שיעורי הרב שלמה אבינר

א. ראשוני הספרדים הסוברים שיש להוציא הציציות

האם לעניין דין לבישת ציצית קיים הבדל בין אשכנזים לספרדים? אנו רואים שישנם אשכנזים ההולכים עם ציציות בפנים המכנסיים ואילו קיימים אשכנזים שלובשים את ציציותיהם מחוצה להם. יש ספרדים עם ציציות בפנים ויש ספרדים עם ציציות בחוץ.

היו שאמרו שספרדים לא צריכים ללבוש את ציציותיהם בחוץ. זו וודאי לא דעתו של רבי אברהם אבן עזרא, שהיה ספרדי. הוא כותב בפירושו על התורה (במדבר טו, לט), שהוא אינו מבין את האנשים ההולכים לבית הכנסת עם ציציות בטליתם אך מסתובבים כל היום בלי ציצית. ככה לא ניתן לזכור את המצוות, הרי כתוב: "וראיתם...וזכרתם" (שם). בבית הכנסת אדם מתפלל וממילא לא שוכח, אך ביום אדם עסוק בדברים אחרים ועל כן דווקא אז הוא צריך לראות את ציציותיו כדי להזכיר לו את מצוות ה'. אם כן, רואים שהרב אברהם אבן עזרא שהיה ספרדי אמר שיש ללבוש ציצית בצורה הנראית לעין.

גם הרמב"ם, שהיה ספרדי לכל הדעות, (אולי חוץ מהרמב"ם לפי פירושו של ר' חיים..) אומר בהלכות מזוזה (ו, יג) שמי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו אינו חוטא. מדוע? מפני שהוא רואה את כל הדברים הללו, והם יזכירו לו שלא לחטוא. אם כן, גם לפי הרמב"ם, שהוא ספרדי, צריך ללבוש ציצית בחוץ. גם רבי יוסף קארו (או"ח ח, יא) שידוע שהיה ספרדי, כותב בשלחן ערוך שצריך ללבוש את ציציותיו מעל בגדיו כמו שכתוב "וראיתם אותו...וזכרתם".

גם ספר הזוהר (פרשת מקץ, עמוד רה, א), שלא היה דווקא ספרדי, אבל מפרשיו ספרדיים, מספר על תלמידי חכמים שראו אדם מרחוק וחשבו שהוא גוי. מדוע חשבו שהוא גוי? משום שלא ראו עליו ציצית. שמע מינה, יהודי הולך עם ציצית באופן שאפשר לראות עליו מבחוץ, וכיון שלאדם הזה לא היו לו ציציות שנראות לרחוק חשבו שהוא גוי. אם כן, עוד ראייה שלמפרשים הספרדיים צריך להלך עם ציציות מבחוץ למכנסיים.

ב. דעתו של האר"י ז"ל

הסוברים שצריך ללבוש ציצית בפנים מסתמכים על האר"י ז"ל (מרבי חיים ויטאל בשער הכוונות דף ז ע"ב), שגם היה ספרדי, ואמר שצריך טלית קטן בפנים, מפני שטלית גדול הינה 'אור המקיף', ולכן היא צריכה להיות בחוץ, ואילו טלית קטן זה 'אור פנימי', ולכן הוא צריך להיות בפנים. אמנם, ישנו כלל ידוע בפוסקים שכשיש מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים הולכים לפי הפוסקים, כשם שכשיש מחלוקת בין הגמרא והזוהר הולכים על פי הגמרא. אם אין מחלוקת אלא שהמקובלים מחמירים זה משהו אחר, אבל אם יש מחלוקת הולכים על פי מה שנגלה אומר ולא על פי מה הנסתר.

יתר על כן, הרבה פוסקים אמרו, שלא זו כוונת דבריו של האר"י ז"ל. כך כתוב במגן אברהם (או"ח ח ס"ק יג), כך כתוב בשו"ת עשה לך רב (ח"ג ס' ב) של הרב חיים דוד הלוי שגם הוא ספרדי, שהאר"י ז"ל לא התייחס לציציות, אלא לבגד עצמו. המגן אברהם קיים פשרה, שבאמת היא אינה פשרה, אלא בירר הבנה המתאימה לכל הדעות. צריך שהבגד יהיה מתחת לחולצה ורק הציציות יהיו מעליה. יש שהולכים עם טלית קטן מעל הבגדים, לכך האר"י ז"ל ודאי לא מסכים. ברם, ציציות זה משהו אחר. ככה פירש המגן אברהם, וכך הבינו פוסקים רבים.

ג. התרגלות

קשה לחלוק על כל הראשונים הסוברים שכך מקיימים את המצווה בשלמות. קשה לחלוק על השלחן ערוך. כל זה אפילו היה ברור שישנה באמת מחלוקת, אך כמו שראינו לא ברור כלל שיש מי שחולק. ייתכן שכולם מסכימים.

