שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פרשת מטות מסעי- החיים כמסע (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

"אלה מסעי" למה אנחנו צריכים את הרשימה של המסעות האלה?

זה לימוד גדול שהחיים זה מסע, חיי הפרט חיי הכלל חיי הנישואים וחיי היהודי הם מסע, האדם הוא לא מלאך המלאך הוא עומד תמיד באותו מצב והאדם ניקרא הולך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל, העולם הזה הוא מסע אל העולם הבא והעולם הבא אל העולם הבא אחריו למה ניקרא העולם הבא? עולם ההולך ובא.

אומר המהר"ל כל ההויה כולה הן בפועל מה שהם בכח. בתחתונים הם תחתונים ישארו תחתונים הם בפועל תחתונים, והעליונים הם עליונים בפועל, והאדם הוא תחתון בכח והוא עליון בכח ולכן הוא צריך לעמול, ללכת. גם חיי האומה הישראלית הם מסע, מסע ממצרים לירושלים מסע בכל אורך ההיסטוריה מאברהם אבינו עד הגאולה האחרונה.

האדם האלילי אינו חושב שהחיים הם מסע, הוא חושב שהוא קיבל את החיים והחיים הם שלו, מה שנותר לו זה לארגן את הנאות החיים השונות בצורה הרמונית שלו תהינה סותרות זו לזו.

האדם האלילי הוא מאמין באלוהים אבל הוא לא חייב שום דבר לאלוהים הו אלא חייב את בחיים לאלוהים אבל יש אלוהים הוא חשוב אלוהים כדאי להסתדר איתו, לשלב אותו. איך זה ניקרא? אלוהים שמשלבים אותו בצורה הרמונית? אליל.

אך אנו אומרים שקיבלנו את החיים על תנאי, וצריך לזכות בחיים, קיבלנו בכח וצריך שיצאו לפועל, לכן אדם לעמל יולד, אומר המהרל. במסע הזה יש תחנות טובות ויש תחנות לא טובות. יש עבירות יש מתן תורה אבל ממשיכים. לא עוצרים בדרך. גם מהתחנות הטובות לומדים וגם מהתחנות הלא טובות לומדים אחרי שלומדים מהתחנות הלא טובות הופכים לתחנות טובות, מבינים מההצלחות ומבינים מהטעיות, מהמשברים, מהניסיונות. לכל אורך הדרך יש בחירה חופשית, לכל אורך הדרך יש ניסיונות, גם בתחנות הטובות גם בלא טובות יש ניסיון. בתחנה טובה אתה עלול ליפול, כגון אחרי מתן תורה חטא העגל, גם אחרי תחנות רעות אתה יכול לעשות תשובה ואוז אתה מגיע עוד יותר גבוה כגון אחרי העגל שעשינו תשובה.

גם חיי הפרט הם מסע, אין דילוגים אין קפיצות אין תחבולות אין טריקים אלא הולכים בדרך. 

וגם חיי הנישואים זה מסע רק זה מסע בשניים, במקום מסע בודד זה מסע שנים יחד, המסע שניים יחד, אינו מבטל את המסע הבודד, כמו שדיברנו ביום ד', אתמול, אתה חייב לסמוך רק על עצמך, יש לך שני מסעות, מסע אישי ומסע משותף של הנישואים. שני מסעות. עבודה כפולה.

אבל על כל מסע אין דילוגים, במסע הזה יש תחילה ויש סוף, זה לא בודהיזם של אני חי עגולית, ואתה דורך במקום, ספר הכוזרי, למה אתה אומר שהעולם רק רע? יש אנשים במזרח הרחוק הם אומרים מיליונים? תשובה הם מושחתים, מה זה קשור מושחתים? אם במשך מיליונים שנה דורכים במקום הם מושחתים, אם חמשת אלפים שבע מאות מאדם הראשון זו התקדמות אדירה, הם אומרים זה עיגולים, מתקדמים וחוזרים אחורה מתקדמים וחוזרים אז בשביל מה לעבוד אם זה לא כווי, אם אין כיוון וסתם חוזרים? מיליונים ומיליארדים של שנים, כל שנה אחד מתלהב עושה איזה משהו וחוזר.

