שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת בא: קדושת הבכור

[עריכה: יוסף אברמסון]

בפרשתנו מופיעה קדושת הבכור. לפי מרן הרב קוק היא, כדי להגן עליו. כי הנשים בזמן העתיק היו יולדות צעירות והתינוק היה להם למעמסה גדולה. במקום שתוכלנה להתרוצץ חופשי ,למה שתהיינה משועבדות לתינוק. אז היו זורקות אותו מאחורי אחד השיחים. לכן אמר הקב"ה כי לבכור קדושה כדי שלא יעזו לזורקו! כמובן אחרי ששמרה עליו ,היא טפלה בתינוק והתאהבה בו. ואז כשנולד התינוק הבא, היא כבר לא חשבה מחשבות כאלה.

הפירוש נפלא. זה נכון: האם מתאהבת בתינוק כבר בהריון. כי כמה שההריון קשה, מכיון שהיא משקיעה בתינוק היא מתאהבת בו. זה מביא שתשקיע בלידה אז היא אוהבת אותו עוד יותר. גם המשך ההשקעה בטיפול מביאה שהיא עוד יותר אוהבת. מי שמשקיעים עבורו אוהבים אותו. מה שאין כן האב. מכיון שלא כל כך משקיע הוא לא כל כך אוהב.

אם כן למה כתוב "כרחם אב על בנים"? כי אהבת האם היא טבעית בגלל התהליך שתיארנו. אבל האב ,אם הוא אוהב זה בגלל החובה. כך הקב"ה כשהוא אוהב אותנו, אבל בדין.

יה"ר כי גם אנחנו בעזרת ד' כולנו נאהב - גם האמא תאהב וגם האבא יאהב.

• פורסם בשאילת שלמה 373