שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

פסילה במקרים שונים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

אבקת שום

ש: האם מותר להשתמש באבקת שום, הרי עבר עליה הלילה? וכן אבקת ביצים ובצל קצוץ מטוגן. נדה יז ב?

ת: אבקה יש להתיר כי נתיבשה ונעשה כאפר ואין שמן עליה. שו"ת יביע אומר. וכן בצל מטוגן יש מתירים כי עבר שינוי. פס"ת קע 63-62. ובכלל, יש לצרף שיטת שו"ת מנחת יצחק ויביע אומר שמתירים לגמרי שום בצל וביצה שעברו את הלילה, כי דברי הגמרא הללו לא מוזכרים ברמב"ם ובשולחן ערוך (שו"ת יביע אומר א יו"ד ט. ב יו"ד ז. ד או"ח ה. שו"ת מנחת יצחק ב סח יג. ו עד).

[ויש להוסיף מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג הקשה פעם ביום ל"ג בעומר, שרבבות פוקדים ביום ל"ג בעומר את ציון הרשב"י ולא חוששים לדבריו, למשל דברי רשב"י במסכת נדה יז א המזהיר על כמה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, ובכללם מי שאוכל ביצים קלופות, שום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה. וביצים הרבה נמכרות ככה ומאפיות עושות מהן עוגות לציבור הרחב. ואמר הרבי שלפחות בל"ג בעומר יש להיזהר מאוד שלא לעבור על דברי רשב"י ואזהרותיו. טובך יביעו ב שטז.

פעם המהרי"ל דיסקין פסק לענין ביצים קלופות בליל פסח שנתערבה בהם ביצה אחת שנולדה ביו"ט, דבטילה ברוב, ולא הוי ככל ביצה שנולדה ביו"ט דהוי דבר שיש לו מתירין, דכיון שאם ימתין עד מוצאי יו"ט יאסרו משום ביצים קלופות שעבר עליהם הלילה דאסורות משום רוח רעה, ויש שהשיבו עליו [כמדומה הג"ר פנחס עפשטיין בתשובה] שבליל פסח כיוון שהוא ליל שימורים אין לחשוש לרוח רעה ואין לאסור ביצים קלופות, ושוב הו"ל דבר שיש לו מתירין. אבל אמר הגרי"ש אלישיב שאין זה נכון, דאטו יהיה מותר להניח אוכלין תחת המיטה בליל פסח, וכן אטו אין צריך ליטול ידיו בבקור של פסח (הגש"פ של הגרי"ש אלישיב עמ' 31-30) – מ"צ).


מכונת קפה

ש: האם מותר לשתות ממכונת קפה, הרי יש שותים בשבת, והכלי נאסר?

ת: אפשר לפסוק כאלה שלא אוסרים הכלי. עיין מ"ב שיח סק"ד.


מאכלים תחת עגלת תינוק

ש: בעניין רוח רעה במאכלים שהיו תחת המטה - מה הדין של מאכלים מתחת לתינוק שנמצא בעגלה?

ת: מותר להניח שם אוכלים (שערים מצויינים בהלכה לג קו"א ס"ק ה. שו"ת מנחת יצחק ח"ב ס' קיז) ואין רוח רעה שורה על תינוק.


חותמת ביצים

ש: האם מותר לשים ביצים עם חותמת לתוך החמין?

ת: כן. דיו החותמת אינו טרף. והוא גם בטל בשישים.


תולעים

ש: מדוע תולעים במוצרים קפואים הם ספק ספקא? הרי בריה אסורה?

ת: אולי אין שם תולעים ואולי תוך כדי קיפאון והפשרה נגדעה ואינה שלמה ובטלה. זהו באופן כללי. אך איפה שמוחזקה בתולעים ואיפה שנשארים שלמים – אסורים, ויש לבדוק כל סוג לגופו (שו"ת שאילת שלמה ב קפט. ד קלב).


פימו

ש: האם מותר לאפות פימו בתנור או שזה מטריף?

ת: זה לא טרף וגם אם היה מחומר טרף טעמו פגום ולא אוסר.


קמח לא מנופה

ש: אמי לא מנפה את הקמח ומביאה לי עוגה. מותר לאכול?

ת: כן. ספק ספקא. אולי לא היו חרקים. ואם היו, אולי נמחצו והם כבר אינם בריה, לכן בטלים בששים.


מחלל שבת שנגע ביין

ש: מה דין מחלל שבת שמזג יין?

ת: אם זהו יין מבושל, הוא מותר. אם אינו מבושל, מה שנשאר בבקבוק, מותר. ומה שנשפך בכוס, אסור, ובשעת הדחק, אפשר להתיר (שו"ת אגרות משה יו"ד ד נח. שו"ת יביע אומר א יו"ד יא. הליכות שלמה מועדים – ר"ה עד פורים פ"ד הערה 10).


בצל שעבר לילה

ש: האם בצל שום וביצה שעברו את הלילה הם מותרים?

ת: הם מותרים ויש מחמירים. שו"ת יביע אומר א יו"ד ט. ב יו"ד ז. ד או"ח ה. שו"ת מנחת יצחק ב סח יג. ו עד.


זבוב במאכל

ש: אם נפל זבוב במאכל בסיר רותח, האם הסיר נטרף?

ת: לא. בטל בשישים. ועל פי רוב נטל"פ.


חרק יבש

ש: מה דין חרק יבש שנמצא במזון?

ת: יש מתירים (פת"ש יו"ד פז ס"ק כ-כא), ויש מחמירים להתיר רק אם השתנתה צורתו. ויש מחמירים להתיר רק אם נפסל לאכילת כלב (מנ"ח קסג).


מאכלים שהיו בשירותים

ש: האם מותר לאכול מאכלים שהיו בבית שימוש?

ת: אין בגמרא ובראשונים מקור שאסור. יש בדורות אחרונים שחששו, אך מן הדין מותר. קל וחומר בשירותים שלנו שהם נקיים מאוד ואין להם דין שירותים לכל דבר.


ש: האם מותר לאכול אוכל שהיה בשירותים בתוך שני כיסויים? האם משנה אם זה לחם שהיה בשקית רגילה של לחם בתוך תיק?

ת: לא משנה אם היה כיסוי או לא, כי זה עניין של רוח רעה השורה. מן הדין אין מה לחשוש, ויש שהקפידו. ובבתי שימוש בזמננו שהם נקיים, קל וחומר שאין להקפיד. לסיכום: מן הדין מותר, ומי שרוצה יחמיר. עיין יביע אומר (ב או"ח ה) שהביא כל הדעות.


זבוב במרק

ש: זבוב נפל למרק והוצא משם. האם המרק כשר?

ת: כן. ביטול בשישים. גם נותן טעם לפגם על פי רוב.