לא יש התחלה ויש סוף יש ירושלים יש א"י הגענו לא"י גם בא"י יש מסע, שופטים יהושוע שופטים מלאכים שלמה המלך בית המקדש, מסע, יש גם מסעות רעים גלות חורבן 2000 שנה, אך גם לגלות יש סוף , המסע הזה לא יודעים מראש מה מחכה לך, יש ספר כזה, שאתה לא יודע מה מחכה לך, יורים עליך מכיוונים לא צפויים זה הגמרא, לימוד גמרא זה מסע, אתה הולך בתמימות ופתאום מתקילים אותך בקושיות ופתאום מחליפים נושא וגם אותו מחליפים וחוזרים לנושא זה בלתי צפוי המסע הזה של הגמרא. א"א אולי לכתוב גמרא מסודרת אולי? לא, אפשר הכל רק זה לא יעזור לנו בחיים, כי החיים הם דומים לגמרא, הם מובילים אותך בשבילים מתפתלים שאתה לא יודע לאן אתה הולך, אב רהם אבינו זה מסע לך לך, לאן? אל הארץ אשר אראך, לאן זה? אני אראך! תתחיל ללכת, רח את בינך ולך לך בין ההרים אשר אומר אליך לאן? אומר אליך, לך, אברהם אבינו נסע מלך לך דרך עשרה ניסיונות עד הניסיו האחרון הכי עליון עקידת יצחק, כל החיים הם מסע, אבל שמא תשאל במסע הזה של פרשת מסעי של רשימת המסעות יש מסעות ויש תחנות שלא קרה שם כלום יש תחנות טובות ויש תחנות רעות ויש תחנות ריקות, לא נכון, גם התחנות הריקות גם בימים האפורים הם חלק, צריך להחזיק מעמד ולהמשיך הלאה, יש ימים אפורים לא הרגת ולא הצלת, אך גם בימים האלה הם חלק החיל כבר שומר ששמאות ששים וארבע ימים בעמדה ולא קרה כלום, תמשיך לשמור, גם הם תחנות, גם ללכת במדבר בלי כלום ולא קרה כלום זה תחנות, מי אמר שצריך לקרא? זה חוויות? לא חייב. מ"ב תחנות, כנגד שם בן מ"ב, הרבה שמות יש להקבה, שם בן ד' שם בן י"ב שם בן ע"ב שם בן מ"ב שם בן נ"ד, יש הרבה שמות, ה' אחד ושמו אחד, יש לו הרבה שמות. הרבה גילויים, אבל בתוך כל השמות, הוא אחד, כל התורה בעצם הם שמות של הקבה, שם בן מ"ב, אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה שבע פסוקים של שש מילים ר"ת שלהם זה שם בן מ"ב, זה שם של מידת הגבורה, את הגיבור ואנחנו צריכים ללכת בדרכי הד להיות גיבורים, עמ"י עזים שבאומות, ואנו אנשים הכי חזקים הכי גיבורים מכל אומות העולם, לפעמים גבורה אקטיבית מרד בר כוכבא, לפעמים גבורה פסיבית מסירות הנפש להרג על קידוש ה'.

