שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת כי תבוא: השואה והחזרה לארצנו (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "בפרשתנו קללות איומות ונוראות ולצעירנו ספגנו את כולם בגלות. שמא תאמרו "לא"! בשואה היה יותר...")
 
 
שורה 2: שורה 2:
  
 
יחד עם זאת אנחנו יכולים להשתמש במשל להבנת מקצת הענין: יש ילד שהוא משחק ביער. אמו אומרת לו לחזור הביתה, אך הלה נשאר. אומרת לו שוב: "בא הביתה עוד מעט לילה", אך הוא ממשיך לשחק. "הלילה כמעט מגיע, יש חיות טרף, רואים את עיניהם הנוצצות" והוא לא בא. אז היא לוקחת אותו בכוח. רצה מהר האם עם בנה הביתה והוא נתקל בסלעים, חוטף מכות, נפצע ומגיע הביתה מרוסק לגמרי אבל  - הוא בבית. ככה אנחנו היינו תקועים בגלות. לצערינו, התרגלנו והתאהבנו. אז רבש"ע לקח אותנו בכוח והביא אותנו לארצנו. הגענו מאוד מאוד פצועים אבל אנחנו פה בע"ה וכן נמשיך.
 
יחד עם זאת אנחנו יכולים להשתמש במשל להבנת מקצת הענין: יש ילד שהוא משחק ביער. אמו אומרת לו לחזור הביתה, אך הלה נשאר. אומרת לו שוב: "בא הביתה עוד מעט לילה", אך הוא ממשיך לשחק. "הלילה כמעט מגיע, יש חיות טרף, רואים את עיניהם הנוצצות" והוא לא בא. אז היא לוקחת אותו בכוח. רצה מהר האם עם בנה הביתה והוא נתקל בסלעים, חוטף מכות, נפצע ומגיע הביתה מרוסק לגמרי אבל  - הוא בבית. ככה אנחנו היינו תקועים בגלות. לצערינו, התרגלנו והתאהבנו. אז רבש"ע לקח אותנו בכוח והביא אותנו לארצנו. הגענו מאוד מאוד פצועים אבל אנחנו פה בע"ה וכן נמשיך.
 +
 +
* פורסם בשאילת שלמה 616
  
 
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: פרשת כי תבוא (מאמרים)]]
 
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: פרשת כי תבוא (מאמרים)]]

גרסה אחרונה מ־21:12, 28 בספטמבר 2019

בפרשתנו קללות איומות ונוראות ולצעירנו ספגנו את כולם בגלות. שמא תאמרו "לא"! בשואה היה יותר גרוע מכל מה שכתוב! אלא שגם זה כתוב. כי נאמר בפרשתינו: "וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת" (דברים כח סא). דברים כל כך נוראיים שאין מלים לתאר אותם. אנחנו באמת לא מבינים מדוע היתה השואה. לפעמים רש"י אומר בפירושו על התורה "לא ידעתי פירושו". כך גם בשואה אין אנו יודעים.

יחד עם זאת אנחנו יכולים להשתמש במשל להבנת מקצת הענין: יש ילד שהוא משחק ביער. אמו אומרת לו לחזור הביתה, אך הלה נשאר. אומרת לו שוב: "בא הביתה עוד מעט לילה", אך הוא ממשיך לשחק. "הלילה כמעט מגיע, יש חיות טרף, רואים את עיניהם הנוצצות" והוא לא בא. אז היא לוקחת אותו בכוח. רצה מהר האם עם בנה הביתה והוא נתקל בסלעים, חוטף מכות, נפצע ומגיע הביתה מרוסק לגמרי אבל - הוא בבית. ככה אנחנו היינו תקועים בגלות. לצערינו, התרגלנו והתאהבנו. אז רבש"ע לקח אותנו בכוח והביא אותנו לארצנו. הגענו מאוד מאוד פצועים אבל אנחנו פה בע"ה וכן נמשיך.

  • פורסם בשאילת שלמה 616