שיעורי הרב שלמה אבינר

[מ"באהבה ובאמונה"]

שאלה: מהי דרך הציונות הדתית? איך אפשר להיות תלוי בין שני עולמות?

תשובה: לכאורה, עולם אחד הוא הציונות ועולם שני הוא הדתיות, והאדם קרוע בין שניהם. נכון שבפועל אלו שני עולמות, יש לאומיים לא דתיים ויש דתיים לא לאומיים.

אבל האמת היא שהכול עולם אחד, כי מה עניינה של הציונות?

תחיית האומה בארצה. מה שכולל עלייה לארץ, יישוב הארץ וגם ריבונות על הארץ. מובן מאליו שריבונות על הארץ כוללת גם צבא.

אבל כל זה כתוב בתורה אינספור פעמים, שארץ ישראל היא ארצנו, שיש לגור בה, לבנות אותה וגם לרשת אותה - כלומר ליצור בעלות לאומית, או במילים אחרות - מדינה וצבא.

עיין דברי הרמב"ן בפירושו לספר המצוות לרמב"ם, מצות עשה ד לנוספות, שמסכם את מצוות ארץ ישראל בשלושה חלקים: א. לגור בארץ, כלומר ישיבת הארץ. ב. לא לעזוב את הארץ לשממה, כלומר יישוב הארץ. ג. לא לעזוב את הארץ ביד זולתנו מן האומות, כלומר ירושת הארץ וכינון מדינה.

עניין הציונות הדתית הוא: תחיית האומה בארצה על פי תורתה.

ובאמת הכול עניין אחד, אלא כיוון שבמשך אלפיים שנה, היינו מעוכבים מלעסוק בתחיית האומה, שכחנו. אין כאן דבר חדש, אלא דבר ישן שנשכח. כך יש ביטוי של חז"ל בתחילת מסכת מגילה: שכחום וחזרו ויסדום.

אין כאן חדש, הכול ישן. רק עלינו להתרגל מחדש כיוון ששכחנו.

זה נכון שבהתחלת חידוש היישוב בארץ, היתה בין הלאומיים לבין החרדים, לא רק עוינות אלא אדישות – מה שאלה עוסקים בו אינו מעניין את אלה.

אבל לאט לאט , מתוך חיים ביחד, התחילו להכיר ולהעריך, לשתף פעולה. הציונים נעשו דתיים יותר, הדתיים נעשו ציוניים יותר, והציונים הדתיים עומדים בתווך והם המצב השלם של התורה. שלמות! כל אשר דיבר אלהים נעשה ונשמע!

גם בציונות הדתית עצמה, יש גוונים שונים. יש ציונים יותר ויש דתיים יותר. זו הדרך הנכונה. משל למה הדבר דומה: ליחס בין גוף ונשמה.

אי אפשר בלי גוף, אחרת הנשמה תיפול. אי אפשר בלי נשמה, אחרת הגוף חסר רוח חיים.

אבל האמת היא שכאשר האדם מישראל אומר: אני דתי, בעצם הוא ציוני, גם אם אינו מודע לכך.

החרדים הם ציוניים, גם אם אינם מודעים לכך. וכשאדם אומר: אני ציוני, בעצם הוא דתי, גם אם אינו מודע לכך.

כל זה מבואר לעומק בספר אורות.

• פורסם בשאילת שלמה 270