שיעורי הרב שלמה אבינר

פרסומות מסחריות בגיליון המופץ בשבת

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: האם מותר שתהיינה בעלון המופץ בשבת פרסומות מסחריות, וקריאות לתרום עם פירוט פרסים וטופס הוראת קבע? האם מותר לקרוא את כל אלה? האם אינן מוקצה? האם אינן הופכות את כל העלון למוקצה?

תשובה: אכן אסור לעסוק בשבת בענייני כספים, מסחר והצעות מחיר, משום האיסור של "מצוא חפצך" (שו"ע או"ח שז מ"ב ז . שכ"ג מ"ב כ). בגלל זה, יש פוסלים לקריאה את כל העלון, מדין מוקצה, בגלל ענייני מסחר שבו (שז מ"ב ג). אבל יש שפסקו שאותו צד מסחרי אינו הופך את כל העיתון למוקצה, והתירו את הקריאה בו, מלבד הצד המסחרי (שם בשם שבות יעקב ג כג. שאלת יעבץ א קסב מובא בשע"ת שו ס"ק ג). וכן מנהג ישראל. לכן העלון כולו אינו מוקצה. והוא הדין להוראת קבע ופרטי פרסים אם מצורפת באותו דף בקשה לתרום שמותר לקוראה בשבת.

אך אם יש דף שכולו ענייני מסחר או הוראת קבע, שמא יהיה מוקצה כיוון שהקריאה בו אסורה? אך בזה כתבו רבותינו שאם יש שימושים אחרים מותרים בדף זה, הוא אינו מוקצה. לכן פסקו שעיתון שכולו מסחרי אינו מוקצה בתנאי שאדם אינו מקפיד על ערכו ומוכן להשתמש בו לכל מיני דברים כגון "לצור על פי צלוחיתו", כלומר לכסות בקבוק כדי שלא ייפול בו לכלוך (אגרות משה או"ח ה כב ג. ברית עולם לגרב"י זילבר דיני מצוא חפצך סימן י). וכן אין אדם מקפיד על דף הוראת קבע משום ערכו ועשוי להשתמש בו לכל דבר, לכן אינו מוקצה.

אך נשאר שאסור לקרוא בשבת אותן הודעות מסחריות, פרטי הגרלות וכדומה. האם המדפיס והמפיץ מכשילים בזה את ציבור הקוראים? לא! שאף אם נחליט שאסור לקוראן, הרי אין המדפיס מכריח לקרוא בשבת דווקא, אלא הוא מכין לשם קריאה בחול.

מלבד זאת אין זה ברור שהקריאה עצמה אסורה, שהרי יש מרבותינו שהכריעו להקל שרק קריאה בפה, בקול, היא האסורה משום "מצוא חפצך", אך קריאה בעיניים מותרת (הנצי"ב בעיטורי סופרים ספר שלמי יהודה בשם הגרי"ש אלישיב . אז נדברו ט ז. וע' מ"ב שז שע"צ ס). וכל זה מדובר בפרסום מסחרי. אך בקריאה לתרום והוראת קבע, יש היתר לקוראו מפני שהם לצורך מצווה, כי חשבונות של מצווה מותרים בשבת (שו ו), ומותר אפילו לפסוק מעות לצורך צדקה בשבת (שם מ"ב כז). ולמשל, מותר להשתמש בכרטיס תרומות שבו מודפסים סכומי כסף שהתורם או הגבאי מסמן עם מהדק כי זה לצורך מצווה (שכג מ"ב כ).

לסיכום: העלון אינו מוקצה, ואף דף שכולו הוראת קבע וענייני תרומות ומסחר אינו מוקצה. בדבר עצם הקריאה: ענייני מסחר יש להחמיר לא לקרוא; ענייני תרומה אפשר לקרוא כי הם לצורך מצווה.

כמובן, אין כל זה מתיר לקרוא דפים אלה באמצע התפילה, אלא יש לקחתם הביתה. גם דברי תורה אין לקרוא בזמן התפילה, מצווה מצווה ושעתה.