שיעורי הרב שלמה אבינר

"10 דורות מאדם עד נוח היו הדורות מכעיסים ובאים עד שהביא עליהם את מי המבול להודיע עד כמה ארך אפיים הוא". להקב"ה יש סבלנות. העולם הוא עולם של סבלנות, לא וויתור. עבודה זרה וותרנית. היא נותנת צידוק לכל. ע"ז זה ניחומים של הבל, הכל בסדר. לא. הקב"ה לא וותרן, אבל הוא סבלן. מאריך אף וגבי דיליה. מאריך אף אבל בסוף גובה. 

מסל"ש פרק ה': מידת הרחמים לא סותרת את מידת הדין. זהו המימד המוסרי של הזמן. הזמן הוא מושג פילוסופי מסובך מאוד. קשה להגדיר מהו הזמן. אמר הקב"ה למלאכים- לברוא את האדם? אמרו לו לא. אמר המלאך ששמו אמת שלא כי הם משקרים, ואמר המלאך ששמו חסד, צדקה, שלום וכן הלאה. אמר להם הקב"ה בזמן שאתם מתווכחים בראתי את האדם. אי אפשר לברוא את האדם ואי אפשר שלא לברוא את האדם. יש סתירה פנימית באדם. באדם הראשון ובכל אחד ואחד. כל אחד בכל רגע שתי מלאכים אומרים טוב שלא נברא ושתי מלאכים שאומרים שטוב שנברא. זו מחלוקת בית הלל ובית שמאי. ומה נפסק? לא נפסק כל רגע ורגע אלו אומרים כך ואלו אומרים כך. 

הפתרון הוא הזמן. הזמן הוא התירוץ לתרץ את הסתירה. אלה 10 דורות זה בערך 1000 שנה שבהם חיכה הקב"ה עד שהביא את המבול. לקח 10 דורות עד שהופיע סוף סוף נח. למה הקב"ה לא הביא ישר את נח? הוא סינן 10 דורות עד שהגיע לנח. האדם הוא תהליך איטי. נח- זה ינחמנו. מה זה נחמה? נחמה זה לא שאומרים לאדם לא נורא, יהיה בסדר. נחמה זה שהנה יצא טוב מן הרע. וכך יצא נח והיתה נחמה. אמנם לא קראו לו נוחם וכו' אלא נח. נח הוא נותן נחת רוח. היה כדאי לעבור 10 דורות של עילוי וסינון, עליה מדור לדור עד שמגיעים לנח. נח לנו ונח לה'. זה עניינה של החסידות לעשות נחת רוח לה'. אך זה לא רק נחת רוח לה' אלא גם לנו. העולם הוא בשביל שיהיה לנו נחת רוח. "יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב יותר מכל חיי העוה"ז" אך גם פה יש קורת רוח. ואז התחילה הקורת רוח, נחת רוח. לא היו צדיקים לפני כן? היו אבל זה היה חד פעמי, יוצאי דופן, בלי המשך. לנח יש המשך. זה לא חד פעמי. "אלה תולדות נח" יש לו תולדות, יש לו המשך עד סוף כל הדורות. 

ולכן אומרים חזל יש "נייחא" יש נחת רוח, יש נחמה. זה הנחמה. 10 דורות נוראים וסוף סוף הגיע נח. אם הקב"ה הביא מבול זה לא בגלל ששכחו יעלה ויבוא בר"ח, אלא בגלל שהעולם היה מלא ברשעה נוראה. "קץ כל בשר בא לפני" כלומר, אם לא ההרוג אותם, הם יהרגו את עצמם. ולכן ההרוג אותם בטביעה, זה פחות מסקילה, שריפה, הרג וחנק. אבל שת היה צדיק? נכון, אבל רוב האנושות אלו בני קיין. רוב העולם היה רע. שת נולד לאחר 130 שנה והעולם היה כבר מלא ברע. זה כ"כ הרבה רשעה ולכן הקב"ה הביא מבול.

"נח איש צדיק תמים את האלוקים יתהלך נח" אלו 4 מעלות זו על גבי זו:

דבר ראשון "איש" הוא בן אדם, זו המעלה הבסיסית. הוא לא אכזרי, הוא לא עם מידות רעות. איש זה נראה דבר פשוט, אך באמת זה ממש לא דבר פשוט. קודם כל הוא איש. לא רק שהוא איש, התכונה של איש היא אצלו בצורה של "אלה תולדות נח" אלו תולדותיו. לא נגיע יותר למצב כזה שכל המין האנושי הגיע לתחתית שפל המדרגה. למין האנושי בכללו לא יקרה דבר כזה שיהיו פרעי אדם, כי נח הוריש לנו גנים של בני אדם. ואומרים חכמים על דור הפלגה ששליש ממנו נעשו קופים. כלומר, האדם יכול לחזור להיות חיה. אבל לא כל המין האנושי. איזה נחמה. והקב"ה לא ידע זאת מראש? בוודאי ידע מראש. אז למה "וינחם.."? כדי שיצא אדם אחד מתוקן וזהו נח. 