אלא, בגלל פחד הגלות אף אחד לא הלך עם ציציות בחוץ. הגויים היו מושכים לנו, מכים אותנו, לועגים לנו, עשו לנו צרות רבות. היו אפילו ארצות, כמו בלוגריה, שבגלל הצרות יהודים התחילו ללכת בלי זקן. הגויים שם הלכו בלי זקן, וכשהיו רואים מישהו עם זקן ברחוב היו מתנכלים אליו. לכן יהודים התחילו ללכת בלי זקן. עדיף יהודי בלי זקן מאשר זקן בלי יהודי, זה פיקוח נפש. מה שקורה זה שאחר כך מתרגלים ומתחילים לחשוב שככה צריך להיות. יש אפילו שחשבו שזו מצווה. אבל באמת הדברים האלה הינם סתם הרגלים.

הרמב"ם במורה הנבוכים(ח"א פרק לא) שואל, כיצד קורה שישנם דברים נכונים באופן שכלי ובכל זאת זה לא מצליח לשכנע אנשים? הרמב"ם מביא שלוש סיבות בשם פילוסוף, ואחר כך הוא אומר טעם אחד מעצמו: אנשים התרגלו וקשה להם לצאת מהרגל. למשל, ישנם ערבים שחיים במדבר באוהלים בלא שום נוחות. אומרים להם, תבואו לגור בעיר, יש חשמל וכו'. אבל הם לא רוצים לבוא אף על פי שזה יותר נוח, סתם כי התרגלו. הם רגילים שם, טוב להם שם, בדוויים.. לאוטו הם מסכימים, אז יש להם אוטו. אבל הם גרים באוהל. יש אפילו כאלה עם טלוויזיה, אבל באוהל. אדם מתרגל ואחר כך האדם הופך את ההרגל להיות אידיאל.

ד. המדים של עם ישראל

המשנה ברורה (ס' ח ס"ק כו) וערוך השלחן (או"ח ח, יז) צועקים חמס על אלו המחביאים ציציותיהם בתוך המכנסיים. צריך לתלות אותן בחוץ כמו חייל חשוב שלובש על בגדיו את כל עיטורי המלחמות וכל עיטורי העוז שלו. הוא גאה בזה, הוא לא מתבייש. פעם היה גר צדק, כומר שהתגייר, ונתן הרצאה במרכז הלל לסטודנטים. שאלו אותו סטודנטים דתיים, למה הציציות שלו בחוץ. הוא ענה: "אלו לא הציציות שלי, אלו המדים שלי, אלו המדים של עם ישראל". כמו דרגה של קצין שלובשים אותה בחוץ.

אדם יכול להתלבש איך שהוא רוצה. אמנם יש שאומרים שחייבים ללבוש חליפה שחורה וכובע שחור, כמו שהתלבש בוודאי אברהם אבינו, משה רבנו ,יהושע, דוד ושלמה.. וודאי כולם לבשו כובע שחור, חולצה לבנה, חליפה שחורה. זה פשוט.. אמנם יש תמונה של הרמב"ם שהוא לבוש כמו איזה ערבי, אבל זה לא מסתבר, כי הלבוש במקומו היה בסגנון טורקי. אז אם התמונה שגויה נאמר שגם הוא בוודאי היה לבוש בחליפה שחורה וכובע שחור.

הרי ככה היו לבושים בכל הדורות וזה בגד מקודש.. כולם לבושים כמו קוזקים ופולנים. האמת היא, שהקב"ה לא הטריח אותנו. אדם יכול להתלבש איך שהוא רוצה, רק בקצה צריך לשים ציצית, משהו קטן, קומפקטי, נוח לכביסה. אמנם ציצית תכלת יכול להיות שמעט קשה לכבס, כי צריך לכבס את זה עם חומץ ואם מכבסים במים הולכת התכלת. אבל ציצית רגילה הינה טרחה קטנה ואלו המדים של עם ישראל שצריך ללבוש בגאווה בחוץ ובגלוי.

ה. יוהרה

אבל נשאל: מה עם דין יוהרה? אם כולם הולכים עם ציציות בפנים חוץ מגדולי הדור, ואדם מסויים אינו מגדולי הדור ופתאום הוא ילך עם ציציותיו בחוץ, נראה שזו יוהרה? בימינו אפילו אנשים קטנים הולכים עם ציציות בחוץ. כך שאין צורך לענות על השאלה, היות והמון הולכים ככה, בכלל אין כאן שאלה של יוהרה. בישיבות תיכוניות הולכים ככה, בישיבות קטנות הולכים ככה, אפילו ילדים בבית ספר יסודי הולכים ככה, אז השאלה אין בה ממש. אילו השאלה הייתה עוד שייכת היום היינו עונים שצריך לשים רק קצת בחוץ. אפשר לשים קצת ציצית מסביב לכפתור, כי כמה צריך להיות בחוץ, זה מהדברים שאין להם שיעור, לא כתוב כמה, העיקר לראות. אבל, כאמור, השאלה בכלל לא קיימת, כי המון יהודים הולכים עם ציציות בחוץ.

==

==