שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת פקודי – לכוון לדעת רבו

[עריכה: יוסף אברמסון]

בצלאל בתחילת הפרשה קיים את צו ד' בלי שמשה רבינו מסר לו. “ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ד' את משה" (לח כב). רש"י: "אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן. אלא 'כל אשר צוה ד' את משה', אפילו דברים שלא אמר לו רבו. הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני". כלומר גם דברים שמשה רבינו לא אמר לו הוא עשה מעצמו מה שמשה רבינו חשב. איך קרה הדבר הזה? אלא מי שיורד לסוף דעת רבו הוא יודע מה רבו חושב אפילו בלי שרבו אמר לו.

זה דבר חשוב מאוד. אדם צריך ללמוד תורה כדי שבסופו של דבר ידע מה לעשות גם בלי שד' אמר לו. כי בשביל זה לומדים בלי שד' אמר לו. לא לנחש כמובן. אלא בסופו של דבר לדעת.

וגם בין בני הזוג. צריך לדעת, להבדיל, מה בן הזוג חושב ורוצה בלי שהוא אומר. בשביל זה מכירים אותו כל כך הרבה שנים.

• פורסם בשאילת שלמה 323