זה רבש"ע שלח את הניסיון כמובן לפעמים המאמין מדבר על משבר ולפעמים מדבר על אתגר והגיבור על ניסיון, אך המהות המושגים האלו בכל תוקפם זה שייך לשלושת הקבוצות האלה. אותו אירוע אותו מציאות יחס אחר, איך אומרים- פשוט הכל בראש, הכל בראש. אם זה משבר אתגר או ניסיון זה בראש. זה לא במציאת. עמ"י הוא עם הכי גיבור בעולם. ישראל עזים שבאומות. יש עזים שבחיות עזים שבבהמות אנו עזים שבאומות. גיבורים יש דברים בניגוד לרצונינו ממשיכים מוצאים פתרונות, לא מתאמללים. שאלה: אדם שנימצא במשבר וזה לא עוזר לו צריך לומר לו תתאמץ הכל בראש? הרב שלמה אבינר: הכון, האדם לא יכול להפוך לגיבור בעת משבר זה מאוחר מדי, זה כמו הקצין שאומרים לו יורים עלי, אז בשביל מה התאמנת מדוע אתה אומר יורים עלי, זה מאוחר, אתה צריך לתפקד עם מה שיש לך, עכשיו אני לא יכול לתת לך, עכשיו אתה לא פנוי לכך. אז אתה צריך להיות גיבור לפני שזה קורא. לפני. כמובן הוא לא יכול להיות בטוח שהוא גיבור כל זמן שזה לא קרה כדכתיב לא יתהלל חוגר כמפתח, חוגר את החגורה לפני הקרב כחוגר את החגורה אחרי הקרב. נראה אותך אחרי הקרב. אז אזדם לא יכול לדעת אך רבש"ע טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו שולח לאנשים ניסיונות מודרגים ניסוין קטן יותר קשה יותר קשה. עשרה ניסיונות, זה לא עשה היו עשרה סוגים, כמו שבצה"ל אומרים סרגל מאמץ, אתה מתגבר על ניסיון כזה מקבלים ניסיון יותר גדול ויותר ויותר, אתה לא יכול ללמוד להיות גיבור מפתגם הוי גיבור כאריה. צריך לעשות שיעורי בית, בני ישראל ארבעים שנה במדבר למען ילמדו גבורה. מה רק יוצאים ממצרים רוחצים ידיים מהטיט ונילחמים מול בני ענק ושלושים ואחד מלכים?! ניברח במקום! אלא במדבר קשה המדבר גדול ונורא צימאון אין מים, נחש ועקרב. שם למדנו גבורה. לגור באוהלים ארבעים שנה. ולגור ולנסוע ולגור ולנסוע כמו שמסביר הרש"ר הירש מגיעים מתארגנים ושוב זזים מקפלים עוצרים למחנה מסדרים את הציוד ושוב נוסעים ושוב עוצרים זהו כבר לא מסדרים את הציוד ישנים על המזוודות, יום יומיים חודש טוב אז עכשיו זה קבוע נתארגן ופתאום שוב זזים, זה בכוונה? כן זה בכוונה אלא מה כדי שילמדו גבורה עיין רש"י שזה היה רק עשרים שנה וכל שאר הזמן היינו בחניה. וגם שם היה נחש ועקרב וצימאון אין מים, ויש כל יום מן, אמנם כל אחד טעם מה שרצה לטעום אך כל הזמן מן, וכך יצאנו גיבורים ולכן אתה צודק אדם הוא לא נעשה גיבור בין רגע, אך הקב"ה לא שולח ניסיון טרם בדק שהוא יכול לעמוד בו. פעם משהו אמר לי: אלמנות איזה גיבורות- הם היו גם גיבורות לפני כן, ה' לא שולח ניסיון למי שלא יכול לעמוד בו, למרות שזה הקושיה של התיכוניסט המצוי: לא הצלחתי לעמוד בניסיון אז כניראה לא הייתי מוכן לו, חכם בלילה לא עמדת בניסיון כי לא רצית לעמוד בו לא כי לא רצית. [תשבוה לשאלה] מה פירוש מתגבר, זה לא מה שאני רוצה, אני כל מה שמעניין אותי זה אני אני אני, אז כל מה שמחוץ לאני זה מפריע לי, מה אני אגיד לעצמי לא נורא? כן נורא מה תתגבר הרי כל מה שמעניין אותי