שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת משפטים - הנישואין – שיא החברות

[עריכה: יוסף אברמסון]

הבעל חייב לאשתו שאר כסות ועונה (שמות כא י). שאר זה מזונות, כסות כמשמעו, עונה יחסי אישות. והוא חותם על זה בכתובה. יש בדיחה. הילד שואל את אביו : "אבא כמה שילמת על אמא? אמר, אני כבר לא זוכר (...מי כבר זוכר כמה עלתה הטבעת). אבל אני עדיין ממשיך לשלם". זה מה שחתום בכתובה. זו חובה יומיומית. אמנם הנישואין זה אהבה. אבל אהבה באה לידי ביטוי בחובה והחובה באהבה. גם האשה חייבת. מדוע אינה חותמת? כי זה מובן מאליו. בהסכמתה להתחתן היא מתחייבת בכל זה. ומדוע הבעל חותם? אולי הוא לא מודע לכך. אבל האשה מודעת. גם אם הבעל לא חתם בכל זאת הוא חייב. הנישואין זה התחייבות . החברות זו התחייבות. חבר זה מי שניתן לסמוך עליו בכל מצב. הנישואין זה שיא החברות. הלא היא חברתך ואשת בריתך (מלאכי ב יד).

• פורסם בשאילת שלמה 375