שיעורי הרב שלמה אבינר

חומש דברים. בו ישנה חזרה על התורה. הסביר הרמב"ן שזה כך בגלל עמידתנו לקראת הכניסה לא"י. וקודם לא ידענו? בראשית שמות ויקרא במדבר- זה לא בשביל א"י? תשובה: התורה היא מעל הזמן ומעל המקום. התורה היא לפני העולם ואחרי העולם ומעל העולם. היא לא רק בשביל א"י. גם על הירח צריך לקיים מצוות. ספר של הרב כשר- האדם על הירח. יש שאלות איך מקיימים שם מצוות, אבל זה פרטים. אבל התורה היא לא קשורה למקום מסוים או לזמן מסוים. היא מעל העולם, ולא רק א"י. משה רבינו אפילו לא נכנס לארץ, משום שגם הוא מעל העולם ולפני ואחרי הזמן. אבל התורה שהיא מעל המקום והזמן- יש לה עניין מיוחד בא"י. "אלה הדברים".

עד כדי כך שהיה צורך ללמד אותנו שגם בחו"ל צריך לקיים מצוות. כמו שכתוב "והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם ואם לא ואבדתם מהרה" ובכל זאת צריך לקיים מצוות. היינו חושבים שלא. כי לא היינו חושבים שלא- אז בשביל מה אני צריך את החידוש הזה?! ורש"י במקום מסביר את זה על החזרה במצוות מזוזה. וכשגלינו אחר חורבן בית ראשון- ירמיהו היה צריך לומר שצריך לקיים מצוות בחו"ל. שלא התבטלו רק המצוות התלויות בארץ אלא כולם.

ולכן היה צריך לחדש להם שמקיימים גם בחו"ל. הפילוסוף שפינוזה פסק שצריך לקיים מצוות רק בא"י. מזל שהחרימו אותו לפני כן. הוא גם היה עם הארץ. הוא התרשם שכל התורה זה א"י, שכל המצוות זה חוקה מדינית. כלומר, בכל מדינה יש חוקה, חוקים. ושהמצוות זה החוקים של מדינת ישראל. כמובן הוא טעה. אנחנו מבינים למה הוא טעה. הוא בכלל חשב שהתורה זה לא אמונה, זה רק מצוות. שהתורה היא לא תורה מן השמיים, אלא התורה זה חוקה מן השמיים.

שמא תאמרו- מה אכפת לנו משטויות שאמר? אגב, צעירים שאמרו שטויות- היו ויהיו, אבל אצלו הקהילה הרגישה שיש פה משהו שעובר גבולות ולכן החרימו אותו. וזה היה נס גדול. שהוא היה בחוץ וכתב בלטינית ואף אחד לא הבין. וזה מובא בדעת אלוקים. הוא השפיע על רבנים יהודים. השפיע על הרב מנדלסון, וכן עוד רבנים מרבני גרמניה. וכך יש היום עוד רבנים שאומרים שהתורה זה לא אמונה אלא רק מצוות. עוד נזק שעשה- הגויים הפסיקו לקרוא את המורה נבוכים. עד אז הפילוסופים הגויים קראו את המורה נבוכים וזה יישר להם את השכל, ומשעה שאמר להם זה שאין בזה תורה- הפסיקו לקוראו.

מה שהרמב"ן אומר צריך להוכיח. מה להוכיח? שספר דברים זה התורה לקראת א"י. בוודאי שאנחנו עומדים להכנס אבל צריך להוכיח זאת.

הוכחה א': "..אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי...." מה אכפת לי אם זה אחרי הכותו או לפני הכותו? מה זה קשור?! אלא שלגור בארץ זה יפה מאוד, אבל יש פה אוייבים. אז אולי נשאר בחו"ל? כלומר, לא להתחיל לדבר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ולכן אסור לגור ביהודה ושומרון, נגד סיחון ועוג התגברנו- אז גם עכשיו נתגבר.

"...ביאר את התורה הזאת לאמר" כאן משה רבינו מפרש את התורה. ומי יודע לפרש את התורה יותר טוב ממשה רבינו. אז זה משה או ה'? אז כבר הסברנו שזה ה' דרך משה. "פנו וסעו לכם ובאו... עד הנהר הגדול נהר פרט". אם כן, מפורש "ה' דיבר אלינו בחורב רב לכם שבת בהר הזה" ה' שנתן לנו את התורה בהר סיני אמר לנו שהתורה זה לא בשביל הר סיני. אלא עיקר התורה היא בא"י. ולכן "פנו וסעו לכם... ראה נתתי לפניכם את הארץ.." צריך לרשת את הארץ ולכובשה. אבל ה' הבטיח לנו אותה? זה הקושיה החרדית. שצריך ביטחון בה'. תירוץ 1: הפסוק אומר "אשר נשבע..." וצריך לכבוש! תירוץ 2. כיוון שה' נשבע לנו ונתן לנו אז אפשר לכבוש. המתנה האלוקית אומרת לנו שאם נכבוש אז נצליח. אז צריך לצאת עכשיו למלחמה. זה ביאור התורה. ביאור התורה הוא בארץ. מקודם היה ביאור אחר, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. אבל הפירוש העיקרי הוא זה שנאמר פה בארץ.