זה אני, יש סוגים שונים של נרקיסיזם, יש נרקיסיזם- שאמח אומר לו אתה לא בסדר- פגעת בי, פגעת בי. אז א"א להעיר לאף אחד. הרפואה היא רפואה מתבוננת שואלים את הרופא מה אתה אומר על זה? יכול להיות שיהיה טוב יכול להיות שכן יכול להיות שבטוח, הוא מפחד שיגישו עליו משפטים. איזה טיפול אתה מציע או זה או זה או זה, כי אם יציע רק אחד יתבעו אותו אם זה לא יעבוד. כך גם פסיכולוג אם הוא אומר למישהו שהוא לא בסדר יזרקו אותו מאגודת הפסיכולוגים. הוא מפחד היום שיזרקו אותו. זה רפואה בשביל סמרטוטים ופסיכולוגים לסמרטוטים, אדם צריך לומר לו זה הטיפול, זה טיפול טוב, רוב הסיכויים שיצליח אך זה לא בטוח, סע. אך אנשים הם סמרטוטים והם עושים אידיאולוגיה מלהיות סמרטוטים מתבחבשים מסביב לעצמם. יש נס במדינה שיש את צה"ל, אדם ניכנס סמרטוט יוצא גיבור נכנס אגואיסט יוצא אוהב את הבריות, נכנס נרקסיסט ויוצא אחד בשביל אחד ואחד בשביל כולם. שאלה: מי שלא הולך לצבא כיצד ילמד גבורה? הרב אבינר: תשאל את אשתך, יש עוד דברים, ילדים הריון יש לפעמים אדם לומד גבורה כי הוא יתום, אלמנה, אין פרנסה, יש המון דרכים, יש קשיים יש ילד כולם מעליבים אותו והוא מחזיק מעמד,יש הרבה דברים. שאלה: מתי זה ניסיון ומתי זה בסדר? הרב שלמה אבינר: זה בשו"ע למשל אני הולך לבית הכנסת וקשה וקר ושלג זה ניסיון וצריך להגבר. אני הולך לשדוד בנק וקר ושלג, זה סייעתא דשמיא. איך אני יכול לדעת כי זה מצווה וזה איסור. מה שמצווה צריך להתגבר. ואם זה אסור אז גם אם זה הולך בקלות חדל. ואם זה מצווה גם אם זה קשה צריך ללכת. כי לפעמים דברים רעים הולכים בקלות מצות הולכים לא בקלות ולכן קונים קצש"ע בלי פירוש שלי, ואתה יודע מה ניסיון ומה לא. שאלה: כיצד מנחמים סמרטוט? הרב שלמה אבינר: הסמרטוט הוא לא תמיד לגמרי סמרטוט צריך לחפש ולמצוא בו נקודות בריאות ואותם לחזק, אומרים אני אוהב אותך אני אתך. תמיד שואלים אותי מה לומר בניחום אבלים. אין משפט קבוע. צריך להקשיב לאדם, קודם שתוק תן לו לדבר עפ"י מה שהוא מדבר אתה מבין מה צריך לומר, עצה ב' אם אתה לא יודע מה לומר שתוק, עדיף לשתוק מלדבר שטויות. פעם כתבתי מאמר על כל השטויות שאומרים בניחום אבלים. תראה יותר טוב לו שם וכו' לך תצטרף לשם. פעם באיזו משפחה ילד התאבד, שאלו אותם שאלות הזויות: איך הרגשתם- טוב מאוד. הוא לא הלך לטיפול פסיכולוגי? ברור כולנו מטופלים אצל פסיכיאטרים. אתה משוגע? זה מה שאתה שואל? מה לא ראיתם שיש בעיה- ראינו אך לא רצינו לפספס כזה ניחום אבלים. אנשים פסיכים אם לא יודעים מה לומר אומרים ה' ינחם אותך עם שאר אבלי ציון וירושלים ויש מוסיפים ולא תוסיפו לדאבה עוד אך יש חולקים על כך. אני מנחם אדם בן ארבעים ויש לו הורים בני שישים. אם אני אומר לו ולא תוסיפו לדאבה עוד אז אני כאילו מאחל לו למות לפני הוריו כדי שלא יוסיף לדאבה עוד. אך פה ב"ה אין לאף אחד צרות יש צרות לסורים לאיראנים למצרים, עשינו החלפות, להם יש צרות ולנו אין צרות. ב"ה אילו פינו מלא שירה כים אין אנחנו מספיקים להודות לך.