שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת נצבים: הורים התעודדו

[עריכה: יוסף אברמסון]

בפרשתינו הפסוק: "שורש פורה ראש ולענה" (כט יז). כלומר לא רק "פורה ראש ולענה" אלא יש גם "שורש". על פי זה אומר הרמב"ן "לרמוז כי משורש מתוק לא יצא מר". אם ההורים טובים גם הבן יהיה טוב. "וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה". כלומר אם ההורים טהורים ולא עוסקים בעבודה זרה גם הילד לא יעסוק. "ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב 'והוליד בן פריץ' "(יחזקאל יח י). קשה, אתה רואה שגם צדיק יכול להוליד בן פריץ.

תשובה: "כי אמת הדבר" כלומר זה יכול לקרות. "וסוד גדול לא אוכל לפרש בו". הסוד הזה הוא סוד הגלגול. כלומר הנשמה שנולדה להורים אלה יש לה היסטוריה ישנה בעייתית. כמובן זו שאלה מאוד מטרדת איך נולד עשיו וכדו'. הכל בסוד הגלגול. פירוש שני, גם עם כל החינוך הגדול של ההורים יש לילד, לנער, לבן בחירה חופשית. בסופו של דבר החינוך אינו כופה עליו אופי. תירוץ שלישי, בימינו אין ההורים המחנכים היחידים. יש ארבעה מחנכים: ההורים, ביה"ס , תנועה הנוער והגורם הגדול הרחוב הקרוי רוח הזמן. יש לה השפעה גדולה. כמובן כל זה לא בא לשחרר את אחריות ההורים. אלא רק לומר שהם לא צריכים להאשים את עצמם בכישלון אם עשו את כל שביכולתם. הם אנוסים. אדם צריך לעשות כל שביכולתו והשאר רבש"ע ישלים.

• פורסם בשאילת שלמה 405