נפל באותו הזמן, חודש אייר אבלות אשכנזים כי היו אז גזירות רעות מקהילות אשכנז זה מחריף את אבילות העומר ובאותו הזמן מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים לג בעומר ובר כוכבא, הגבורה האקטיבית והגבורה הפסיבית. רבש"ע גיבור הוא לא חלש, הנוצרים אל חלש, אל סמרטוט, אנחנו אל גדול, מוביל את העולם אל אחריתו הנאדרת בקודש, ואחנו הולכים בדרכי ה' גיבורים, גיבורים בצבא, גיבורים בבניין האומה, גיבורים בהרמת החברה, גיבורים בקדושה גיברוים במצוות אוזר ישקראל בגבורה, החגורה כשהוא חוגר חגורה, אוזר ישראל בגוברה, החגורה שמבדילה בין החלק העילאי לחלק הנמוך , צריך חלק עילאי צריך חלק תתאי, אך צריך לדעת שהם לא אותו הדבר , ארבעים ושתים תחנות במדבר ארבעים שנה הולכים במדבר, זה גבורה, גם ללכת במדבר בלי שקורה כלום זה גבורה, אתה לא יודע מראש מה מחכה לך, הקצין הישראלי הוא לומד בלת"ם, בלתי מתוכנן מראש, הקצין הישראלי הוא הקצין הכי טוב בעולם, בבלת"ם. זה חלק מההכשרה שלו, בלתי מתוכנן מראש, מצבארות אחרים מה שהוא למד הוא למד, מה שהוא לא למד הוא לא יודע, הקצין הישראלי הוא למד גם מה שהוא לא יודע הוא יל"ל יודע להסתדר לבד, הוא עצמאי חזק, הוא יצירתי, הוא יודע לעשות דברים שלא למד בקורס קצינים, הוא גיבור, ארבעים ושתים תחנות זה גבורה, ממשיכים מצליחים ממשיכים נכשלים ממשיכים, כל הזמן ממשיכים לא מתייאשים, לעולם לא מתייאשים, אמר המגיד ממזריטש היצה"ר יותר ממה שהוא רוצה להכשיל אותך בעבירה הוא רוצה לייאש אותך. הוא רוצה לייאש אותך שתאמר כ"כ ניסית כ"כ התאמצתי ונכשלתי, אני מפסיק להתאמץ, ועכשיו יצה"ר ניצח, שיגע אותך, בזוהמת היאוש. לא אנחנו כל הזמן ממשיכים גם אחרים התחנות הטובות מתאמצים הלאה, אחרי התחנו ת הרעות מתקנים, גם במדינה היו תחנות רעות.

היו תחנות רעות אך גם הם חלק מהחשבון צריך ללמוד מהתחנות הרעות, בדרך הקשה לימודים טובים מה לעשות.

"גם זו הייתה תחנה רעה, שיר המעלות, מה התחנה הרעה אמריקאים, האנגלים האמריקאים חזרו בהם, מההבטחה שנקים מדינה, אכזבה נוראה מה לומדים מזה? לומדים אל תסמוך על אף אחד, אל תסמוך על האמריקאים תזמוך על עצמך. תחנה קשה ממעמקים, פרשת אלטלנה, "שהתחנה המולאה נוראה הזאת שיהודים יורים על יהודים.

בלנתיבות ישראל חלק א מאמר אל משמר העם הישראלי: שהגאולה היא תחנות תחנות. "כי תחנות תחנות .. תחנות ומדרגות.. בחיוב ובשלילה בנועם ובמרירות בקוד שובחול ועליות וירידות שלצורך עליות, ומתוך כל אחת מהן גם בסבל לחץ ועכבת נסיגה.... אל מחוז חפצנו האלוקי, ויש גם כיוון.. של תחנות ומדרגות" כל תחנה צריך להבין איך רבש"ע דוחף אותנו קדימה.

שאלה: אך לצדיקים אין מנוחה כיצד יש סוף?

תשובה: מתחילים במצרים ואז מגיעים לארץ ואז מתחילים מסע חדש יהושוע שופטים שמואל מלכים ואז בית מקדש ואז מתחיל מסע חדש וכו תמיד יש מסע חדש, לכל מסע יש סוף ובסוף יש עוד מסע, עד אין סוף יש מסעות. עד אין סוף. כי האדם הוא יצור בהתהוות מתמדת, האדם הוא בהתהוות האומה היא בהתהוות העולם היא בהתהוות כל הזמן, ומשה רבינו הוא רושם את כל התחנות, את כל המסעות כלומר כל המסעות יש להם ערך אלוקי, גם הגלות מירוקים נוראים ואיומים בגלות זה מסעות, כל ההרפתקאות וכל הקשיים זה חלק מהחשבון, מסעות של האומה מסעות של הפרט, מסעות של הניסויים, ניסויים זה מסע, במסע יש ניסיונות, מלא ניסיונות, ניצחת בניסיון טוב, לא ניצחת תתקן זה ניסיון נוסף, איך אתה מגיב אחרי שניכשלת בניסיון, עושה תשובה או לא עושה תשובה, עושה תשובה הרווחת, לעומת הכישלון הקודם, רבש"ע ברא את העולם נמוך, אבל בצורה כשהוא יכול לעלות, כל הזמן לא לדרך על המקום, לא לחשוב שפתאום כל הבעיות תפתרנה בין רגע, לא נכון, אלא להחזיק בדרך, למשוך בדרך, נגיד שאול נמשך לנגיד, מזה נגיד? מלך, מדוע ניקרא נגיד? כי הוא מושך, קחו ומשחו נגיד הוא מושך את העם קדימה, לכן הוא ניקרא נגיד עד היום, מדוע אגדה ניקרת אגדה, כי היא מושכת אל הקודש העליון, המלך הוא כדי למשוך, אם הוא לא מושך, הוא הולך הביתה, שאול בהתחלה לא משך הוא הלך הביתה אח"כ הוא משך, לאט לאט משך ומשך את האומה ב"ה, מושך אחרים.

