שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם יש לתת צדקה לכל דופק בדלת?

תשובה:

א. רוב אוספי צדקה אינם ישרים

אנו יודעים שרוב אוספי הצדקה רמאים. לצערנו, אין זה מהיום שהם הינם רמאיים, אלא גם מאז הם היו רמאיים. לכן איננו נותנים בהם אמון. באופן פשוט נותנים אמון באנשים עד אשר יוכח אחרת. זה נקרא חזקת כשרות. אבל, ישנם שני תחומים שאדם אין לו בהם חזקת כשרות כיון שישנם רמאים רבים:

א. התחום הזה, איסוף צדקה.

ב. אדם הרוצה פטור מהצבא - בנה בית, נטע כרם, נשא אישה. עליך להביא עדים שאתה כזה ונדע שאינך משתמט סתם. לכן, מי שטוען שהוא עני צריך להביא אישור של בית הדין, מלבד היוצא מן הכלל והוא אם אדם אומר: "אני רעב. תן לי אוכל". נותנים לו אוכל. אעפ"י שיתכן שהוא רמאי, אינך יכול לקחת על עצמך את הסיכון שלא לתת לו לאכול, שמא הוא אינו רמאי וזהו פיקוח נפש. בימינו זה דבר נדיר ביותר שאדם אומר "תן לי אוכל" ואם לא תתן הוא ימות.

על כל פנים, נותנים אוכל. אם לא, אנו מחזיקים את כל הבא לבקש כסף, לא מחליטים שהוא רמאי חלילה שהרי ישנם הרבה שאינם רמאים – אבל אנחנו חושדים. אנו לא נותנים שום דבר בלי בדיקה (שלחן ערוך יו"ד רנא, י). לפי השערות הרבנים הגדולים בימינו 90% מאוספי צדקה שהולכים מבית לבית או אוספים בכותל הינם רמאים.

פעם אמרתי לקצין משטרה הממונה על רחבת הכותל שאנשים שאוספים כסף בכותל אוספים בכל יום שלושת אלפים שקל. צחק עלי. אמר לי: שבעת אלפים. אמרתי: איך אתה יודע? אמר: כשאני מביא אותם לבית המשפט, הם מודים. אמרתי: הם באים לכותל במונית. צחק עלי. אמר: הם באים במכונית פאר שעולה כמה מאות אלפי שקלים.

ב. נתינת צדקה לאדם שאינו עני

הנותן צדקה לעני שאינו עני, ישנם דיונים בין הראשונים האם הוא מקיים מצוות צדקה או לא. יש אומרים שהוא מקיים את המצווה כיון שהוא רוצה לקיים מצוות צדקה (עיין בבא בתרא ט, א עם ראשונים ואחרונים) וגם אם אין בזה קבלת שכר, אחרת אתה נועל את הדלת בפני העניים, אני לא אתן והם לא יקבלו.

אבל יש משהו אחר. כידוע, צדקה מצילה ממוות. מעשה בבתו של רבי עקיבא שאמרו לה שתמות ביום חתונתה. בכל זאת התחתנה, ולא מתה. למחרת בבוקר, כאשר משכה סיכה מחור בקיר, שם נעצה אותה אמש, הנה נמשך אחריה נחש מת שנדקר בעינו. שאלהּ אביה: איזו מצוה עשית? השיבה: בחתונה עמד עני בדלת, איש לא שם לב אליו.

קמתי ונתתי לו את מנת האוכל שלי. אמר רבי עקיבא: מצוה עשית! ודרש: וצדקה תציל ממוות (שבת קנו, ב). לכן, אם נותנים כסף המיועד לצדקה למי שאינו זקוק לו, גם הסגולה של נתינת צדקה אינה פועלת. אנשים מחפשים יומם וליל כל מיני סגולות, ממציאים חדשים לבקרים כל מיני סגולות חדשות, ועוד מוציאים עליהן הון עתק ושוכחים את העיקר, את מה שהתורה צותה, שהוא סגולה מעל כל הסגולות.

ג. אישור מרבנים

לכן, אם אנשים שאתה לא מכיר אותם באים, אם אין להם תעודה אל תתן להם כלום. גם מי שיש לו תעודה, גם זה לצערינו לא אומר שום דבר, כי ניתן לזייף תעודה. לוקחים חמש דקות להדפיס במחשב מה שרוצים.

אני זוכר פעם אחת שמישהו התקשר אלי ואמר: אנחנו אירגון צדקה. אנחנו אוספים למשפחות נזקקות שצריכות לעשות ניתוחים. אתה מוכן להוסיף חתימתך? אמרתי: אני לא מכיר אתכם, אני לא יכול להוסיף חתימה. מאיזה עיר אתם? אמר: אשדוד. אמרתי: מה אתם רוצים ממני, אני גר רחוק. אין שם רבנים? על כל פנים אמרתי: תשלחו לי אישור של רב שנותן לכם אישור ואני אוסיף. איזה רב נותן לכם אישור? אמר לי: הרבי מלובביץ'. אמרתי: אם הרבי מלובביץ' נותן, תשלחו לי ובעיניים סגורות אני חותם אחריו. קבלתי והסתכלתי בחתימה וכתוב "שניאורסאהן" (כך באמת כתוב) עם א' מיותר. אדם לא טועה בחתימה שלו להוסיף אל"ף. אחר כך הסתכלתי למעלה והיה כתוב לא את שמו של הרבי האחרון הרב מנחם מעדל, אלא את שמו של הרבי הקודם – הרב יוסף יצחק, הנקרא ריי"ץ.

כלומר, הם זייפו אבל זייפו לא טוב. בקיצור: אי אפשר לתת אימון באף אחד. או לתת לאדם שאתה מכיר או לארגונים שאתה יודע שהם רציניים ואתה יכול לתת בהם אמון. ממילא אתה לא יכול לתת צדקה לכל העניים שבעם ישראל.

זה לא אומר שצריך לשלח בבושת פנים. תאמר: סליחה, אני לא יכול. הם יתעקשו ויתעקשו, לא חייבים לתת. הרבה פעמים אנשים באים אלי כי הם צריכים כסף לניתוח. אני אומר: חבל לאסוף גרוש גרוש. אני אתן לך המלצה לארגון שיכול לתת לך כל הכסף עד הגרוש האחרון. אבל הארגון חוקר. מיד הוא אומר: לא, לא, לא. אם ככה, לא רוצים. אז זה הסימן.

בקיצור: אנו נותנים צדקה למי שברור לנו שהוא עני, או לארגונים נאמנים.