שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

צניעות הלבוש - כמה הלכות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:43, 27 בפברואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מאמר של הרב מז' בניסן תשס"ג, ערוץ 7]

כמה הלכות של צניעות הלבוש

כללים:

לבוש שקט, פשוט וצנוע אינו חומרה אלא דין גמור וחמור. דבר שהוא חומרה, יצוין בפירוש שזו מידת חסידות.

כיסוי ראש

כיסוי ראש מיועד להצניע את יופיה של האישה. אם היא נשואה, היא חייבת להסתיר את יופיה יותר מרווקה, ולא לנסות למצוא חן בעיני גברים זרים. לכן יש להיזהר שכיסוי הראש עצמו יהיה צנוע ולא ימשוך תשומת לב.

שיער רווקה

התסרוקת חייבת להיות צנועה ולא למשוך תשומת לב, כגון שיער ארוך המגיע עד הכתפיים או שיער המכסה את הפנים.

מידת חסידות שהשיער יהיה תמיד אסוף על ידי צמה או קשור בגומי או בסיכה (קוקו).

צוואר

הצוואר הוא חלק מן הראש ומותר לו להיות מגולה. אבל כל האזור מסביבו חייב להיות מכוסה, ואסור שיתגלה ממנו אפילו מעט ואפילו באקראי. מידת חסידות לכסות גם את הצוואר עצמו או חלק ממנו על ידי צווארון גבוה.

עצם החזה אינה חלק מן הצוואר אלא חלק מן הגוף, לכן היא חייבת להיות מכוסה, והחלק העליון של החולצה חייב לכסות את השקע שמעליו. גם מן הצדדים, במקום שמתחיל השיפוע לכיוון הכתף, מסתיים הצוואר, ויש לכסותו בקו שמעל עצם החזה.

מאחור, החוליה העליונה של הגב, כלומר החוליה העליונה של עמוד השדרה, אינה חלק מן הצוואר ועליה להיות מכוסה [אפשר להרגיש אותה במגע היד בעזרת הרכנת הראש קדימה].

עקב כך יש להיזהר מחולצה מבד אלסטי נמתח כגון טריקו, כיוון שעם בד כזה קשה למנוע גילוי סביבות הצוואר, וכן הפתח מתרחב תוך כדי השימוש [יש עוד סיבות להימנע מחולצת טריקו כפי שיתבאר במשך]. עדיף להשתמש בחולצה מכופתרת. כמו כן יש להיזהר בתליית תיק על הכתף שרצועת התיק לא תמשוך את הצווארון, תרחיב את פתח הצוואר ותגלה את הכתף. כאשר החולצה מכופתרת מאחור, יש להיזהר שהסגירה תהיה הרמטית והגוף לא יתגלה במרווח שלמטה מן הכפתור.

זרוע

יש לכסות את הזרוע עד מתחת למרפק, שהוא חלק מן הזרוע, ואסור שיתגלה בכל מצב שהוא, גם באקראי. בשעת הרמת יד, השרוול מתקצר, לכן יש להקפיד שהוא יגיע לפחות עד עשרה ס"מ מתחת למרפק. כמו כן, שרוולים בעלי פתח רחב גולשים למטה בעת הרמת יד, לכן יש להצר אותם בקצה בעזרת כפתורים, חפתים או גומי, לבל יתרוממו.

מידת חסידות שהשרוול יגיע עד כף היד, כלומר עד נקודת העצם הבולטת הסמוכה לכף היד, וזאת בכל מצב, גם בשעת הרמת יד.

חולצה

החולצה חייבת לכסות את כל הגוף, כולל הבטן, בכל מצב. לכן, בין שהיא מוכנסת לתוך החצאית בין שהיא מעליה, היא צריכה להיות די ארוכה, כדי שהבטן והגב לא יתגלו גם בשעת הרמת יד או התכופפות.

יש להיזהר שלא יתגלו המרווחים בין הכפתורים, לכן יש לדאוג למרווחים קטנים או להשלימם על ידי לחצניות.

החולצה צריכה להיות אטומה ולא שקופה או שקופה למחצה, אפילו כנגד השמש או אור חזק. הגדרת בגד שקוף היא שקווי הגוף נראים בעדו, או שצבע הגוף נראה בעדו, לכן מתחת לחולצת קיץ בהירה ודקה, יש ללבוש בגד נוסף שמכסה את כל המקומות הצריכים כיסוי, ולא די בבגד פנימי מסוג מוצנע.