אך קודם אמרת לא לסמוך על אחרים. נכון הוא מושך ואתה צריך להסכים שימשוך, אם אתה לא מסכים הוא לא מושך, זה החלטה שלך, זה מבואר הרבה במהרל, אין לאדם שלימות שלימות זה אלוקי, האדם מתנועע אל השלמות בכחובפועל, דינמי, כלומר תנועתי, השקפה דינמית כוחית, של המהר"ל, מה שבכח הולך ויוצא אל הפועל באורח דינמי, ע"י תנועה, התנועה היא באה מרבשע, רבש"ע דוחף כל הזמן, השאלה היא אם אתה מסכים או לא מסכים, אך הוא דוחף, כל עשב יש מלאך שמכה אותו גדל גדל, אפילו כל עשב, ק"ו כל אדם מלאך דוחף אותו גדל, וגם לאומה גדל, האדם מחליט אם הוא רוצה לגדול או לאטו את אוזניו לקול הפלאי שאומר לו גדל, רבש"ע לא עזב אותנו, רוח אלוקים מרחפת על פני המים, מרחף ודוחף ודוחק, האדם יש לו בחירה חופשית אם לשתף פעולה או לסרב ולמשוך לכיוון ההפוך ולא לעשות שום דבר האדם לא לבד, רבש"ע דוחף כל הזמן, מבפנים, מהנשמה, נישמת הפרט ונישמת האומה,

אלה מסעי מסעות אדירים מופלאים שאין להם אח ורע בכל ההסטוריה האנושית, כל המסעות האלה במדבר, הגדול והנורא, מי יציאת מצרים עד שמגיעים לארץ, לא יאמן, הסיפור הזה, זה מסע, של העם הגיבור הוא יוצא למסע כגיבור ותוך כדי המסע הוא נעשה יותר ויותר גיבור וגם הפרט חיי הפרט הם מסע, לעולם אין הקבה מציב אותו בפני תחנה בלתי אפשרית הוא מחליט מה הוא עושה התחנה הלא טובה שהאמריקאים שיקרו, למדנו שהם שקרנים ואנו יודעים שא"א לסמוך עליהם, תחנה לא טובה אלטלנה, תחנה של שינאה, לדעת שזה יכול לקרות שנאה יכולה לפרוץ, סה"כ צריך לשמור על אהבת ישראל יש אהבת ישראל אך אסור לשכוח שנאה יכולה לפרוץ כאשר ירו מהחוף על הספיה מנחם בגין עלה מאחד לשני ואמר לא להחזיר אש, ויש אומרים שזה לא היה הוא אלא משהו אחר, מה זה משנה, מישהו אמר ולא החזירו אש והצילו ממלחמת אזרחים. אמר בגין אבל אם הוא לא עמד על הספינה אך בהזדמנויות אחרים כן אמר, אני רוצה שיזכרו ממני תמשהו אחד, הכי חשוב שעשיתי בחיים, מנעתי מלחמת אזרחים.

אומר הרצי"ה במאמר לפתוח מחסני חירום של אהבת ישראל, מאז יש קו אין מלחמת אזרחים בתוכינו, לעולם לא אין מלחמת אחים. דרך שלילית, בדרך השלילה לימוד לעילא ולעילא מלחמת אחרים לעולם לא. מלחמת תרבות זה משהו אחר, כך לומדים, הכל זה לימודים שרבשע מביא אותם. שם בן מ"ב הגבורה האלוהית, רבש"ע הוא חזק הוא גיבור והוא מקדם ומקדם ומקדם, הוא לא עזב, גם בגלות מסע נורא, של אלפיים שנה ולבסוף הקץ המגולה הגאולה הישנה.

