שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת לך לך: אשה יפה מראה את

[עריכה: יוסף אברמסון]

"ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרה אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" ( יב יא).

רש"י: "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם. ועכשיו הכיר בה על ידי מעשה" (ב"ב טז א).

מה הכוונה "מעשה"? שהמצרים הסתכלו והתלחשו שהיא יפה.

מה זאת אומרת שעד עכשיו לא הכיר שהיא יפה?! בגמ' שם לגבי אברהם אבינו מסופר שאפילו על אשתו לא הסתכל. כמובן שעל אישה אחרת אסור להסתכל, אבל איך אפשר להתחתן בלי להסתכל על אישתו?

הסבר: אברהם אבינו הסתכל במבט אחר לגמרי. במבט שלו היופי החיצוני אינו מעניין, הוא מסתכל רק על היופי הפנימי.

כפי שמוסבר בגמרא (כתובות יז א): כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה. אמרו (שאלו) בית שמאי לבית הלל אם היתה חיגרת או סומא (אסור לומר כך שהרי כתוב:) מדבר שקר תרחק!

אמרו (הסבירו) להם בית הלל לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.

מסביר המהר"ל בנתיב האמת כי יופי הוא דבר יחסי, סובייקטיבי וזה האמת. במלים פשוטות לא בגלל שהיא יפה הוא אוהב אותה. אלא בגלל שהוא אוהב אותה היא יפה. מאהבתו היא מקבלת יופי נפלא.

זו הייתה מדרגתו של אברהם אבינו. הרמב"ם במורה נבוכים מתפעל מכך שאברהם אבינו לא הסתכל באשתו בעיניים כפי שהמצרים הסתכלו. אלא בעיניים פנימיות.

אמנם כשהגיעו למצרים, הוא הסתכל עליה כמו שהמצרים מסתכלים, בצורה חיצונית, ואז גילה שגם לפי קנה המידה הנהוג במצרים היא יפה.

• פורסם בשאילת שלמה 360