השאלה היא כזאת. "ה' דיבר אלינו בחורב" שביטוי התורה זה בא"י. ואיפה זה כתוב? לא צריך לומר זאת, זה פשיטא, רואים שכל התורה זה בא"י. זה כתוב בפסוק אבל זה לא מבואר בפסוק. איך קוראים לזה לבאר? זה התורה שבע"פ. שהיא מבארת את התורה שבכתב. אבל, יש קושיה. בפרשת בהעלותך כתוב שעברנו מחורב ואומר הרמב"ן בשם חז"ל "כתינוק הבורח מבית הספר". לכן הלכנו מחורב. אז זה לא בסדר. ופה הוא אומר- דיי להיות בחורב וצריך ללכת. אז זה טוב להיות בחורב או לא? פה מבריחים אותנו ושם מאשימים אותנו בזה?

תשובה: זה נכון. שני הדברים נכונים. אנחנו לא רצינו להיות בחורב. לא כ"כ רצינו לקבל מצוות, כי קיבלנו מספיק. זה לא בסדר שברחנו. אבל האמת היא שלא צריך להישאר שם יותר מידי. זאת האמת האלוקית. אע"פ שברחנו מחורב לא כדי לעלות לא"י. אלא כתינוק הבורח מבית הספר. עשינו דבר נכון אבל לא ממניעים נכונים ואמיתיים. הרמב"ן אומר שספר דברים הוא ספר של א"י. יש דברים בספר דברים שלא כתובים ב4 החומשים. וצריך להוכיח למה הם ארץ ישראלים?. ועוד יותר קשה- יש דברים שכתובים פעמיים וצריך להוכיח למה הם כלל עולמיים כשהם מופיעים ב4 החומשים, והם ארץ ישראלים שמופיעים בחומש דברים? וזו העבודה שלכם לבין הזמנים... איך המתווסף והחוזר בספר דברים הוא מיוחד בא"י?

מה שהלכנו מהר חורב- זה בגלל שברחנו, זה לא טוב, אלא פורענות שברחנו משם. ופתאום אצלנו אנו מגלים שזה ה' שציווה שנלך מהר חורב. שכתוב מעניין של ההיסתוריה.

זה נכון שברחנו מבית הספר ולא רצינו תורה. אבל באמת זה רצון ה' שלא נשאר בהר חורב ושנכנס לארץ. כלומר, מה שכתוב פה זה המניע הפנימי שלא היינו מודעים לו. איפה זה כתוב כל זה? שיש מניע פנימי ומניע חיצוני. זה כתוב בספר אורות. מה שעמ"י חוזר לארצו- זה תשוקה אלוקית עליונה. אבל לא אומרים את זה?! אז מה אם לא אומרים? זה טוב מאוד שזזים מהר חורב, אע"פ שהמניע לא טוב. שיבת ציון התחילה בגלל מה שקיבלנו מכות מהגויים. זה בגלוי, ובסמוי זה בגלל שאנו מאוהבים באץ הזאת. ואיפה זה כתוב? במאמר על הפרק של הרצי"ה.

זה רבש"ע שרוצה שנהייה בארץ, כי עיקר התורה בארץ. הוא מביא אותנו לארץ בשביל התורה. בשביל התורה הוא מרחיק אותנו מן הר חורב, ואנחנו התרחקנו מהר חורב כי לא רצינו את התורה. הקב"ה רוכב על גבי הרצון שלנו להתרחק מהתורה בשביל להביא אותנו לא"י. החרדים אומרים שהציונים מקימים את הארץ כדי להחריב את התורה. אבל האמת היא שרק פה התורה מתקיימת, ושם הכל נופל. לפעמים הקב"ה רוכב על מניעים הפוכים. איפה אנחנו מוצאים את הפעולה הזאת? באומנויות לחימה, בה משתמשים בכוח של האויב נגדו.

דוגמא- ויגזול את החנית מיד המצרי ועם החנית הזאת הרג את המצרי.

