שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פרשת וישב - מניעת קנאה בין הבנים

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת וישב: מניעת קנאה בין הבנים

http://video.maale.org.il/index.php/ser/show?vidid=135888 [עריכה: יוסף אברמסון]


על יעקב אבינו נאמר "ועשה לו כתנת פסים" (בראשית לז ג). אומרים חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י ב). לא נדון כאן איך זה יכול להיות כי נתקנאו על דבר כזה. (יעויין בחתם סופר).

לגופו של ענין יש להיזהר לא לעורר קנאה בין הבנים. אבל יש לשאול כיצד אפשר הדבר. הרי באופן טבעי אם אחד מקבל חוג פסנתר ואחד חוג חלילית החוג הראשון יותר יקר! ואם אחד חולה יושבים על ידו ואם הוא קטן האמא מניקה והגדול מקנא בקטן.

אלא קודם כל בראש ההורה צריך שכולם יהיו אותו דבר. זה לא קל אבל הילד מרגיש את מה שיש בראש. גם אם יש ילד המתנהג יפה ויש שלא - אין זה מחייב שיאהב אחד יותר. כי אין לדון את חברך עד שתגיע למקומו, ועוד יותר לבנך שלעולם לא תגיע אליו. יש לו קשיים ואתה לא יודע עליהם.

שנית, צריך לדבר איתו. זה טבעי שיקנא הגדול בקטן. כי באופן טבעי עסוקים עם הקטנים יותר מהגדולים. אין ברירה. אלא צריך לעזור לגדול להרגיש נפלא שהוא גדול. למשל: "אתה תעזור לי לתקן את השולחן עם פטיש ואיזמל. האם גם מאחיך הקטן אבקש? לא, זה רק לגדולים". זה נחמד להיות גדול, כל אחד לפי מדריגתו.

שלישית, מובא בס' מסילת ישרים פ' מדת הקנאה (פ' יא) כי הפתרון הוא לדעת ש"אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא לח ב). כל אחד מקבל בדיוק את מה שהוא צריך. כמובן זה כולל רעיונות עמוקים ואי אפשר לדבר בלשון הזה לילדים קטנים וגם לא לכל הגדולים. מכל מקום זה כלל גדול מאוד. גם חשוב שההורים לא יקנאו במיוחד כי בכך תהיה להם השפעה נכונה בחינוך ילדיהם.

נלקח משאילת שלמה 418