שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם האידיאל הקיבוצי מתאים גם להיום או רק לעתיד לבוא, או אולי בכלל לא?

תשובה: בתורה לא כתוב "קיבוץ" וגם לא "לא קיבוץ", אלא כתוב: לעשות חסד לבריות, לאהוב אותן ולעזור להן. כל אחד יעשה חשבון מהי הדרך הטובה ביותר עבורו להרבות חסד.

מרן הרב קוק נשאל על ידי הפועל המזרחי איזה משטר התורה רוצה במדינה. הרי לפועל המזרחי היתה נטייה סוציאליסטית. משטר קפיטליסטי, תכונתו חופש, ליברליזם. כל אחד עושה כרצונו, והחיים הכלכליים מתאזנים מתוך מאבק בין כוחות השוק. במשטר סוציאליסטי מתערבת הממשלה. יש לה שליטה על אמצעי הייצור ועל גובה המשכורות.

השיב מרן הרב קוק: בלי להיכנס לשאלה מה התורה רוצה, ברור שמשטר של רכוש פרטי איננו כדאי אם יקיימו את כל מה שכתוב בתורה (ר' שלמה זלמן שרגאי).

אכן אם אדם יעזור כפי חובתו לעניים, לא יישאר לו מאומה בשביל עצמו. כלל גדול: "חייך קודמים לחיי חברך" (בבא מציעא סב), אך אין מותרותיך קודמים לחיי חברך, כך כתוב באגרות בסוף ספר התניא, וכן בערוך השולחן רנא, וכן בספר אהבת חסד לחפץ חיים, וכן בשו"ת אורח משפט למרן הרב קוק.

המקום הוא בגמרא (נדרים פ): לא ייתכן שאדם יעשה כביסה אם לזולתו יחסרו מים לשתות, אם כי יש דעה שגם לכביסה יש היתר כי בגדים מלוכלכים עלולים להביא מחלות. לכן נאמר בפשטות: לא ייתכן שאתה תשקה גינתך ולחברך לא יהיו מים לשתות. לא יתכן שתאכל גלידה ולזולת אין לחם. לא יתכן שיהיה לך וידיאו ולחברך אין מיטה, וכן הלאה.

על פי ההלכה עליך לתת לשני כל מה שהוא זקוק לפי יכולתך. אינך חייב לעשותו עשיר, אך אתה חייב לספק לו את צרכיו החיוניים. כיצד מודדים את הצרכים החיוניים? זו מלאכה מסובכת, אך ברור שאינך יכול לחיות בלוקסוס, כאשר לחברך חסר המינימום.

בסוף ספר אהבת חסד, החפץ חיים מסביר שפעם אנשים היו עניים, אך באו זמנים שאנו יחסית עשירים. כמובן, הוא אינו מתייחס למדינות כמו סין שבה פועל מרוויח שקל ליום, ופועל מומחה מרוויח דולר ליום, והם מאושרים שבכלל יש להם עבודה. או הודו שבה פועל מרוויח חצי שקל ליום.

אבל מדינת ישראל היא מדינה עשירה, מבין עשרים המדינות העשירות בעולם. חיינו מלאים מותרות החל בטלפון והמשך ברשמקולים ורהיטים יפים. כך אומר החפץ חיים על זמנו, קל וחומר בימינו, חוזר ונעור החיוב לתת לעני כדי צרכו וכפי יכולתנו.

אמנם חכמים קבעו שיעור מעשר. בתורה, כאמור לא כתוב מעשר, אלא כפי צורך עני ולפי היכולת, באו חכמים ושיערו שיכולת היא עשרה אחוז. אך החפץ חיים בספר 'אהבת חסד' מסביר שזה נאמר על אנשים בינוניים בעלי הכנסה בינונית. עני ייתן פחות, הוא אינו יכול לתת 10%, כי כבר בתחילת החודש הוא ביתרת חוב כבדה. וכן עשיר יכול לתת הרבה יותר מעשירית רווחים. למשל, עשיר המרוויח מיליון שקל ליום, ויש רבים רבים כאלה במדינת ישראל, גם אם יתן 99% מרווחיו ויישארו לו רק 10,000 שקל למחייתו, יחיה ברווח.

הגיע הזמן לתת. לתת.