שיעורי הרב שלמה אבינר

בפרשתינו מדובר על מצות שילוח השעיר לעזאזל בו לוקח את עוונותינו למדבר. כיצד ניתן לקחת עוונות? אלא ניתן להסביר בפשטות כי רבש"ע לא ברא דבר לשווא. גם כל היצרים וגם כל הנטיות. זה לא לשווא. יש להם שימוש לטובה. "גאווה" זה דבר טוב כדוגמת גאווה לאומית. "ביקורתיות" בודאי נצרך למשל בלימוד הגמרא. "תאוה" ו"חמדה" גם טובים כנאמר "אלה חמדה לבי" המכוון על לימוד התורה. אך יש דברים שאין מה לעשות איתם. לא צריך לנסות להציל אותם. צריך לזרוק אותם לעזאזל במדבר. לזרוק ולרסק לגמרי. לא להתפתות ולומר שצריך להעלות ניצוצות. מאידך, יש דברים שכן צריך להציל אשר עליהם נאמר שעיר אחד לד'. זה יפה מאוד להשתמש בתכונות האלה לעבודת ד'. אך יש דברים שאין מה לעשות איתם.

איך נדע? נסתכל בספרי הלכה ואז נדע!

• פורסם בשאילת שלמה 594