שיעורי הרב שלמה אבינר

"הקהל את העם האנשים הנשים והטף" (דברים לא יב). רש"י מביא בשם חז"ל (חגיגה ג א) "אנשים באים ללמוד נשים לשמוע". מה ההבדל? הרי כדי ללמוד צריך לשמוע וכדי לשמוע צריך ללמוד. אלא יש הבדל בין הלימוד של האיש לזו של האשה. הלימוד של האיש הוא אקטיבי, קושיות, תירוצים, עמלה של תורה. הלימוד של האשה זה לשמוע. כמו שהרב קוק כותב בסידורו עולת ראיה על הברכה "שלא עשני אשה". תכונת האיש היא הפעיליות ושל האשה לשמוע, לקלוט ולהתמלא. כמובן האשה גם צריכה ללמוד אבל העיקר זה להתמלא. גם האיש צריך להתמלא אבל העיקר הוא עצם הלימוד שעל ידו יתמלא.

"הטף" זה קטנים מאוד. חז"ל, שם, שואלים "הטף למה באין"? הרי הוא לא יודע לא ללמוד ולא לשמוע. אלא "כדי ליתן שכר למביאיהן". אך על מה יש לו שכר אם הקטן לא לומד כלום? אלא הוא לומד גם אם הוא לא מבין. הוא נמצא במעמד חשוב בו המלך מלמד תורה לאומה. הוא קולט שהתורה זה החשוב ביותר.

אגב שם בגמרא התוספות אומרים כי מכאן נהגו להביא ילדים לביהכנ"ס (ד"ה כדי). כמובן לא ילד בגיל חינוך, כי ילד כזה בודאי צריך לבוא. אלא ילד קטן קטן. יש להביאו כי אוזניו קולטות דברי תורה. כמובן בתנאי שלא יפריע וכו'.

כשחכמים אמרו זאת לרבי יהושע בן חנניה אמר "מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני"? יש מפרשים האומרים כי זה בגלל שריב"ז היה מונה שבחם של תלמידיו. ועל רבי יהושע אמר אשרי אמו יולדתו. מדוע זה מעלה? מפרשים כי כשהיה קטן היתה אמו מביאה את עריסתו לביהמ"ד כדי שאוזניו יקלטו דברי תורה. אמר רבי יהושע הדרוש של מרגלית טובה זה אני. עכשיו מבינים מדוע שווה להביא ילדים קטנים לבית הכנסת. גם מבינים כי שווה להביא גם את העריסה לבית המדרש.

האיש לומד ומתוך כך מתמלא ביראת ד'. לעומת זאת לגבי הילדים כתוב ישירות "ולמדו ליראה את ד' " (שם, יג). אצל האיש כתוב "ולמען ילמדו ויראו את ד' " (שם, יב). מתוך הלימוד יש יראת ד'. ואילו לגבי הילדים כתוב " ולמדו ליראה את ד' ". מתוך המעמד הזה הוא לומד ומתמלא ביראת ד'.

• פורסם בשאילת שלמה 406