דבר שני "צדיק". מיהו הצדיק? זה שלא עושה עבירות ועושה מצוות ואף מצוות אשר העם לא שומר עליהם זו מידת הצדיק במסל"ש המורכבת מן הזהירות הזריזות והנקיות. נח היה אדם צדיק, בדור הזה שכולם רשעים, וזה לא דבר פשוט "בדורותיו" . זו מחלוקת ידועה. בדורותיו אבל לא בדורות אחרים. בכל אופן הוא אדם צדיק. הוא לא נגרר.

דבר שלישי "תמים". זה לא רק צדיק אלא תמים. מה זה תמים? יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה" אם כן יש עבודה לא תמימה. גם עבודה לא תמימה היא עבודה. ומהי? עבודה אינטרסנטית. עבודה תועלתנית. "..אלא הוו עובדים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". צריך ללמוד שלא לשמה כדי להגיע לשמה. כמובן אנחנו לא מדברים על לא לשמה גרוע. לנח יש את מידת התמימות, במסל"ש זה מתחיל במידת הטהרה, עושה לשמה. כל עבודת ה' של נח היתה לשמה. עבודת ה' עבודת האדם, כל עבודתו לשמה.

דבר רביעי "את האלוקים התהלך נח". נח התהלך עם רבש"ע. זו המדרגה הכי גבוהה. הוא דבק בה'. כמובן, אתה לא יכול להיות דבק אם אתה לא תמים ואתה לא יכול להיות תמים אם אתה לא צדיק, ואתה לא יכול להיות צדיק אם אתה לא איש. ולא כמו בדור הזה שאדם שומע שירי קודש וחושב שהוא מתהלך עם ה'. צריך הרבה הכנות כדי להתהלך עם ה'. זו החסידות, הקדושה. זה לא דבר פשוט במסל"ש.

ישנם 3 חטיבות במסל"ש צדיק, חסיד וקדוש. צדיקים כולם חייבים, חסיד- יחדים, קדוש- יחידי יחידים. וכך כאן. צדיק- זו מידת הצידקות. תמים זו מידת החסידות. ואת האלוקים התהלך נח- זו מידת הקדושה.

אבל רש"י אומר שיש דורשים לגנאי?!. מה זאת אומרת גנאי? שהוא פחות מאברהם אבינו. בסדר. אפשר להיות פחות מאברהם אבינו ועדיין להיות בגובה ענק שבענקים. א"א זה כבר חשבונות אחרים, זה כלל, זה כל המין האנושי "אב המון גויים" , "ואעשך לגויי גדול". אבל א"א הוא מיסודו של נח. מה שהופיע אברהם אבינו זה לא ביטול של נח, אלא זו מדרגה שמגיעה על גבי המדרגה הזו של נח.  

בספר אדיר במרום המובא במוסר אביך עמ' לח פרק ב פסקה ב "..שלמדנו החסיד..." מסביר הרב שנח היה בתיבה. אדם צריך לשמור בתוכו על כוחות מסויימים אשר אסור לו לתת להם מקום לביטוי. ואותו הדבר הסודות של רשב"י צריך לשמור עליהם, וכן נח אשר שמר על עצמו. כל אחד מתלבט כמה הוא צריך להפיץ תורה וכדומה וכמה צריך לשמור עצמו שלא יפגע שכן הוא לא גיבור גדול. כמה? זה שאלה גדולה מאוד. תשובה: גם וגם. לא צריך להיות קיצוני מדי לא בזה ולא בזה. 

גם א"א היה נח, גם הוא שמר על עצמו בקדושה ובטהרה ובשמירה מעולה. אך בנוסף לאלה אברהם אבינו היה "אב המון גויים". כל אדם צריך לשקול תמיד את העניין הזה. וכך מובא במאמרי הראיה בא. רבה בר בר חנה. אנחנו לא יודעים מתי יש חשבון כזה ומתי יש חשבון כזה. אך אצל נח זה חשבון שמימי אשר הקב"ה אמר לו "עשה לך תיבה". לעומת אברהם אבינו "אב המון גויים" בעוד שהיה 40 שנה כמו נח, אך לאחר מכן הוא גייר וכן שרה אימנו מגיירת. רש"י את האלוקים התהלך נח- היה צריך סעד. היה צריך שהקב"ה יעזור לו, שאם לא היה נופל. ומה הסעד? להתהלך עם ה'. לפעמים אדם צריך להתעטף, אחרת הוא ייפול. זה תלוי כל אדם במידתו הוא.

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: חומש בראשית (מאמרים)]]