שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת ויצא – להסתפק במועט

[עריכה: יוסף אברמסון]

מעשה בגמ' על אחד גר צדק ששאל את רבו מה זאת אומרת "אוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י יח). זה כל האהבה? לחם ושמלה ולא יותר מזה?! אמר לו אל תזלזל . כי כתוב בפ' ויצא (כח כ) "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש". זה מה שיעקב אבינו מתפלל. אם כן זהו דבר גדול לחם לאכול ובגד ללבוש! יש אנשים על פני כדור הארץ שגם את זה אין להם. יש כמיליארד אנשים שאין להם לחם לאכול. ומתים בכל יום כעשרים וחמישה אלף ילדים! אז על האדם להיות שמח במה שיש.

לא אמרתי שזה מספיק. אלא כמו שאומר רבינו הרב צבי יהודה זצ"ל: "לא לזלזל במה שיש ולא להשלים עם מה שיש". בודאי לחתור ליותר אך לא מתוך זלזול במה שיש. גם מה שכתוב כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' אשריך וטוב לך בעוה"ז ובעוה"ב (אבות ו ד). בעולם הבא אני מבין. אך כיצד ניתן לומר אשריך בעוה"ז? מסביר רבי נחמן כן. כי אם לאדם דרישות גדולות שאינם ברי השגה אז הוא תמיד יהיה עצוב ומתוסכל. אבל אם הוא רוצה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכדו' - אותם יש תמיד. לכן הוא מאושר בעוה"ז. ואם יש יותר הוא עוד יותר מאושר.

יה"ר ושנזכה לדעת להסתפק במועט!

• פורסם בשאילת שלמה 305