עוד דוגמא- הקב"ה אמר ליונה שיילך להתנבא על נינווה, ויונה לא רצה. ובסוף הוא הלך והתנבא בחוסר רצון משווע. אחרי יום אחד השמועה מתפשטת וכולם חזרו בתשובה. הוא היה בספינה והספינה חשבה להישבר והם הטילו גורלות וזה נפל על יונה עוד פעם ועוד פעם. והם שואלים אותו למה הבלאגן הזה, וידעו שזה בגללו, והוא אמר להם שזה בגללו שהוא עבד ה' והוא בורח מפניו, והוא מציע להם להטיל אותו לים, וכך עשו והים נח מזעפו וכך ניסו כמה פעמים. והדג בולעו. והם הולכים ומספרים זאת לכולם. ויום אחד הוא מגיע וכולם מאמינים לו. כלומר, אם יונה היה הולך בראשונה לא היו מאמינים לא. אבל הוא סירב. וה' השתמש בסירוב כדי שתוכחתו תתקבל אצלם. הקב"ה רכב על גבי סירובו.

ברחנו מהר חורב כדי לברוח מן התורה. בבקשה תברחו מהר חורב, בבקשה, אבל תיסעו לארץ ישראל וכאן התורה מופיעה בצורה יותר גדולה לעילא ולעילא. תרגיל אלוקי. הרבה פעמים הקב"ה עושה הפוך על הפוך. לפעמים יש לנו רצונות לא טובים, ורבש"ע רוכב עליהם.

וכך מסביר הרמח"ל בדעת תבונות: יש את המניעים שלנו ויש את המניעין שלנו. ורבש"ע רוכב על המניעים שלנו ולפעמים זה נעשה בכיוונים שונים.

ואחר כך כתוב: "ראה נתתי לפניכם את הארץ... לתת להם ולזרעם אחרים.. וניסע מחורב..." מה מוזר כאן? אלא שהסדר הוא כזה "ואומר אליכם בעת ההיא...ה' אלוקיכם יוסף עליכם אלף פעמים..." משה רבינו אומר שהוא לא יכול. כלומר, צריך ללכת מהר חורב לארץ ישראל. אבל בשביל זה צריך עם מסודר וממושמע. ואי אפשר איתכם.

וכך מביא רש"י במקום: "היו ישראל טרחנים...". ככה אי אפשר להיכנס לא"י. ככה אפשר להיות במדבר שהכל מסודר. אבל לעזוב את הר חורב אי אפשר במצב הזה. "ואומר אליכם בעת ההיא" במצב כזה אי אפשר להכנס לארץ, צריך אנשים שיודעים להסתדר יחד. ב"ה היום יש אנשים שמשתדלים להסתדר יחד. דתיים לא יודעים להסתדר יחד..

לפני מלחמת ששת הימים אדמו"ר אחד פחד וחזר לחו"ל וכתב לו בן גוריון שזה ביזיון. ואח"כ באים דתיים לצבא ומביאים תנאים, שואלים באמצע הקרב שאלות. וככה אי אפשר לעבוד. "אתם איתנו או לא איתנו?" "אתם בוחרים בכנסת או לא?" ולכן אומר משה רבינו אי אפשר לעבוד עם אנשים כאלו. "הנכם היום ככוכבי השמים לרוב" פרוש אולי של המשך חוכמה- כל יהודי הוא כוכב, כל יהודי הוא יודע את הכל ומבין את הכל ומסתדר לבד. זה באמת נכון. המלבי"ם אומר שההבדל בין יהודי ליהודי זה כמו ההבדל בין עם לעם. העם האנגלי והתורכי שונים כמו שיהודי שונה מיהודי. זה נכון שכל יהודי הוא כוכב, אבל בכל אופן, זה מפריע לעבוד.

מלבי"ם תהילים פז,ד: "שני הבדלים בין אנשי עיר ציון ובין אנשי..." כל יהודי הוא עם, קיבוץ שלם.

זה נכון שכל אחד הוא כוכב, אבל זה מפריע לעבוד. ולכן וודאי ש"ה' יוסף עליכם אלף פעמים ויברך אתכם.." אבל "איכה אשא לבדי..." אבל יש פתרון "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים.." נעשה פיזור טרנליזציה. ומסביר רש"י במקום מה זה "ויקח": משכתים בדברים. כלומר שכנעתי אותם. משה אומר לאותם הזקנים שהם הולכים להתמנות על עם גדול וכן הלאה.

אבל לפני רגע הם היו טרחנים ופתאום הם הכי טובים בעולם?! תירוץ: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אנחנו אפיקורסים. ואנחנו טרחנים ואנחנו בני אברהם יצחק ויעקב. אנחנו אחים ורעים חלק ונחלה וכל לשון. גם זה נכון וגם זה נכון.

האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את אומתנו לראות את כל מומיה, וגם אחרי שאנחנו רואים את מומיה אין אנחנו נבהלים מלומר "כולך יפה רעייתי ומום אין בך".

את כל זה צריך לסדר לפני שנכנסים לארץ.

==

==