שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת שופטים: לימוד תורה וזוגיות

[עריכה: יוסף אברמסון]

למלך יש מצוה מיוחדת לכתוב ספר תורה וללמוד בה. "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ד' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם" (דברים יז יט). כלומר למלך יש אחריות מיוחדת לכן חייב ללמוד בו כל רגע פנוי. כך פוסק הרמב"ם (הל' מלכים ג ה): "המלך אסור לשתות דרך שכרות". אמנם מותר לו לשתות קצת יין כדי להרגיש טוב וכו' וכמובן לקידוש. אלא שאסור לו להיות שיכור. כי ברגע שהוא שיכור הוא לא יכול לתפקד. "שנאמר 'אל למלכים שתו יין'. למה? "אלא יהיה עוסק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה. שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" (רמב"ם, שם). הוא צריך כל חייו או לעסוק באומה או ללמוד תורה. מכאן לומד בעל "אבן האזל", הרב איסר זלמן מלצר, כי אדם רגיל אינו חייב ללמוד תורה כל רגע ורגע. הוא גם יכול לעסוק בדברים אחרים. כמובן כל המרבה הרי זה משובח לעסוק בתורה אבל הוא לא חייב כמו המלך.

ממשיך הרמב"ם (שם, הל' ו): "וכן לא יהיה שטוף בנשים". שאם יהיו לו הרבה נשים יהיה עסוק בהם כל הזמן. "אפילו לא היתה לו אלא אחת לא יהיה מצוי אצלה תמיד כשאר הטיפשים". אדם טיפש מצוי אצל אשתו כל הזמן וזה אסור למלך. "שנאמר 'לא תתן לנשים חילך". מכאן אני למד כי שאר האדם מותר לו להיות מצוי אצל אשתו תמיד. אבל אז יש בעיה! אמנם זה לא אסור אבל הוא טיפש ולא כדאי להיות טיפש.

כמובן יש להיזהר מכשל לוגי של "שלילת האמצע". כאילו יש בחיים רק שתי עמדות קיצוניות של שחור לבן. לא כן! יש קיצוניות אחת של אדם המצוי אצל אשתו יומם ולילה וזה כל מה שיש לו בחיים – זה טיפש. ויש אדם שבכלל לא נמצא עם אשתו. זה מה שהרמב"ם אומר "לא יהיה מצוי אצלה תמיד" ואילו הוא לא מצוי אצלה אף פעם! גם הוא טיפש. אבל בודאי אדם צריך להיות מצוי אצל אשתו. גם על חשבון לימוד תורה. כל זמן שהוא לומד תורה הוא פטור ממצוה להתחתן. אבל מרגע שהוא מתחתן – לא רוצה לומר שהוא פטור מלימוד תורה, בודאי שלא. אלא הוא חייב כלפי אשתו גם על חשבון לימוד תורה. אבל אנחנו בטוחים כי ניתן למצוא זמן גם ללימוד תורה וגם לזוגיות.

• פורסם בשאילת שלמה 352