שיעורי הרב שלמה אבינר

בפרשתנו נאמר על יעקב אבינו לגבי בנו בנימין: "ונפשו קשורה בנפשו" (מד ל). זה הקשר הנורמלי, הבריא והאמיתי בין ההורים לילדים. אבל בצד השני זה לא תמיד כך: "בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיהו א ב). לפעמים ההורים מתאכזבים מאוד. אבל מה נעשה, זה לא סימטרי. האבא והאמא צריכים להיות מאוד מאוד שמחים שיש להם ילדים כי בזה הם נצחיים. האדם נולד ואח"כ הוא מת. אמנם נשמתו נצחית אבל בעולם הזה הוא ממשיך לזרום בתוך הצאצאים שלו, בגנים, בכרומוזומים, בחינוך שלו ובאופי שלו. לכן זו זכות גדולה שיש לאדם ילדים. הוא יכול להשפיע עליהם ולחנכם. משהו ממנו מושקע בהם ומשהו מנפשו נמצא בהם. "נפשו קשורה בנפשו". אבל זה לא אומר שהם הרכוש שלו וחייבים לעשות את כל מה שאומר. אם כי לפעמים זה גורם צער. אלא למרות הצער הזה הוא צריך לזכור את הזכות הגדולה שד' נתן לו ולאשתו צאצאים "ונפשו קשורה בנפשו".

• פורסם בשאילת שלמה 525