שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת בהר - אונאת דברים בנישואין

[עריכה: יוסף אברמסון]

"לא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך כי אני ד' אלוקיכם" (ויקרא כה יז). באונאת דברים הכתוב מדבר. ישנו ציווי דומה שנאמר לפניכן: "אל תונו" (שם, שם, יד). אלא שם מדובר באונאת ממון שהוא רמיה בממון. כאן זה אונאת דברים שעניינו שאסור להעליב. כמובן כל אדם אסור להעליב. אבל בין איש לאשתו זה יותר חמור. חז"ל אמרו בפירוש: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו כי דמעתה מצויה (בבא מציעא נט א). פירוש, אם מעליבים אותה היא בוכה כי היא רגישה.

המהר"ל מסביר אחרת. הוא אומר בחידושי אגדות כי זה בגלל שאם איש זר מעליבה היא לא בוכה. זה מפריע לה אך היא מנתקת מגע ממנו. אבל היא לא יכולה לנתק מגע מבעלה. אין לו חלופה. אין גואלים אחרים. היא מצפה ממנו שהוא לא יעליב אותה. שהוא יהיה לה לחוף מבטחים באותו עולם הקשה. אך אם הוא מעליב אותה אין לה איפה למצוא מרגוע. כמובן זה גם נכון בכיוון השני , שזה חמור אם האשה מעליבה את בעלה.

מסקנה: צריך מאוד מאוד להיזהר כשמתחתנים לא לפגוע אלא לאהוב.

• פורסם בשאילת שלמה 387