לא די שהגוף לא ייראה אלא יש להסתיר גם את צורת האיברים ולמנוע את הבלטתם. לכן אין ללבוש חולצה צרה, או במידה קטנה מדי, אלא בגִזרה רחבה. וכן אין ללבוש חולצה מבדים הנצמדים לגוף, ומבד אלסטי גמיש הנצמד לגוף במיוחד לפנים, כגון טריקו וסריג. סוודר פתוח או ז'קט פתוח מעל חולצת טריקו אינם מועילים, כיוון שאינם מסתירים את ההצמדה. יש להיזהר מאוד מחולצה מבד נצמד, לעיתים היא נראית כגופיה.

חצאית

רוב הפוסקים קבעו שיש לכסות את הרגליים עד כף הרגל. מיעוט הפוסקים קבעו שיש לכסות עד למטה מן הברך. המחמירה תבוא עליה ברכה והמקילה יש לה על מה לסמוך. למחמירים, החצאית צריכה להגיע מתחת לברך, ולמטה מזה אפשר לכסות בגרביים וכמובן טוב יותר לכסות בחצאית ארוכה שמגיעה עד הקרסול. הברך – וכל שכן למעלה ממנה – חייבת להיות מכוסה כולה בחצאית בכל מצב, ולא די בגרביים, גם אם הם אטומים. כיוון שהחצאית מתקצרת בתנועות שונות, כגון ישיבה או עליה במדרגות ולאוטובוס, הרמת רגל על רגל או התכופפות, היא חייבת להגיע לפחות עד עשרה ס"מ מתחת לסוף הברך.

למחמירים, הגרביים צריכים להיות אטומים לגמרי ולא שקופים כלל. אין לסמוך על מספר הדנייר, אלא לבדוק אחרי לבישת הגרב, שלא נראים דרכה צבע העור, שערות וורידים. גוון חום הוא צבע טוב. גרב שחור וכחול שאינו די עבה אינו טוב, אם גוון העור הבהיר בולט בעדו. אין לגרוב גרביים מבריקים [כגון מחומר לייקרה מבריק], צבעוניים או עם דוגמאות, בהיותם מושכים תשומת לב. אין לגרוב גרביים בצבע העוד כיוון שהרגל נראית לא מכוסה.

החצאית צריכה לכסות את כל הגוף, לכן אין ללבוש חצאית הסגורה לאורכה על ידי כפתורים, כי לפעמים המרווחים בין הכפתורים נפתחים והגוף מתגלה. וכן לפעמים הכפתורים עצמם נפתחים, ולפעמים שוכחים לסגור את כולם.

אין ללבוש חצאית מעטפת, כי במצבים רבים הרגל מתגלה, אפילו אם זה מתחת הברך, כיוון שזה מושך תשומת לב. וכן אין ללבוש חצאית עם שסע, אפילו מתחת לברך, כיוון שהשסע נפתח ונסגר תוך כדי הליכה ומושך תשומת הלב.

כמו לגבי החולצה , גם החצאית צריכה להסתיר את צורת האיברים ולמנוע את הבלטתם. לכן אין ללבוש חצאית מבד נצמד, או במידה קטנה ממידת הגוף, אלא במידה מעט גדולה ממידתה. אין ללבוש חצאית צרה או ישרה, כיוון שאינה מסתירה את צורת האגן, צורת הפיסוק וההליכה, בזמן הליכה או הרמת הרגל, בשעת כניסה או יציאה מרכב או עלייה לאוטובוס, או ישיבה – אלא היא נצמדת מאוד. החצאית תהיה רחבה לפחות עשרה סנטימטרים מהיקף הגוף באיזור האגן והירך, ותלך ותתרחב בהדרגה עד לכדי ארבעים ס"מ נוספים לפחות באזור הברך, כך שתישאר רפויה ולא תיצמד לגוף באף מצב.

כמו כן, אין ללבוש חצאית העשויה מבד דק, הנצמדת לגוף בעת הליכה, אלא אם כן לובשת תחתית עבה ויציבה – שגם מונעת שקיפות מול האור והשמש.

צבעים ודוגמאות

אין ללבוש בגד בצבע אדום, בצבע העור שנראה כאילו אין כיסוי; בצבעים רועשים, זוהרים או זרחניים; כיתובים, ציורים, כפתורים וקישוטים מזדקרים לעין; חצי בגד בצבע אחד וחציו בצבע אחר, במיוחד יש להיזהר במקומות שיש להצניעם: בחולצה בצבעים המתחלפים כנגד בית החזה ומבליטים את מיקומו; כפתורים, ציורים או דוגמאות – גם בגזרת הבד –באמצע החצאית למעלה מלפנים.

מידת חסידות ללבוש מעל כל הבגדים בגד עליון נוסף בצבע שקט ואחיד כגון שָׂל.

ילדות

המחמירים מקפידים בלבוש צנוע מגיל שלוש, והמקילים מגיל חינוך כלומר חמש-שש.

  • למעבר לשאלות תשובות ותגובות שניתנו על המאמר לחץ כאן.











.