שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת ויקהל-פקודי: מעלתן של המראות הצובאות

[עריכה: יוסף אברמסון]

בסוף פרשת ויקהל רש"י מאריך מאוד על הפסוק של המראות הצובאות (לח ח). אם רש"י מאריך שלא כדרכו סימן שרואה כאן עקרון חשוב. המראות הצובאות הן מראות שבנות ישראל היו מתקשטות בהן במצרים. כשהביאום לנדבת המשכן משה רבינו דחאן. כי זה ליופי ואינו דבר חשוב וקדוש שצריך לנדב למשכן. אלא רבש"ע אמר למשה רבינו שיקבל. כי ע"י המראות האלו העמידו נשות ישראל צבאות של ששים רבוא אשר מכאן שמן: "המראות הצובאות". כי היה דכאון גדול וקושי גדול והנשים היו מתנאות מול הראי עם בעליהן ומחזקות אותם ומזה נולדו כל עם ישראל.

לכן נקראו בשם הנשים ה"צדקניות" של מצרים (סוטה יא ב). שלא הצטיינו במה שמכונה "הגבורה החד פעמית", מעשה גדול אחד של גבורה. אלא במה שנקרא "הגבורה המתמדת" במשך עשרות שנים, שמונים שנה, להחזיק מעמד בתנאים קשים, להשרות אוירה טובה בבית ובזכות זאת להחזיק מעמד.

• פורסם בשאילת שלמה 379