עברנו את המסע הזה, אדם הוא לומד תורה, הוא לומד גבורה מרבש"ע, אתה גיבור, הוא לומד תורה שניתנה ע"י הגבורה, התורה ספר של גיבורים, מעשה בהורים באו אל החכם אמרו הבין שלנו הוא חלש, לא גיבור הוא נישבר מכל קושי, הוא במשבר על כל פיפס, אמר החכם ילמד אומנויות לחימה גבורת הגוף ומתוך כך גבורת הנפש, תשאירו אותו אצלי שלושה חודשים אני ילמד אותו אומנויות לחימה, מגיעים אחרי שלושה חודשים ההורים סבתא סבא והילד החכם סיני עם חליפה לבנה, וחגורה שחורה מולו בחור עם חגורה צהובה מתקרבים אחד לשני המורה תופס אותו וזורק אותו לריצפה הוא קם שוב פעם מוריד אותו שובר אותו הוא קם שוב הוא קם חמישים פעם כל פעם שמפילים אותו הוא קם ההורים מזועזעים אומרים אמרת שתעשה ממנו גיבור הוא סמרטוט הפלת אותו חמישים פעם, אמר להם איבדתם את העיקר הוא קם חמישים ואחד פעם, מה חשבתם שהוא למד שלוש חודשים ואני חמישים שנה והוא ינצח אותי?

הוא למד הוא גיבור הוא קם כל פעם למרות שהוא יודע שנאי אפילו אותו, נפלתי וקמתי, אחרי מלחמת ששת הימים, היה כנס באוניברסיטה המוסלמית הגדולה באולם, כנס באוניברסיטת אלעזר לדון במשמעות התיאולוגית של מדינת ישראל- מסקנה מדינת ישראל קמה בשביל להיעלם. יישר כוח.

שלושה כרכים, בין ההרצאות פרופסור אחד מוסלמי אומר, כולם אומרים עם ישראל הוא עולם מושחט מקולקל כלב האנושות, אך הפרופסור הזה מחוכם אומר הם מושחט מחוכם כמו שכתוב בתורה חטא העגל חטא המרגלים חטא המתאוננים חטא בנות מדיין, הם מודים הנחתום מעיד על עיסתו מלא נפילות וחטאים, רעיון מבריק, תשובה, אבל שכחת את העיקר, שהתורה לא מסתיימת אחרי החטא, שלא שאדם קורא בתורה ויש קלף קרוע, לא ממשיכים ומתקנים, הוא החמיץ את העיקר הפרופסור הזה, אנחנו אמרנו שאנו לא נכשלים? אנו נכשלים וקמים וממשיכים, אמר תלמיד לרב, א"ין לי כבר כח ללמוד גמרא זה מסובך לא מבינים כלום מסתבך ומסתבך, אותו סוגיא שבוע ואני מסתבך, אמר לו רבו, עיין תוס שם, עיין תוס שם. בא אחרי שלושה חודשים עייני שם ושם בתוס' וזה לא קשור לסוגיא ,ה תוס מקשה קושיא אפילו לא עונה, אמר לו רבו התוס' מקשה קושיא ולא עונה ואחכ יש עוד תוס', הו אלא התאבד אז הוא לא ענה ואז יש עוד תוס, אז מה אם נפלתי, קום.

פעם היה קרב במלחמת האזרחים של ארהב, שבע מאות אלף הרוגים, היה קרב קשה כוחות הדרום ספגו אבידות נוראות חזרו מהתבוסה עם עשרות אלפים מאות אלפי פצועים, חוזרים שבורים מרוצצים, על סלע גבוה חיכה להם המפקד שלהם, הגנרל רוברט לי LEE אמר נפלנו זה בגללי זה גיבור זה, הוא אמר זה בגללי, זה לא היה בגללו אך כך הוא אמר, ובזה הפיח רוח גבורה, למה? כי הוא איש אמת, הוא מודה. פעם הבאה ננצח, כוחות הדרום היו הרבה יותר אמיצים מכוחות הצפון היו יותר אמיצים אך נפלו כי כוחות הצפון היו רכבות, צפון ארהב אמון רכבות היו מעמיסים את כולם על פסי רכבת ושוברים מקום מקום ונוסעים למקום אחר ומכים שוב ושוב בהפתעה ומהירות, לדרום היו רק סוסים, לא בגבורת הסוס יחפץ, אלא בגבורת הרכבת. זה בזכות הרכבת, אך באמת שיש לנו בעיות אחרות מלבד מלחמת ארהב, העיקר הגנרל לי היה גיבור, עמד על הסלע זקוף גיבור חזק. שילכו כולם לעזאזל.

