שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת תצוה - לדון לכף זכות

[עריכה: יוסף אברמסון]

"ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן" (שמות כח ב). מה הכוונה לזכרון מי זוכר את מה? רש"י: "לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם". הקב"ה יזכור את צדקתם של השבטים. יש ענין לזכור את צדקתו של השני גם אצלינו ההולכים בדרכי ד' המכונה "לדון את חבירו לכף זכות". כמו שכתוב "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט טו). לדון לכף זכות זה לא לרמות את עצמו אלא כמו שכתוב ב"צדק". דהיינו משפט אמיתי, משפט אמיתי של חבירו. וק"ו בין איש לאשתו שצריך לדון לכף זכות.

איך דנים לכף זכות? קודם כל צריך לראות תמונה כוללת. נכון יש חסרונות לאשתו אבל יש גם מעלות . צריך לראות תמונה שלימה. וגם החסרונות אולי יש לה כוונות לטוב. אולי יש חולשה. קשה לשפוט את השני. בס' התניא כתוב "הוי שפל רוח בפני כל אדם". קושיה: איך אפשר להיות שפל רוח בפני כל אדם שב"ה אני יותר טוב ממנו? תשובה: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו! למקומו המעשי, כלומר הדברים שבפועל הוא צריך לעשות, במצבים שנמצא בהן ובמשימות הקשות, נראה אותך בהן! וגם במובן הרוחני, המוסרי הפנימי. נראה אותך עם אותם יצרים שיש לו! מה היית עושה במצב כזה איך היית מתגבר. זו עבודה פנימית גדולה לדון את חבירו לכף זכות. וזה ערובה לאהבה בין איש לאשתו.

• פורסם בשאילת שלמה 320