שיעורי הרב שלמה אבינר

צבאנו צריך לעשות תשובה

[אתר סרוגים]

צה"ל הוא קידוש השם גדול. הוא מצוה גדולה, מצוה משולשת: הצלת העם, הצלת הארץ, קדוש השם של גבורת ישראל. זו מצוה גדולה שמתקיימת במסירות נפש גדולה.

יחד עם זה בתוך קדוש השם הגדול הזה, לפעמים יש גם דברים חמורים שצריכים תיקון, ובזמן האחרון הופיעו שתי פרשיות: א. כשרות בצבא, ב. ממשק חיל חינוך ורבנות צבאית.

פרשה ראשונה, אלו העובדות: חייל הביא למחרת חג השבועות כריכים עם חזיר שהכינה לו סבתא שלו. הוא היה בקורס בבית ספר למכי"ם. במטווח הראה את הכריכים לחבריו, אכל וכיבד אותם. זה היה בשעת ארוחת ערב והוא גם השתמש בכלים של הצבא. המג"ד שפט אותו ל11 ימי כלא. אמו של החייל פנתה לתקשורת. היתה תכנית. עקב זה הרמטכ"ל ביטל את העונש שנתן המג"ד. דובר צה"ל הודיע: נמשיך לשמור על כשרות בצה"ל אבל לא נחטט בכריכים של החיילים.

היו כאן שלושה דברים חמורים.

א. הרמטכ"ל ביטל את המשפט של המג"ד בלי לשוחח איתו. זה לא קשור לנושא הכשרות דווקא, זה הליך לא תקין.

ב. דובר צה"ל אמר שהחייל פעל בתום לב, הוא לא ידע, הוא חייל בודד, העונש לא היה מידתי. לצערנו סילוף העובדות. בכוונה הוא הוציא והראה. הסבתא שלו אמרה לו: דע שבצה"ל אסור לאכול חזיר. אמר לה: אני יודע ובכל זאת אוכל.

ג. הכי חמור הוא אמירת דובר צה"ל: לא נחטט בכריכים של החייל. הרי מעולם לא חטטו. אלא מה שמשתמע מאמירתו הוא שאמנם במטבחי צה"ל הכל יהיה כשר, אבל מבחוץ חייל יכול להביא מה שליבו חפץ. וזה בניגוד לפקודות צה"ל.

ולכן נזכיר: "אנשי קודש תהיו... טרפה לא תאכלו" (שמות כב ל) "לא תאכל נבלה... עם קודש אתה" (דברים יד כא). הכשרות שייכת למהותה של האומה הישראלית, ואכן בתחום הפרט אין כפיה דתית, אבל במה ששייך לאומה כולה, כגון צבאה, הכשרות צריכה להישמר כדת וכדין.

איננו נוצרים שאמרו: לא חשוב מה שנכנס אל הפה אלא חשוב מה שיוצא מן הפה. שקר וכזב. שניהם חשובים.

לכן צה"ל צריך לעשות תשובה גדולה לטהרת האומה.

פרשה שניה: ממשק בין חיל חינוך ורבנות צבאית. אין זו פרשה חדשה. היא החלה לפני 9 שנים בתחילת כהונתו של הרה"ר לצה"ל הרב אביחי רונצקי. ואז נקבע מסמך הסדרה המגדיר את גבולות הגזרה בין חיל חינוך ורבנות צבאית, ויש לעבוד על פיו. הרבנות הצבאית כן שומרת על הכללים, וחיל חינוך לא תמיד. ראש אכ"א החדש הגדיר: הרבנות הצבאית עוסקת בדת, חיל חינוך בערכים. כלומר הרבנות הצבאית תעסוק בחגים למשל, אבל לא בחיזוק כוח לחימה.

אך זה שינוי בניגוד למה שרשום במסמכים שונים שהרבנות הצבאית גם עוסקת ברוח הלחימה ושזה תפקידה. אם לא כן, זה כאילו הרבנות הצבאית עסוקה רק בדתיים. לא כן! היא הרבנות של כל הצבא. מזמן הקמת צה"ל ועד היום, לא היה תקדים שהרבנות הצבאית לא תדבר על ערכים.

התורה כוללת ערכים.

גם בזה צה"ל צריך לעשות תשובה גדולה.

חזק ואמץ נאמר ליהושע בן נון (יהושע א). חזק ואמץ בתורה חזק ואמץ בצבא.

• פורסם בשאילת שלמה 392