שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת דברים: ביקורת כן – להעליב לא

[עריכה: יוסף אברמסון]

אמנם עתה עת מלחמה אבל בין איש לאשתו צריך להיות שלם. בתחילת הפרשה יש רשימה של שמות מקומות. אומר רש"י "לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן. לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז מפני כבודן של ישראל" (דברים א א). כאשר מוכיחים צריך לעשות זאת בלי לפגוע. זה נכון בין אדם לחבירו ק"ו בין איש לאשתו.

"תוכחה" או במלים אחרות "ביקורת" בודאי צריך להיות בין איש לאשתו. לפעמים זה בלתי אפשרי. כי כל אחד מתבצר בתוך שלו ושותק. אבל זה לא האידיאל. האידיאל הוא שניתן לערוך ביקורת. לבקר כן אבל בלי להעליב. כנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". איזה חטא? שאתה מעליב אותו. לא עושים מצוה , תוכחה, ע"י עבירה, להעליב. ק"ו בין איש לאשתו שאסור להעליב. למה ק"ו? כי אם בן אדם זר מעליב אותך תאמר "בסדר, אסתדר בלעדיו". אבל בין בני הזוג אינו כך. כי אין לך מקום מבטחים. אין לך איפה לחיות בשקט ואתה לא יכול לסמוך עליו. לכן להעליב בין בני הזוג הוא יותר חמור!

צריך להוכיח בלי להעליב. איך עושים זאת? זה לא קל. אמרו חכמים בגמרא (ערכין טז ב) כי אין בדור שלהם מי שיודע להוכיח לכן מה נאמר אנו בדור שלנו?! מה נעשה? דבר ראשון יש להקדים ולומר לבן הזוג האם אתה מעוניין לדבר על הנושא. כמו שנהוג באמריקה Do you want to talk about it. שנית, יש להוכיח בעדינות. כל אחד לפי עניינו. האמת זה נושא ארוך אבל יש קיצור דרך "חיוג מקוצר". מה שאתה לא רוצה שאחרים יעשו לך אל תעשה להם. אם אתה צריך להוכיח את בן הזוג חשוב איך היית רוצה שבן הזוג יוכיח אותך.

• פורסם בשאילת שלמה 348