במלחמת יום הכיפורים אבדות הרוגים יאוש בלאגן נורא, אחד התלמידים של מרכזה רב חברים נהגו ונפלו בא לרצי"ה הסתכל עליו, והוא ישב זקוף מלא עוז וגבורה, גמרנו, התנדפו לו כל השאלות, נגמרו כל השאלות, היה תלמיד אחר שסיפר לו פה נהרגו אנשים, אמר לו שני מילים , אנו ממשיכים. מלחמת עולם השניה הגרמנים כבשו כל צרפת, לא נעים, הגנרל זה גול מצא מחסה באנגליה ואמר הפסדנו את הקרב לא הפסדנו את המלחמה, ובסוף חיסלו את הגרמנים. היום ארוך ביותר, חמשת אלפים ספינות אמריקאיות ואנגליות נחתו על צפון צרפת אך הגרמנים בנו ביצורים אדירים חומות גבוהות ומלמעלה יורים ומחסלים, א"א לזוז מילימטר, הוא מסתובב שם איש שמן עם סיגר, צרציל, קדינה קדימה קדימה לא להתייאש, קדימה קדימה ובסוף בעלות הברית ניצחו וצרצי'ל היה אדם דיכאוני, יש מחלה כזאת, דיכאון, עכשיו יש תרופות קצת, אז לא היו תרופות הוא היה דיכאוני אז מה אם הוא היה דיכאוני, מה בגללשאתה דיכאוני אתה צריך להיות בדיכאון?

צריך להתגבר, הוא התגבר על הדיכאון הוא לא היה איש פוליטי מבריק רק בגיל מבוגר מאוד הגיע למה שהגיע, גם לינקולן רק בגיל מבוגר, בהתחלה היה רק עורך דין, ואחכ נהפך גדול הנשיאים או מגדוליהם. וצרציל היה בדיכאון כשגמר את הקריירה הפוליטית צייר כדי להתגבר על הדיכאון, אומרים שהיה איש חייכן, הוא היה שמן שמח, אך עם סיגר, אך הוא היה דיכאוני והתגבר והיה שמח.

פעם בכנסת נימנם מאחורה אמרו מי צריך את הזקן הסנילי הזה? אמר גם חרש. פעם אית חברת כנסת אמרה לו אם הייתי אשתך הייתי נותנת לך רעל, אמר לה אם הייתי בעלך הייתי שותה את הרעל, והאדם הזה היה דיכאוני. הצבא , חיל האויר הגרמני כמעט חיסל כל אנגילה וכל אנגליה היה בדיכאון חוץ ממנו הוא גם ככה היה בדיכאון, כי חיל האויר הגרמני היה יותר חזק מהמטוסים האנגלים, חיסלו את כל חיל האויר ואז עשו כל קורס הטייס מהיר תוך שלושה חודשים, עשו חשבון שמטוס אנגלי מחזיק באויר 20 שעות והם עשו מטוסים חד פעמיים לארבעים שעות, זה דבר שהגרמנים לא עשו, צרציל אמר נעשה מטוסים חדשים, כל מי שיש לו אלומיניום בבית יביא, כולם הביאו דבירם קומקומים וכו' זה בלוף זה לא עוזר אך כך הם הרגישו שהם עוזרים. היה להם נס היה להם איש מדע גאוני, "חנון" גילה את המכ"ם כל פעם שהגיעו מטוסים גרמנים נכנסו למקלטים הרישה מדע החנון, גם לנו יש אנשי מדע חנונים, זה נקרא בינישים, הם מצילים את האומה, אתה לא חייב להיות חנון, אתה יכול להיות רגיל.

==
































==