שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת פנחס: שלום - קבלת השוני אצל השני

[עריכה: יוסף אברמסון]

"הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה יב) אע"פ שהמעשה הגדול שעשה פנחס היה מעשה של קנאות! כי לפעמים צריך קנאות. ותחת אשר קינא לאלוקיו הוא מקבל יישר כוח מהקב"ה ובכ"ז הנני נותן לו את בריתי שלום. כלומר שבסופו של דבר האידיאל הגדול זה לא הקנאות. לפעמים צריך אבל האידיאל הגדול זה השלום.

ק"ו בתוך המשפחה בין איש לאשתו. האידיאל זה השלום. השלום זה לא מכשירי, אינסטרומנטלי, כדי להרגיש טוב ולתפקד טוב, שיהיה נעים. אלא הוא אידיאל גדול. שאנשים אע"פ שהם שונים יאהבו אחד את השני.

איך עושים את זה , הרי אנשים אינם דומים?! תשובה: צריך לקבל באהבה כי מה שאצל השני הוא שונה. מתוך שמחה על הזולת שהוא מה שהוא. יש משל של אדמו"ר אחד. בונים בקתה מבולי עץ. מצמידים מה שאפשר אבל לבולי עץ יש בליטות. וזה לא נצמד. מה עושים? מול הבליטה עושים חור וזה נכנס בחור. שאלה: מדוע עושים חור מול הבליטה. עדיף לרבע! לא, זה לא יציב. רק אם זה נכנס בחור זה יציב. לכן אם לשני יש בליטות אני לא צריך להתחיל לרבע אותו. אלא אני צריך לעשות בתוך עצמי חור. זו עבודת ד' שד' רוצה. על ידי זה שעשיתי בתוכי חור אז יש שלום.

• פורסם בשאילת שלמה 345